כך הפכו את מרקוס קלינגברג לקדוש מעונה
האיש שהסגיר את סודותיה הכמוסים של מדינת ישראל ופגע בביטחונה באופן הקשה ביותר, הוספד השבוע כאילו מדובר במרדן אידיאולוגי - ולא בבוגד נאלח
הקביעה "אחרי מות, קדושים אמור”, אינה תופסת במקרה של המרגל הבוגד מרקוס קלינגברג. משום מה, בתקשורת הישראלית נוצר רושם שקדוש מעונה הלך לעולמו. כותרת ב-ynet "הנכד מספיד את סבו".עוד ב-nrg:
• פרישת ינון מגל - אל תמהרו לסלוח
• חברת "באמונה" מתנהלת באטימות? אין סיבה להתפלא
• הכתבות הכי שוות - בעמוד הפייסבוק שלנו
ראיון מלטף בגל"צ עם פרקליטו אביגדור פלדמן."הוא עמד על כך שמטרתו הייתה לחזק את הסוציאליזם במאבק הבין-גושי ולא לפגוע בישראל, וגם אם זה נשמע לא משכנע לאוזן ישראלית, הוא האמין בכך בלהט", ספד לו עו"ד מיכאל ספרד, שאף כתב עמו ספר המהלל את מעשיו והציג אותם ככאלו שנבעו משליחות אידיאולוגית.
התירוץ לבגידה היה כמובן השלום. שלום העולם. קלינגברג טען כי לא ראוי שהידע שנצבר ונוצר במכון הביולוגי יהיה רק בידי צד אחד במלחמה הבין-גושית, ורק איזון בידע בין המערב למזרח יוכל לספק לאנושות הגנה. אבל צריך לומר ברור: קלינגברג היה בוגד נאלח שמכר את נשמתו לשטן, ועוד התגאה בכך.
הוא שוחרר טרם זמנו בזכות אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד שטענו, ביקשו, הפצירו והתחננו לשחרר את השכיב מרע. בית המשפט נעתר, למרות התנגדות המדינה. קלינגברג שוחרר, אף שהצהיר לא פעם כי הוא "חי בשביל הרגע שאשתחרר על מנת לנקום במדינה". והגוסס משך עד גיל 97. בפריז. שם השתחררו חרצובות לשונו. הוא השתלח ולעג לשב"כ על שהיתל בו, התגאה בהסתרת שותפיו.
קלינגברג לא העביר זוטות. חלק ניכר מסודות המדינה היה גלוי לפניו ובפני מפעיליו. רעייתו הבריחה לרוסים מבחנות. הוא סיכן במודע את כל מדינת ישראל. מכר את עמו למען השקר האדום. אני מתנחם בכך שהוא ראה במו עיניו את קריסת הענק הסובייטי בענן אבק של שחיתות, עוני ופיגור. כל מה ששיקר עבורו, בגד עבורו - הכול נעלם. קמט מדמם בהיסטוריה. כל שנותר לו הוא להתריס משום שהמטרה לשמה בגד באחיו נגוזה.
ויש עוד נקודה, הכתם העיוור של המודיעין הנגדי. סגן מפקד המכון הביולוגי שיטה במערכת למרות חשד מתמשך לאורך השנים. זה כמעט עולה לי בבריאות, אבל אני חייב להחמיא לאחד האנשים מהפחות חביבים עלי, יגאל סרנה. בשבת האחרונה הוא כתב על חתונת בתו של קלינגברג, סילביה, עם הבוגד אודי אדיב, בכלא רמלה.
לכאורה סיפור רומיאו ויוליה, בתו המרדנית של בכיר סודי במערכת הביטחון עם הקיבוצניק שהפך למרגל. "היא עושה לו דווקא", חשבו במערכת הביטחון. אבל מי שעשה דווקא, מי שהתגרה בעמיתיו היה קלינגברג - שכרת עם בתו ברית חשאית.
"ועדת העשרים" הייתה הגוף הסודי ביותר במודיעין הבריטי. הם הפעילו את הסוכנים הכפולים ובאמצעות "אולטרה" ידעו על כל המתרחש בגרמניה. אבל גם הרוסים ידעו. מזכיר "ועדת העשרים", אנטוני בלאנט, היה סוכן סובייטי.
למען הדיוק, סטלין אף ידע יותר מצ'רצ'יל, שמודר לא פעם בשל נטייתו למעורבות יתר. המזל הגדול היה שהרוסים עצמם לא האמינו לכל החומר שבלאנט הזין, משום שהמידע שהעביר נשמע להם טוב מדי בשביל להיות אמיתי. המוח הקונספירטיבי הסובייטי חשב שאם בריטניה מפעילה מנגנון מורכב של סוכנים כפולים נגד הגרמנים - גם הם נפלו קורבן למזימה דומה.
ומכיוון שבלאנט וקים פילבי מעבירים מידע משובח כל כך, המסקנה אחת: הם סוכנים כפולים, בעיקר משום שלא ייתכן שהבריטים טיפשים עדי כדי כך שהם מניחים לקומוניסטים מוצהרים לשעבר להחזיק במשרות כה בכירות בשירותי המודיעין שלהם. והלקח הוא תמיד אותו לקח.