שאלה של צדק
דרישתה של הפרקליטות מראש המכון לרפואה משפטית להסיר קטעים מתצהיר, בניגוד לדעת נציבות הביקורת על הפרקליטות, היא שערורייה ופגיעה באמון הציבור
אחד המרכיבים העובדתיים ששימש להרשעתו של רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה ז"ל הוא סוג הסכין שזדורוב הודה בחקירתו כי עשה בו שימוש. בית המשפט דחה בעניין זה את עדות המומחה של ד"ר מאיה רזניק-פורמן, וכתב דברים חמורים על עדותה. לאחר מכן, בשלב החזרת התיק לדיון במחוזי, התנגדה התביעה לבקשת ההגנה לזמן לעדות את ד"ר חן קוגל, שדעתו כדעתה של ד"ר רזניק-פורמן. זאת, למרות שבסיבוב הראשון יצרה התביעה בתום לב מצג ולפיו ד"ר קוגל סבור אחרת מד"ר רזניק-פורמן. בית המשפט קיבל את עמדת התביעה, עדותו של קוגל לא נשמעה והרשעתו של זדורוב אושרה בשנית.
בה בעת, בזמן שההליך בעניינו של זדורוב תלוי ועומד בבית המשפט העליון, ביקשה הפרקליטות למנוע את מינויה של ד"ר רזניק-פורמן לתפקיד מנהלת מחלקה במכון לרפואה משפטית. בין היתר דרשה הפרקליטות מד"ר קוגל להשמיט קטעים מתצהיר שעליו חתם לפי הוראת בית הדין לעבודה, שאליו פנתה ד"ר רזניק-פורמן נגד ניסיונה של המדינה למנוע את מינויה.
בדו"ח שפרסמה לפני ימים אחדים נציבת הביקורת על מערך התביעה, השופטת הילה גרסטל, נקבע כי הפרקליטות דרשה מראש המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, להכניס תיקונים בתצהיר חתום ומאושר שנשלח על ידו. כמו כן נקבע כי זו התערבות לכאורה בעדות ראשית של עד, המהווה פגם בהתנהלותה של מנהלת המחלקה הרלוונטית בפרקליטות המדינה.
קביעותיה של הנציבה נענו בביקורת קשה מטעם הפרקליטות. בין היתר חזרה הפרקליטות וטענה כי הקטעים שד"ר קוגל התבקש להשמיט היו בגדר חוות דעת משפטית, ולכן לא היה להם מקום בתצהיר. בחינה של הטענה מגלה שאין בה ממש: הפרקליטות ביקשה להוציא מן התצהיר את הערכתו של קוגל כמנהל המכון על משמעות הדרישה שלפיה ד"ר פורמן-רזניק תימנע מפעילות שעשויה להוביל להגשת חוות דעת לבתי משפט.
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הערכתו של קוגל הייתה שאם תתקבל הדרישה, תנוטרל עבודתה של רזניק פורמן. כלומר, הפרקליטות ביקשה להוציא מן התצהיר את הערכתו המקצועית של קוגל ביחס לחוות הדעת שמסרה רזניק-פורמן במשפט זדורוב. הערכתו של קוגל, בשונה מהערכתו של בית המשפט שהרשיע את זדורוב, הייתה שמדובר בחוות דעת מקצועית, אמינה, הגונה ועשויה על פי מיטב אמות המידה.
מסיפור זה עולה התמיהה: האם מרשה לעצמה הפרקליטות להטעות את הציבור בהסתמך על כך שהוא אינו נחשף לעובדות לאשורן? הקטעים האמורים בתצהירו של קוגל נועדו לסייע לבית הדין לעבודה להגיע להחלטה שקולה וצודקת. יתרה מכך, הם היו חיוניים להשגת תכלית זו, והדרישה כלפיו לא נועדה לשרת את עשיית הצדק אלא את היפוכה. בסירובו להיענות לדרישות הפרקליטות, חן קוגל שירת את הצדק.
בהסתכלות רחבה יותר על הפרשה, רצונה של הפרקליטות לסכל את מינויה של רזניק-פורמן למנהלת מחלקה במכון לרפואה משפטית אחרי שנבחרה כדין לתפקיד על ידי ועדת מכרזים הוא שערורייה שאינה לכבודם של מחולליה. לכן, ההשתלחות כעת של הפרקליטים בנציבה על דו"ח מוצדק ומאופק היא עזות מצח שלא תיאמן. גם הניסיון להסתתר מאחורי גבו של היועץ המשפטי לממשלה, שלפי שעה אינו נתון לביקורת הנציבות, הוא מביך. פרקליטים בכירים אינם טוראים בצה"ל, הרשאים לפטור את עצמם מאחריות לכשלים מובהקים בטענה של ציות להוראות הממונה עליהם.
ביסוד ההתקפה משולחת הרסן נגד הנציבה עומד הסירוב העיקש של ועד הפרקליטים שנקט עיצומים נגד הנציבות, ושבאחרונה הורה שוב לא לשתף עמה פעולה ולא לאפשר לה לבצע את מלאכת ביקורת. התנהלות שתכליתה סיכול ביקורת פוגעת קשות באמון הציבור בסרבני הביקורת. למעשה, הציבור מתבונן בחיזיון המתרחש לנגד עיניו, משפשף אותן ושואל את עצמו כיצד ייתכן שמי שמדברים השכם והערב בשם נורמות ציבוריות ראויות פועלים לסיכול ביקורת מקצועית עליהם. מן הבחינה הזו, יש לקבוע בצער שראשי הפרקליטות פוגעים בהתנהגותם במוסד החשוב שבראשו הם עומדים.
זו שעת מבחן לנושאי התפקידים שהקימו את הנציבות - שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה. יש לצפות מהם שיעניקו גיבוי לנציבות, שיבלמו את ההשתלחות המופקרת כלפיה ושיקדמו בזריזות וללא מורא את עיגון הנציבות בחוק. כך מתחייב לנהוג במדינה מתוקנת, וכך מתחייב לפעול לטובת הפרקליטות עצמה, תפקודה הנאות ואמון הציבור בה.
פרופ' מרדכי קרמניצר הוא סגן נשיא 'המכון הישראלי לדמוקרטיה' ופרופסור (אמריטוס) באוניברסיטה העברית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם