לא רק הלייק: הצעות לשדרוגים נוספים בפייסבוק
אז נכון ששדרגתם את הלייק, אבל מנעד התגובות לפוסט בפייסבוק עדיין דל ומשמים. כפתור תמר זנדברג, למשל, יכול לרענן את העניינים
שבוע ראשון של רגשות. נו, איך היה?
אני מתכוון כמובן לסדרת האייקונים החדשה של פייסבוק, שמאפשרת לנו להביע את עצמנו בדרכים נוספות מלבד כפתור הלייק המסורתי. מי היה מאמין שהלייק יהפוך מהר כל כך לכפתור מיושן שיש לחדש ולרענן.
למי מכם שהוציא את הפייסבוק מהבית או סתם הצליח לפספס, אני רוצה לבשר בחגיגיות שהשבוע הצטרפו לפייסוש אפשרויות חדשות לתגובה על סטטוסים: חמישה איורים של תחושות שהגולשים יכולים להגיב באמצעותן לנאמר. והחמש הזוכות הן: אהבה, צחוק, תדהמה, עצב וכעס.
עוד כותרות ב-nrg:
- תיעוד: נשקים זרוקים ושש בש בעמדה בה נדקרו החיילים
- ההליך שיעכב את מינויו של פרננדו היירו?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
האמת, היה משהו בעייתי למדי בעובדה שעד עכשיו נאלצנו לתקשר רק באמצעות רגש אחד. ועוד איזה רגש: "מחבב". לא תגידו "אוהב" או "מעריך". לא. צוקרברג הפך את כולנו ל"מחבבים". אוהבים, רק פרווה. כתבת משהו מצחיק? אני מחבב. העלית תמונה של שקשוקה בבית קפה? אני מחבב. ביבי עצבן אותך? אני מחבב. נקלעת לזריחה? אני מחבב. מישהו קרוב אליך נפטר? הבנתם.
זה באמת יפה מצד צוקרברג, להבין סוף־סוף שהעולם מכיל יותר מרגש אחד עלוב, אבל נדמה לי שהוא היה יכול להתאמץ קצת יותר ולהציע אפשרויות מרגשות ונחוצות קצת יותר. ונחשו מה? בדיוק בשביל זה אני כאן.
הסר דאגה מלבך וממיליארדי הדולרים שלך, צוקי. העזרה בדרך. הנה כמה כפתורים והצעות ייעול שיהפכו את הרשת החברתית שהקמת למקום טוב יותר. אגב, אם תחליט שאחד מהם נראה לך, אתה מוזמן לפנות אליי בפייסבוק ולקבל את מספר חשבון הבנק.
כפתור "מה הפתרון שלך"
ויכוחים פוליטיים בפייסבוק יכולים להסתיים בשתי דרכים. הראשונה היא קללות עזות שבמסגרתן שני הצדדים שולחים זה את זה לתנות אהבים עם סודנים, והשנייה היא השאלה הידועה "מה הפתרון שלך". ואני אומר: למה לא לחסוך את ההקלדה ולאפשר מראש כפתור תגובה כזה?
בקרת הורים
בדיוק כמו בקרת ההורים המוכרת מהטלוויזיה, שבאמצעותה הורים מסוגלים לחסום תכנים שהם לא רוצים שהילדים יצרכו. רק הפוך.
יסלחו לי ההורים הוותיקים, אבל כשזה מגיע לרשת החברתית יש לכם נטייה קלה להביך אותנו עד מוות.
אתם חושפים רגעים משפחתיים מביכים בתגובות (באמת, אבא? היית חייב לשתף את כל העולם בפחד שלי מאפונה?). אתם חושפים שמות חיבה שאנחנו מנסים להסתיר (אמא, נא לא לקרוא לי "יותק" בתגובות). באופן כללי נדמה שאתם עושים לא מעט מאמץ כדי להביך לנו את הנשמה. מנגנון בקרת הורים יאפשר לגולשים הצעירים לאשר - או במקרה הזה, סביר יותר שלא לאשר - כל אינטראקציה מפויסבקת בינם ובין הוריהם.
כן, אני יודע שמדובר בהפרה קלה של מצוות כיבוד אב ואם, אבל בואו נאמר שגם משה רבנו לא היה שש כל כך לתת לאמא שלו להגיב לו על הוול.
חסימת יריבים ספורטיביים
הקבוצה שלך הפסידה? אין לך כוח לראות את חגיגות הניצחון של אוהדי הקבוצה שניצחה אותך? בלחיצת כפתור אחת תוכל להיפטר מהם לכל פרק זמן שתבחר. שעה, שעתיים, עשרים וארבע שעות, שבוע, ובמקרים קיצוניים נצח.
אני יודע שהאופציה הזאת לא מדברת אל כולכם, אבל אוהדי מכבי חיפה בטח מבינים אותי.
כפתור "כולי קנאה"
עם כל הכבוד לכפתור הלייק, לפעמים כל מה שאנשים רוצים זה להוציא לאנשים אחרים את העיניים.
כשאתם מעלים תמונה מהחוף בתאילנד, ברור לכם שמרבית הצופים בה יעשו זאת כשהם יושבים במשרד אפור מתחת לפלורוסנט, ביום עבודה (אידיאלית, יום ראשון) שגורם להם לרצות למות. אז אם גם ככה אתם בסך הכול רוצים לגרום לאנשים לקנא, לפחות תודו בזה. ואם על הדרך תצא מזה קצת עין רעה, תתמודדו.
כפתור "רזית"
אני חושב שאין באמת צורך להסביר. תסמכו עליי, אינספור חיוכים יתווספו לעולם עם אפשרות אוטומטית לתגובה כזאת.
כפתור "השמנת"
בדיוק ההפך.
חשבון רווקים
אני אמנם נשוי פלוס עולל, אבל זוכר כמה היה מעצבן בתקופת הרווקות לראות את הפיד שלי מתמלא באינספור תמונות של ילדים קטנים ומנוזלים (היום זה הדבר החמוד בתבל בעיניי. כלומר, העולל חמוד, עוללים אחרים עדיין מעצבנים). חשבון הרווקים בפייסבוק יכיל מנגנון נקמה ייחודי שמעלה תמונה של רווק ישן עד הצהריים בתגובה לכל תמונת עולל.
כפתור "לא מסכים עם מילה שכתבת אבל אין לי זמן להתווכח איתך"
למציאות יש לעתים נטייה להפריע לפייסבוק, ולא פעם אני נמנע מלהגיב לפוסט פשוט כי אין לי זמן להתווכח. בכלל, אני טוען שצריך לעגן בחקיקה כלל שלפיו לפני כל ויכוח פייסבוק יציגו שני הצדדים את הזמן העומד לרשותם. עם כל הכבוד, אני לא יכול להרשות לעצמי להתווכח עם רווקים נטולי עוללים ומחויבות. אני צריך מישהו שמבין מה זה להתווכח בזמן שהוא יודע שבכל רגע הוא יכול לשמוע את אשתו צועקת ש"נראה לי שצריך להחליף לו".
כפתור "אני לא מאמין שאשכרה כתבת את השטות הזאת"
או בשמו הנוסף, "כפתור תמר זנדברג".
כפתור "היה כבר"
הכפתור הרב־שימושי הזה מיועד לטיפול אישי וישיר בכמה סוגי פוסטים, שהבולטים שבהם הם שני הפוסטים המעצבנים הללו: פוסט שממחזר בדיחה שקראנו כבר, ופוסט פוליטי שמקשקש על אופק מדיני או על מיטוט שלטון חמאס. אחרי הכול, גם זו בעצם בדיחה שמישהו כבר השתמש בה.
אקו"ם