ירייה

הירי בחברון: דובר צה"ל שכח את הפייסבוק

תא"ל מוטי אלמוז לא הגיב נכון לסרטון שתיעד את הירייה בחברון - ותרם את החלק שלו לגובה הלהבות. בעידן של רשתות חברתיות, צריך לדעת איך אירועים אלו מקבלים תנופה אדירה בכל לייק

יקי הפשטיין | 28/3/2016 22:36
תגיות: חברון, ירי, חייל,מחבל

כבר כמה ימים שסערת החייל מחברון מרעישה את המדינה ונדמה שהקיטוב שנוצר בעקבותיה בין הימין והשמאל אינו דומה בעוצמה ובאמוציות לשום דיון אחר שהתנהל סביב האינתיפאדה או סבב האלימות הנוכחי.

עוד כותרות ב-nrg:
נתניהו הנחה לעצור החזרת גופות מחבלים
בנט עם ליברמן: "חוק ההשעיה ריק מתוכן"
• כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הניסיון לשמור את הצבא מחוץ לוויכוח הפוליטי הוא לא פחות מקריטי להמשך התפקוד שלו. המפקדים, ובהם כמובן הרמטכ"ל, לא יכולים להרשות לעצמם שהוויכוח הזה יגיע לבסיסים. ההתמודדות כמובן לא קלה, בטח כאשר רוב החיילים מחוברים לשיח דרך הסלולרי.
צילום: באדיבות 0404
חיילים תומכים בחייל שירה במחבל הפלסטיני בחברון צילום: באדיבות 0404

מי שאמור לעזור לרמטכ"ל לשמור על צה"ל נקי מזיהומים פוליטיים הוא דובר צה"ל. תא"ל מוטי אלמוז הוא אחד מהטובים שאחזו בתפקיד הזה, והוא הדגים זאת היטב ב"צוק איתן", אך ניהול המקרה של החייל בחברון אינו מקרה שהוא ישמח לקחת איתו הלאה.

המדיה החברתית היא חלק בלתי נפרד מהעסק, ולא מאתמול בבוקר. אלמוז צריך היה לדעת את זה ולצפות מה תהיה הריאקציה להשתלשלות העניינים מרגע התקרית ולאחר פרסום הסרטון. מצד אחד, רוב דעת הקהל הישראלית עדיין רואה כל חייל כבן משפחה פוטנציאלי, אבל מצד שני, הסרטון לכאורה דיבר בעד עצמו והציג חציית קו.

הצופה והגולש ראו חייל שמגיב בצורה מסוימת מול מחבל בזירת פיגוע, ומיד אחריה מובל באזיקים תחת כותרות מופקרות של רוצח ומחסל. בדיוק בנקודה הזו לדובר צה"ל הייתה אפשרות לתת לחברה הישראלית שיעור חשוב במוסר לחימה, להראות לעולם שהאירוע לא עובר לסדר היום ומטופל בחומרה – וזאת מבלי להיכנס לשדה המוקשים של הרגש הישראלי כלפי החיילים.

אלמוז היה צריך לנהוג פה בזהירות מילולית יתרה ולא לומר מיד שמדובר במקרה חמור ושהסרטון הוא הוכחה ניצחת לכך. עליו היה להסביר שיש סימני שאלה קשים באשר להתנהלות בשטח ושבשלב הראשוני החייל מושעה עד להבנה מלאה אם הייתה זו טעות בתגובה המבצעית או כוונת זדון.
צילום: אמיר מאירי
דובר צה''ל תא''ל מוטי אלמוז צילום: אמיר מאירי

בה בעת היה עליו לפנות בגלוי ל"בצלם" ולכל גורם אחר שנכח במקום כדי לקבל פרטים נוספים להשלמת הבדיקה הראשונית. כך היה נוצר שיח עם שני הצדדים, תוך הכנת הקרקע למעצר מתוקשר שכזה, אם יש בו צורך. גם דעת הקהל העולמית היתה באה לסיפוק יחסי, נוכח העובדה שהצבא חוקר את המקרה ולא מטייח אותו.

כשניסה להסביר את המקרה בהודעה השנייה שהוציא, זה כבר היה הרבה אחרי שהסערה תפסה ממדי ענק. ברור שלא הייתה בידו אפשרות למנוע את המהומה באופן מוחלט, אבל כן הייתה לו אפשרות לווסת מעט את גובה הלהבות שאוחזות עכשיו בשולי הגלימה הצה"לית.

יד תמידית על הדופק והבנה עמוקה יותר עד כמה המדיה החברתית עוטפת את החייל, היא חלק מרכזי מהסיפור כולו – וצריך לדעת איך להתמודד איתן מראש. במילים אחרות: עם בונה צבא בונה עם שעושה לייקים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק