זה הזמן לעשות סדר בתקצוב הגרעינים התורניים
בהאשמות נגד השר אריאל על העברת תקציבים מהפריפריה למרכז יש לא מעט עיוותים. ובכל זאת, אכן דרושה הפרדה בין גרעינים חברתיים לאלה שעוסקים ביהדות
הביטוי 'גרעינים חברתיים' כולל מנעד גדול של קבוצות וקהילות משימתיות, דתיות וחילוניות. אחת החלוקות בין מודלים של גרעינים דתיים, היא בין כאלה שהתיישבו ממניעים חברתיים בעיירות פיתוח או בשכונות במעמד סוציו־אקונומי נמוך, ובין גרעינים שהתיישבו בשכונות מבוססות במרכז הארץ ועוסקים בעיקר בפעולות קירוב והפצת יהדות. מדובר בהבדל אידיאולוגי משמעותי, עם ביטויים מעשיים. הבעיה מתחילה כשהמימון לשני המודלים מגיע מאותו מקור תקציבי.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אף אחד לא מפריע לסתיו שפיר להיות מאושרת
- "חופש הביטוי" באוניברסיטאות - פשיטת הרגל שלהן
- התלונות נגד בוכריס: אז מה עם הוא גיבור מעוטר?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בימים האחרונים פורסם בעיתון 'הארץ' ובערוץ 10 שמבקר המדינה מגבש דו"ח חריף על אנשי השר אורי אריאל, שהסיוע לגרעינים נמצא באחריות משרדו. בין השאר נטען שהמבקר בודק כיצד הועברו לכאורה עשרות מיליוני שקלים, שהיו מיועדים לגרעינים בפריפריה, לגרעינים ביישובים חזקים במרכז הארץ. בערוץ 10 הסתייעו בנתונים ישנים של מכון 'מולד', שעל פיהם הושקעו בערים מבוססות 31 מיליון שקלים, לעומת 17 מיליון בלבד שהועברו לגרעינים ביישובים במעמד סוציו־אקונומי נמוך.
אנשים שקראו את טיוטת הדו"ח, טענו באוזניי כי קיימים בו עיוותים רבים. לדבריהם, המבקר התייחס לכל הגרעינים שפועלים במרכז כאל גרעינים בשכונות מבוססות, אף שרבים מהם פועלים בשכונות מוחלשות במעמד סוציו־אקונומי נמוך. בנוסף, הם טוענים, המבקר בדק רק את התקציבים שהועברו דרך החטיבה להתיישבות, ולא לקח בחשבון את התקציבים שמקבלים הגרעינים בפריפריה מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל וממשרדים אחרים.
תקציב החטיבה להתיישבות נועד מראש לתת מענה לגרעינים משימתיים שאינם יכולים לקבל תקציב ממשרדים אחרים. אותם גורמים טוענים שבבדיקה שלהם את מכלול התקציבים, היחס בין הגרעינים בפריפריה לגרעינים ביישובים המבוססים עומד על 81% מול 19% לטובת הפריפריה.
אבל גם אם המבקר טעה, יש דברים שדורשים שינוי בתקצוב הגרעינים, ועל כך מסכימים גם אנשי הגרעינים. הגיע הזמן להפריד בין גרעינים חברתיים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, לגרעינים בשכונות מבוססות במרכז הארץ.
גרעינים שהתיישבו ביישובים ובשכונות במעמד סוציו־אקונומי נמוך והרשות המקומית רוצה בהתיישבותם, צריכים לקבל תקציב מסודר מאחד המשרדים החברתיים. גרעינים שהתיישבו בשכונות מבוססות ופועלים בעיקר בתחום הפצת יהדות, צריכים לקבל תקציב ממשרדים או מגופים ממשלתיים שעוסקים בחיזוק הזהות היהודית.
גרעין דתי באופקים או גרעין חילוני בבאר־שבע שפועלים לטובת הערים הללו, ראוי שיקבלו תמיכה מסודרת על פי קריטריונים ברורים מהמשרד לשוויון חברתי או מהמשרד לפיתוח הפריפריה. גרעין שפועל ברמת־אביב, יכול לקבל תמיכה על פי קריטריונים מהמנהלת לזהות יהודית שבמשרד הדתות. הערבוב בין הגרעינים והבלגן בתקצוב פוגע בעשייה חשובה. הגיע זמן ההפרדה וההסדרה.
בתיה (ביתי) פריאל שנפטרה בשבוע שעבר בקריית־מלאכי, חלמה בכלל לגור בבית־שאן. היא שירתה שם בשירות לאומי, ושאפה לחזור לעיירה הצפונית. כשנישאה לרב שוקי (יהושע) פריאל, תלמיד ישיבת ההסדר 'אור עציון', הם החלו את חייהם כזוג בקריית־מלאכי, וכמו שאר האברכים בישיבה לא חשבו להשתקע במקום. כשהרב דרוקמן דחק בהם לפעול בעיר, לקח על עצמו הרב שוקי פריאל את התפקיד, ובהמשך יזם והקים עם חבריו את גרעין 'מרכז נריה'.
באמצע שנות התשעים הוקמה ליד ישיבת 'אור עציון' שבמרכז שפירא שכונת אחוזת אתרוג, ורבים מהאברכים בקריית־מלאכי עברו לגור ליד הישיבה. ביתי פריאל כאבה את העזיבה, ובמכתב ששלחה למשפחות האברכים כתבה על חשיבות המגורים בעיירה. במקביל החלה לשכנע את בעלה להחליט להשתקע בעיר לטווח ארוך.
"היא אמרה שהיא לא רוצה להתחבר למקום ולהיקשר לאנשים, ואז לעזוב", הוא מספר. "היא ביקשה שאחליט אם אנחנו עוזבים והולכים להגשים את חלום המגורים שלה בבית־שאן, או משתקעים בקריה לתמיד". אחרי תקופה קצרה הודיע לאשתו שהוא בוחר להישאר בקריה. "היא בכתה על אובדן החלום שלה לחזור לבית־שאן, אבל שמחה על החלטת ההשתקעות".
ביתי ז"ל והרב שוקי ייבדל לחיים הפכו לפעילים בולטים בקריית־מלאכי. ביתי הייתה פעילה בוועדי ההורים ובליווי משפחות חדשות בעיר. הרב שוקי ניהל בעבר את פעילות הגרעין, והיום הוא סגן מנהל של מרכז פסג"ה, הפועל לפיתוח סגלי הוראה. בכל ליל שבת אחרי הסעודה הוא עורך עונג שבת עם עשרות בני נוער בסמוך למתנ"ס. בשבת האחרונה התקיים המפגש הזה באוהל האבלים. מאות התושבים שעטפו את הרב שוקי וילדיו בימי השבעה המחישו למנחמים שהגיעו מחוץ לעיר עד כמה אהובה המשפחה הזו על תושבי הקריה.
חברי גרעינים חברתיים רגילים להיחשד על ידי תושבים ותיקים בארעיות. גם כשהם מתאמצים להשתלב ולהיות חלק מהמרקם העירוני, תמיד הם יישאלו אם בכוונתם להשתקע או לעזוב לאחר תקופה. אחד מסימני ההשתקעות הוא רכישת דירה. משפחת פריאל הייתה מהמשפחות הראשונות בגרעין של קריית מלאכי שרכשה בית בקריה. קניית הבתים, מספר פריאל, חיזקה את האמון והאהדה המקומית כלפי הגרעין.
ועדיין, בית אפשר גם למכור. בשבוע שעבר נפטרה ביתי פריאל ממחלה כשהיא בת 46 בלבד. לרב שוקי ולשאר בני המשפחה היה ברור שהיא תובא למנוחות בבית העלמין של קריית־מלאכי. בעלה מספר שאחד מתלמידיו לשעבר מהקריה אמר לו לאחר ההלוויה: "כל שנה חששתי שאולי תעזבו בסוף השנה, כי לא נולדתם בעיר ואין לכם כאן משפחה. עכשיו, אחרי שקברתם כאן את ביתי, כבר אין לי ספקות".
אקו"ם