הרש"פ קורסת: מי מתגעגע לימי הכיבוש האפלים?
רבים במערכת הפוליטית סבורים שימיה של הרשות הפלסטינית ספורים, ויש גם מי שמייחלים לכך. צריך להזכיר להם שימי המנהל האזרחי בשטחים לא היו תענוג גדול
דרך ארוכה עשה השר זאב אלקין לפני שנשא את נאום בר־אילן שלו ביום שני האחרון, שבו סתם את הגולל על הרשות הפלסטינית. בחצי השנה האחרונה נפגש אלקין עם פוליטיקאים לשעבר מהשמאל ועם מומחים לענייני הפלסטינים, כדי להתחקות בעזרתם על עתידה של הרשות. היה חשוב לו לשבת בעיקר עם אנשי הסכם אוסלו. אלקין נפגש עם שמעון פרס, עם פרופ' אריאל הירשפלד, השליח הלא רשמי שיצא להיפגש עם אנשי אש"ף לפני ההסכם, עם העיתונאי אבי יששכרוף ועם אישים אחרים. הוא טוען שחצי מהאנשים שנפגש איתם חושבים שהרשות תחזיק מעמד, אבל מאמינים שצריך להתכונן גם לתרחיש של קריסה.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אף אחד לא מפריע לסתיו שפיר להיות מאושרת
- "חופש הביטוי" באוניברסיטאות - פשיטת הרגל שלהן
- התלונות נגד בוכריס: אז מה עם הוא גיבור מעוטר?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
שר העלייה והקליטה נפגש גם עם יוסי ביילין, האדריכל הרשמי של אוסלו. ביילין, כמו אלקין, חושב שהרשות הפלסטינית במתכונת הזו לא צריכה ולא ראויה להתקיים, אבל הוא בא לדיון מכיוון הפוך. אם אלקין מחבר אידיאולוגיה לפרקטיקה ורוצה למוטט את הרשות כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית, ביילין רוצה שהרשות תיעלם דווקא כדי להקים מדינה פלסטינית. הכיצד? לפי ביילין, הפוליטיקאים הפלסטינים מאוהבים ברשות שלהם, עתירת התקציבים והכיבודים, ולכן הם מתבצרים במצודה הזאת שאין בינה ובין מדינה פלסטינית עצמאית ולא כלום.
"הרשות הזו מונעת את האפשרות להגיע להסכם", מתלונן ביילין. "יש שם כאילו מדינה עם נשיא ומוסדות, וזה מאפשר להם להתחמק מהסדר. אנחנו אומרים לעולם 'הכול בסדר, מה אתם רוצים? תתעסקו עם דאעש'. המנהל האזרחי נותן להם אישורים, וגם מחזיק אותם בחיים. הכול קורה מאירוע לאירוע. הם לא מבינים שהעסק יקרוס, כי הוא לא אמיתי. יש ברשות שחיתות נוראה וסרבול ומוסדות ששנואים על העם. הפלסטינים היו צריכים לקבל מדינה בהסדר הקבע ב־1999, ואם לא, למסור את המפתחות. הם קיבלו קצת שלטון, אבל אנחנו לא נוכל להנציח את המצב הזה".
אלקין, תושב ההתנחלות כפר־אלדד, יושב בקבינט. "אני מיואש מלעורר שיח רציני בחדרים סגורים על קריסת הרשות", הוא אומר. אפשר להבין אותו. שרים בקבינט טוענים כי הדיונים על העתיד שמחכה מעבר לפינה הם חסרי כיוון. אף אחד לא יודע באמת אם הרשות תחזיק מעמד או תקרוס. אף אחד לא אומד את ההשלכות. יש מי שמזכיר גם את כישלונות ראשי מערכת הביטחון בעבר בניבוי מהלכים בקבינט.
"לכולם נוח המצב הנוכחי שבו קיימת רשות שהיא לא מדינה ולא כלום", אומר אחד השרים. כולם רוצים ומאמינים שמדינה פלסטינית לא תקום, גם אם ראש הממשלה משלם מס שפתיים ומזכיר את פתרון חלוקת הארץ.
הדעות בקבינט חלוקות גם ברמה הטקטית. ראש הממשלה נתניהו ושרי הקבינט יעלון, כחלון, שטייניץ ודרעי רוצים לשמר את הסטטוס־קוו וחוששים מסיפוח. כץ וארדן רוצים ריבונות מלאה על השטחים וחוששים פחות.
בנט ושקד רוצים להתחיל מיד בהחלת ריבונות על שטחי C. אלקין ויריב לוין (שאינו שר בקבינט) רוצים לפרק את הרשות או שהיא תתפרק בעצמה במהרה בימינו, ואחר כך נראה. השניים האלו חשובים כי הם מייצגים את הדור החדש של הליכוד ומשפיעים רבות על ראש הממשלה, שכבר ביקש מהם לבנות מסגרת תקציב חדשה לערביי ישראל. השר היחיד בקבינט שמוכן לשמוע על מדינה פלסטינית הוא יואב גלנט.
לאיש מהשרים אין באמת פתרון ליום שאחרי. אתה אומר להם שמדובר בחלום בלהות, שנחזור לימים האפלים של הכיבוש, עם מושלים צבאיים ברמאללה, בשכם, בג'נין ובקלקיליה. ישראל תצטרך להשתלט על בנייני הרשות במרכזי הערים, להעתיק לשם את המנהל האזרחי, לדאוג לצרכים היומיומיים של האוכלוסייה הפלסטינית, לביטחון אזרחיה, לכלכלה, למים ולחשמל. חיילי צה"ל יחזרו לקסבה בחברון ובטול־כרם בתנאי עוינות קשים פי כמה אחרי שורה של אינתיפאדות ומלחמות קשות בגדה ובעזה.
קשה לתאר את המציאות הנוראה שאלקין את לוין מקבלים בשוויון נפש. שניהם טוענים כי ישראל נמצאת גם היום בתוך הקסבות, וכי ישראל בעצמה מונעת כ־80 אחוז מהפיגועים. הרשות משתפת פעולה ב־20 האחוזים הנותרים רק כדי להגן על עצמה מפני חמאס, לקבל תקציבים ולהצדיק את קיומה בעינינו. אגב, אילו הדבר היה תלוי בו, לוין היה ניגש לבנק ושודד את חצי מיליארד השקלים ששר האוצר כחלון העביר לרשות הפלסטינית, שאחראית לדעתו לכל הצרות. "טעות איומה", אומר לוין.
זאב אלקין דיבר איתי השבוע על הצורך לשלוט, אחרי קריסת הרשות, על ההסתה שמתנהלת קודם כול במוסדות החינוך, ואחר כך במסגדים ובתקשורת. מעניין באמת יהיה לעקוב ולראות איך קמ"ט חינוך בממשל הכיבוש העתידי נכנס לבתי הספר ולמכללות בחברון ומשנה שם את התכנים. זה הגיוני? אלקין וחבריו לא למדו דבר או שניים מהימים שבהם שהינו בעזה וניסינו לשלוט על עם אחר? נדמה לי שגם האנשים שכל היום תוקפים את ההתנתקות לא היו רוצים לחזור היום למחנות הפליטים ברצועה. אז למה לג'נין כן?
השבוע שמעתי גם את חבר הכנסת מוטי יוגב מדבר במאהל של תומכי החלת הריבונות בשטחים מול בית ראש הממשלה. יוגב מבטא בסך הכול את עמדות הממשלה הזאת. "בפעם הקודמת לקחנו מהם את השליטה הביטחונית, עכשיו נקים חומת מגן חינוכית", הבטיח יוגב. "נתקן את טעויות אוסלו, נעשה בריתות עם אומות העולם, נחזק את ההתיישבות ונחיל ריבונות בארצנו. אנחנו לא מתחשבים ביועץ המשפטי לממשלה. כן מאשר, לא מאשר. יש לנו חזון, אנחנו עולים עוד מדרגה ועוד אחת, עד שמשיגים".
אחרי שעלה עם דחפור על היועץ המשפטי, מתווה יוגב את הדרך גם לפלסטינים אחרי קריסת הרשות, הסיפוח והחלת החוק הישראלי. "מדינה פלסטינית לא רלוונטית עכשיו וגם לא אחר כך. 'הרוצה להשלים - ישלים. הרוצה להילחם - יילחם'. ברוך השם יש לנו צבא חזק. הרוצה ללכת - שילך. גם מזה אנחנו נשמח. שום אפשרות אחרת לא תהיה".
כמה הזוי ומנותק מהמציאות. הפתרון של יוגב יכול לעבוד אם ישראל תחיל ריבונות ותעניק אזרחות מלאה ושוויון לכולם, ואז היא גם תחדל מלהיות מדינה יהודית. אולי זה מה שיקרה בסוף, אבל לכרות ברית עם אומות העולם לחיזוק הכיבוש, ההתיישבות וגירוש הפלסטינים שלא רוצים לחיות תחת ריבונות ישראלית? איפה אתם חיים? שכחתם שלפלסטינים יש כבר מעמד של מדינה משקיפה ודגל שמתנוסס באו"ם? ואיך יוגב רוצה להילחם במאות אלפי פלסטינים, כולל הרשות שתתפרק ותהפוך לאויב רשמי, עם 38 אלף חמושים ברישיון? הוא חשב על המחיר הנורא שנשלם בחיי ילדינו?
השבוע מצאתי על שולחנות כמה שרים בממשלה את מפת הגדה, ועליה משורטטת תוכנית האמירויות הפלסטיניות של המזרחן ואיש הימין ד"ר מרדכי קידר. לפי קידר, שבע אמירויות או חמולות משתפות פעולה עם ישראל יתפסו את השליטה ברמאללה, בשכם, בחברון, בג'נין, בקלקיליה, ביריחו ובטול־כרם, ויפנו לנו את שאר השטח.
השרים שעיינו בתוכנית משוכנעים כי הפלסטינים תחת שלטון החמולות יצביעו לפרלמנט בירדן, וכך תיפתר גם הבעיה הדו־לאומית. אין צורך לחזור לימי מוסטפא דודין ואגודות הכפרים כדי לדעת עד כמה התוכנית הזו דמיונית, מופרכת ומסוכנת, כמידת האשליה שהיא מעוררת.
אקו"ם