
אונס שני: מערכת המשפט תכניע את המתלוננות
מי תרצה לעבור "אונס שני" או לתרום את גופה כ"ראייה" משפטית? אם לא נבין שנפגעות המעזות להתלונן במשטרה, הן אוצר חברתי עבור כולנו, ולא נטפל בסבך הקשיים שמערימים בדרכן - אנחנו עלולים לאבדן אותן. ואז, איך ננקה את המרחב הציבורי מעברייני מין?
שוטרים, פרקליטים, שופטים, שרים וקצינים, משועי ארץ ועד לאנשים הפשוטים ברחוב - נראה שאף אחד מהמוזכרים ברשימה החלקית הזו - עדיין לא הפנים שהאינטרס להביא להרשעת עבריין מין, איננו עניינה של מתלוננת שנפגעה, כי אם אינטרס אישי של כל אחד ואחד מאתנו. כולנו נרוויח מכך שהמרחב הציבורי ינוקה מנוכחות של עברייני מין, שכן, ההסתברות הסטטיסטית שהילד או הילדה, האישה או האימא שלך, ייפלו קורבן לאותו עבריין טורף, תמשיך לגדול אם לא נטפל בסבך הבעיות שאיתן מתמודדת זאת שבחרה לשבור את מעגל השתיקה ולהתלונן.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- חטא הפמיניזם: הפכנו את מערכת המשפט למיותרת
- על נשים ועסקים: אפשר להיפטר מהמחשופים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדרך היחידה שבה תוכלו אתם הגברים, החזקים, אנשי השלטון ההון והאון להבטיח את שלומם של היקרים לכם, עוברת אך ורק בכך שתפשטו תקלו ותקצרו את הדרך להרחקת עבריין מין מהחברה. הצבת אינספור מכשולים וחסמים בירוקרטים בפני המתלוננת משיגה בדיוק את האפקט ההפוך.

נסו לדמיין לרגע מציאות שבה עשרות אלפי הנפגעות, תתייאשנה מהמצב הקיים ותחלטנה שהן אינן מוכנות יותר להגיש תלונות, מין שביתה איטלקית של ציבור הנפגעות, שהרי הן כבר נפגעו, למה להן כעת לעזור לכם למצוא את האנס ולהרחיקו מהחברה? מה יעזור להן עכשיו לעבור אונס שני?
נבהלתם מהתוצאה של מהלך המוני כזה? יופי, אז אתם מתחילים להבין שהנפגעת שמעזה להתלונן במשטרה, היא אוצר חברתי עבור כולנו, בזכותה נוכל להרחיק פדופיל או סוטה מין מסביבתנו.
כיום המצב בדיוק הפוך, מסע הייסורים של נפגעת תקיפה מינית, מתחיל מחדש דווקא כשהיא מחליטה להגיש תלונה במשטרה נגד הפוגע בה. נקודת המוצא הבסיסית של המערכת המשפטית הינה, כי הפוגע הוא קורבן עלילת שווא - עד לרגע שיוכח אחרת, ואם הוא חף מפשע, כל עוד לא הסתיים ההליך הפלילי שלעיתים נמשך גם שנתיים ושלוש, אזי כל אותה התקופה מעמדה המשפטי של הנפגעת הוא של שקרנית המעלילה מסכת דברים על אדם חף מפשע. למה שמישהי תרצה להעמיד עצמה בסיטואציה כזו עבורכם? היא את סאת סיבלה כבר עברה, אם ברצונכם שתחסוך לכם ולילדיכם את הסבל, עזרו לה לעזור לכם.
כדי להבין מה עובר על נפגעת היום, נתחיל עם רגע הגשת התלונה במשטרה: התנאי לרישום תלונה במשטרה, הוא חיוב הנפגעת לתאר באופן מילולי את כל פרטי האירועים הטראומטיים. עצם ההמשגה הוורבאלית של התקיפה, הינו טריגר להתפרצות תסמיני הטראומה מחדש.
המשטרה דורשת מהנפגעת לערוך עימות פנים מול פנים עם הפוגע, לעיני מצלמות, ותוך הסכמתה להצגת הסרט כראיה בבית משפט. מרגע זה היא נאלצת לתרום את גופה כ"ראיה" בהליך הפלילי, החל מנטילת דגימות ונוזלי גוף, ועד להדגמות שהיא נדרשת לבצע בפני שופטים. הגוף שנלקח ממנה באונס לצרכי אחרים, נלקח ממנה שוב לצרכי עשיית צדק.
עליה להיחקר, להישאל ולענות שוב ושוב ושוב על אותן השאלות במשטרה, בפרקליטות ובבית המשפט. זאת, כשהיא בשלהי ההדחקה ונתונה במצב נפשי קשה, המחייב אותה כתנאי להתחלת שיקומה להתרחק מהפגיעה, מהפוגע, ולהיאחז למשך זמן במציאות חדשה, שקטה, בבית חדש בעיר חדשה, להטביע עצמה בשגרת החיים, בטיפול פסיכולוגי ובשקט ורוגע. מי שרוצה להתלונן, זה מה שמחכה לה.
מישהי שנפגעה ממספר פוגעים כמו באונס קבוצתי - תיאלץ להעמיד עצמה במשך ימים ארוכים לחקירות ארסיות וצולבות מטעם כל הסניגורים המיצגים את כלל הנאשמים. אם התמזל מזלה והיא הגיעה לשלב גזר דין חלוט והרשעת הפוגע, והיא מבקשת לתבוע את מי שפגע בה תביעת נזק - היא נתקלת בסירוב גורף של הפרקליטות להמציא לה מסמכים מהתיק. שכן, הפרקליטות מנתקת מגע מהנפגעת בתום ההליך הפלילי מבלי שימסרו לה מסמכים אלו. הנימוק הוא כי הדיון נערך ב"דלתיים סגורות" ולכן היא מנועה מלקבלם. כעת נדרשת הנפגעת, שכל מבוקשה הוא לפתוח דף חדש בחיים, להוכיח כי העבירה שכבר הוכחה - גרמה לה לנזק.
לדאבוני הרב, גם לאחר הרשעה פלילית, השיטה המשפטית שלנו מחייבת את הנפגעת להוכיח שנגרם לה נזק. חבל שהגששים כבר לא כאן בשביל לעשות מהמצב הזה מערכון מעציב. משום מה, בתי המשפט עדיין מעניקים אפשרות לעבריין שהורשע בביצוע הפשע לטעון ולהוכיח כי הפשע שביצע לא גרם כל נזק לקורבנו. וגם בכך לא די - כעת עליה להוכיח, קבלה אחר קבלה, שקל אחר שקל, מהו אומדן הנזק.
ואיך בכל זאת אפשר לתקן את המצב? בתור התחלה, יש לבטל את ההתיישנות על עבירות מין בילדים ולהרחיב את ההתיישנות על עבירות מין בבגיר/ה ל-25 שנה, בדומה להתיישנות במקרקעין. שנית, יש לקבוע חזקת נזק מעבירת מין שהוכחה בפלילים, להרחיב ענישת מינימום לעברייני מין בדומה לעבירת הרצח ולהטמיע חובת ידוע הציבור על עברייני מין ומטרידנים, כך שלא יעברו מקהילה לקהילה ויפתחו דף חדש של פגיעות.
רוני אלוני סדובניק היא עורכת דין המתמחה בעריכת דין פמיניסטית, משפט מגדרי, חקיקה וממשל
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg