הטרדות מיניות הפכו לכלי ניגוח בין ימין ושמאל
הסיקור התקשורתי של הפרשיות האחרונות שבמרכזן עומדים בוכריס, איבגי ומגל מוכיח - אף אחד לא חושב על טובת המתלוננות, אלא רק איך אפשר לנגח את המחנה הפוליטי אליו משתייכים הפוגעים לכאורה
נראה כי בתקופה האחרונה, מבלי ששמנו לב, הופך המאבק בהטרדות המיניות, כמו יתר הנושאים החברתיים והכלכליים השונים המשסעים את החברה הישראלית, לעניין פוליטי שנוי במחלוקת בין ימין ושמאל.כך למשל, פרשיית תת אלוף אופק בוכריס, שהפציעה לכותרות הראשיות בכל כלי התקשורת בארץ ובכללם כלי התקשורת המגזריים והאידיאולוגים כמו 'ערוץ 7' של הימין הדתי ועיתון 'הארץ' של השמאל המובהק, הפכה לכלי ניגוח פוליטי של אותם ערוצי התקשורת במחנה הנגדי.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- גל הטרור: הסכסוך עם אובמה עולה לנו בחיי אדם
- החלטתי לצאת למלחמה נגד מי שמאחל לי אונס ומוות
- בחר בשתיקה: דב חנין בשירות נסראללה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מעניין מאוד היה רק לעקוב אחרי הכותרות הראשיות בכלי התקשורת הללו ולראות כיצד מנסים גורמים מימין ושמאל ב'ערוץ 7' וב'הארץ' להפוך את הפרשה לעוד עניין פוליטי . מהצד הימני של המפה עלו טענות לניסיונות "רדיפת הקצין" ומהצד השמאלי התמקדו הטענות ב"רדיפת המתלוננות".
כמו פרשת תת אלוף בוכריס גם בפרשיות האחרונות, כדוגמת ינון מגל ומשה איבגי, ראינו סיקור תקשורתי מעוות ומשוחד מצד כלי התקשורת השונים בעד ונגד ה"איש שלהם", תוך התעלמות מוחלטת מהתמונה האמתית ומטובתן של הנפגעות.
אופק בוכריס. ''סיקור תקשורתי מעוות, שלומן של הנפגעות לא מעניין אף אחד''.
צילום: זיו קורן
פרשיית ינון מגל שפתחה את מהדורות החדשות ועיטרה את העמודים הראשיים בעיתונים השונים לפני מספר חודשים, כמו 'ידיעות אחרונות' ו'הארץ', הציגה את הח"כ לשעבר כעבריין מין סידרתי המהווה סכנה של ממש לשלום הציבור. לעומת זאת בערוצי התקשורת הדתיים כמו 'ערוץ 7', הוצג מגל כקורבן הנרדף על ידי "התקשורת השמאלנית" העושה בו סיכול ממוקד כפי שטען חברו לדכוך האידיאולוגית, שמעון ריקלין.
במקום להציג סיקור מאוזן, המביא את טענות המתלוננות נגד מגל, בחרו כלי התקשורת השונים לצאת נגדו או בעדו של הח"כ לשעבר באופן עיוור, מבלי לבחון את הפרשה בצורה עניינית ואובייקטיבית כמה שניתן. מיותר לציין שלא טובת המתלוננות עמדה לנגדם של ערוצי התקשורת מימין ומשאל אלא "טובת הניגוח הפוליטי של היריב".
בצורה דומה, גם פרשיית משה איבגי זכתה לסיקור מוטה ומעוות של תמונת המציאות ומעלליו לכאורה של האיש. קרוב לעשר נשים שהעידו על כך שמשה איבגי הטריד אותן מינית, לא הספיקו לכלי התקשורת המרכזיים בארץ להוקיע את איביגי ואת מעשיו.
מחיאות הכפיים הסוערות שקיבל איבגי בהצגתו האחרונה, פתחו את מהדורות החדשות והוצגו לציבור בעמודים הראשונים של כלי התקשורת המרכזיים באינטרנט. לעומת זאת דווקא ערוצי התקשורת הימניים לכאורה, כמו 'ערוץ 7' ו'סרוגים', בחרו להיות "הצדיקים" בסיפור והציגו את איבגי "השמאלני" כפי שסוקר ינון מגל על ידי מתחריהם כמה חודשים קודם לכן.
השיח הפוליטי המסוכן הזה, המגיע משולי הימין והשמאל צף השבוע גם בפרשיית בוכריס. אלו משמאל ואלו מימין, החליטו על סמך כלום ושום דבר כי הקצין הדתי המזוהה עם הציונות הדתית, אשם או זכאי עוד לפני שהוצגו עובדות חד משמעיות. השיח הזה עלול בסופו של דבר לפגוע בכולנו.
במקום להמתין מעט ולסקר באופן ענייני את הפרשייה, בוחרים שני הצדדים להביע תמיכה אוטומטית ועיוורת באחת מהגרסאות עוד בטרם ישנן עובדות חותכות.
בדרך זו גורמים אלו אלו למאבק הציבורי בהטרדות המיניות להפוך מנושא משותף- כלי ניגוח פוליטי ומכוער ש"לא רואה ממטר" את טובתן ושלומן של הנפגעים והנפגעות, שאולי בכלל בפעם הבאה פשוט יעדיפו לשתוק.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם