לסדר אחרת: לא תאמינו מה עושה אותי מאושרת
פסח כבר בפתח, והספר החדש "סוד הקסם היפני" הוא בדיוק מה שהייתי צריכה כדי לצלוח את ארון הבגדים שלי. טור ראשון בסדרה
עוד חמש שבתות פסח. רגע! אל תדפדפו קדימה, לא באתי להלחיץ. זה קשור לטור. בעוד הבית מלא ניירות צלופן וסלסילות קש אסתטיות למשלוחי המנות, וחרב אור מנגנת שמצפצפת כל בוקר מזכירה את ההשלמות לתחפושת פאואר ריינג'ר האדום - הראש כבר בהכנות לפסח. את או העוזרת כל שבוע "מתלבשות" על עוד חדר ושקיות זבל גדושות בובות קטועות גפיים עושות דרכן אל הבגאז', שם הן ייחבטו מצד לצד במשך שבועיים עד שימצאו את מקומן החדש תחת ההגדרה הנהדרת: "תרומה לגן".
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- מה עם המונופולים? שכר הבכירים הוא טיפה בים
- חוק המקוואות: שיאים חדשים של כפייה דתית
- הכירו את הארגון שזמם לשבש את פעילות העליון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מי לא אוהב את הרגע הזה לפני פסח - שלמרות הלחץ, העבודה הקשה והעובדה שלא נשארו שערות באף מהאדים החריפים של חומרי הניקוי - הוא מגיע. הרגע שבו נעמדים באמצע הבית ויודעים שלחמש דקות נדירות, רק פעם בשנה, כל! הבית! מסודר ונקי. הכול. הלב מתרחב, יש יותר מקום לחמצן להיכנס בין הצלעות.
''האם הבגד הזה עושה אותי מאושרת?''.
שאטרסטוק
אני מאוד אוהבת סדר וגם לסדר, כל השנה. ולכן לא ממש מפתיע שבשנים האחרונות אני לומדת את שיטת המגירות (הנה, אמרתי את זה). אחרי שנים של טיפולים מסוגים שונים, פסיכולוגית, סדנאות מודעות, קואוצ׳רית ועוד, מצאתי את המקום שעושה לי סדר בראש ובבית. רק בעלים לתלמידות השיטה יודעים, שאם הם רואים את האישה שלהם מסתובבת בבית חסרת מנוחה, אין לה אוויר והיא לא מוצאת את עצמה, הדבר היחיד שאפשר להגיד ללא חשש להיזרק מהבית הוא: אולי תמצאי לך איזו מגירה לעשות.
בעיתוי מושלם, בואכה האביב, ראה אור הספר "סוד הקסם היפני" בהוצאת אחוזת בית. גילוי נאות: אני עובדת ברשת ספרים (השם שלה הוא חרוז של ויסוצקי) ואני מאוד מקפידה כמעט שלא לכתוב, להמליץ או לבקר ספרים בכל הפלטפורמות שלי. אבל מאז שקראתי אותו בנשימה עצורה בשבת שעברה, הכול סביבי משתנה.
יש קשר בסיסי בין שיטת המגירות לספר - הגשמי והנפשי קשורים זה בזה. השיטה טוענת שבכוחם של חפצים לשקף עבורנו משפטים ורגשות שאנו לא מודעים להם, וכעת כל מגירה היא הזדמנות לגילוי ולריפוי. לפי הספר לחפצים יש אנרגיות, ובני אדם מקיפים עצמם בחפצים למרות שרובם הגדול לא מוסיפים לנו כוח ואושר, אלא להפך, לוקחים אותם מאיתנו.
ההבטחה המתוקה שקסמה לי בספר היא שאחרי שתסדרי את הבית שלך לפי שיטת הקסם היפני, הוא יישאר במצב זה לאורך זמן. אחד התסכולים הגדולים שלי בעולם הסדר והניקיון, הוא שגם אם סידרתי את כל חדר המשחקים, מהר מאוד הוא שב ומתבלגן. כך גם בארונות הבגדים ובמגירת הניירות לתיוק, שהפכה לארונית, שהפכה לחדר.
ממש לא אתיימר לתמצת לכם את ספרה המעולה של מארי קונדו, ואולי מיליונים כן טועים, אבל המתודה הפשטנית נוחה להבנה וליישום. קודם כול יש לצאת למסע הסידור הזה לפי קטגוריות. הקטגוריה הראשונה - בגדים.
בשלב ראשון עורמים את כל הבגדים המוגדרים של אותו האדם: למשל, הבגדים של אמא. את כל הבגדים, גם של החורף, גם של ההיריון הקודם, גם את הג'ינסים שמוחבאים מאחור כי יום אחד אולי אחזור למשקל ולגזרה שהייתי בהם לפני ארבע לידות. ואז עוברים בגד־בגד, מרגישים אותו ושואלים: האם הוא עושה אותי מאושרת.
ולמה זה מדהים? כי לראשונה צריך לנטרל את הראש. את כל ה"אבל זה עלה לי מלא כסף, אבל רק לפני חודשיים קניתי את זה, אולי אני עוד אשתמש". ונותנים לרגש לדבר. לקח לי שעות לבצע את המשימה. וכאב גדול. ובסופה נשארתי עם רבע ארון ועשר שקיות אשפה. למרבה ההפתעה, מה שנשאר לי אלו בדיוק הדברים שבהם אני משתמשת, השאר רק תופסים נפח, מדי פעם אני מודדת ומורידה.
הבגדים שהשארתי, שעושים אותי מאושרת, אותם אני באמת לובשת ומרגישה איתם טוב, מרגישה שהם אני. כשעשיתי עם הילדים את הארונות שלהם, פחדתי. כי הכלל אומר לתת להם לעשות את הארונות שלהם עם אותה הדרכה. אבל ילדים הרבה יותר מחוברים לרגשות שלהם, ובאופן מעורר הערצה, ההחלטה מה נשאר ומה הולך, כל עוד לא התערבתי, עבדה מדהים. בפועל, במקום ארבעה מדפי בגדים בשתי שורות כפולות בארון של הגדולה, נשארנו עם שלושה מדפים של שורה אחת. וראיתי שאלו הדברים שהיא באמת לובשת.
אנשים אוהבים את הניקיון הפיזי, שמאפשר לכל הרעש הנפשי של החיים להירגע. תקראו לזה חמץ, תקראו לזה הזדמנות לעבודה על המידות. אבל הפסח הזה יהיה יותר משמעותי עבורי השנה.
סיימתי עם הבגדים, ואני עוברת לקטגוריה הבאה. אמשיך לעדכן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם