כמו באמריקה: צריך לשנות את שיטת הבחירות
יש סיבה שבארה"ב מרותקים למסך בימי בחירות, בעוד אצלנו יעדיפו האזרחים לצפות בתכניות ראליטי. הגיע הזמן לחשוב על החלפת שיטת הבחירות בישראל, לזו הנוהגת בארה"ב, המעניקה לכל אזרח בכל אחת ממדינותיה נציג שמחויב לאזור שהצביע לו
חשבתם פעם לעצמכם מדוע בזמן עימותי הבחירות בארה"ב מצטופף הקהל באולמות והרייטינג נוסק לשמיים, כשבבחירות בישראל מעדיף הציבור לצפות בתוכניות ריאליטי? מדוע מכתתים המועמדים לבחירות בארה"ב את רגליהם ממדינה למדינה וגומאים עשרות אלפי קילומטרים, בעוד שבמערכת בחירות בישראל הפוליטיקאים לא מטריחים את עצמם אפילו לאילת?לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- כל גבר הוא מטריד בפוטנציה וכל אישה קורבן?
- בציבור החרדי החליטו לדבר על תקיפות מיניות
- האם הפיגוע באיסטנבול כוון נגד ישראלים?
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
התשובה מסתכמת בשתי מילים: בחירות אזוריות. מערכת הבחירות האמריקנית נותנת לכל אזרח בכל אחת ממדינותיה נציג שמחויב לאזור שהצביע לו. כשהמועמדים מגיעים למדינה כלשהי, הם מדברים על העניינים הכי בוערים לאנשי אותה מדינה: בדטרויט הם ידברו על תעשיית הרכב, בניו-המפשייר על ענייני המס המקומי ובאייווה על תעשיית התירס.
בחירות אזוריות אינן רק שיחות והבטחות לתושבי כל מדינה, אלא הן גורמות למועמדים להכיר את הבעיות ואת המצוקות המקומיות, ולרצות לטפל בהן גם לאחר שישקע אבק הכוכבים של מרוץ הבחירות המתוקשר.
העימות הרפובליקני. ''הרייטינג נוסק לשמיים, כשבבחירות בישראל מעדיף הציבור לצפות בתוכניות ריאליטי''.
צילום: AP
בישראל אין צורך לעבור לשיטה אזורית טהורה. ניתן להנהיג כאן שיטה מעורבת ומשולבת, ארצית ויחסית גם יחד. לא צריך גם להמציא את הגלגל: ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון כבר ניסה להוביל מהלך כזה, אך לא הצליח להשלים אותו בחקיקה בשלוש קריאות בכנסת.
גם ועדת מגידור לבחינת מבנה הממשל שהקים נשיא המדינה משה קצב, אשר הגישה את מסקנותיה בשנת 2007, הציעה לחלק את מדינת ישראל ל-17 אזורי בחירה שונים כך שמחצית מחברי הכנסת ייבחרו באזורי בחירה אלו ומחציתם בשיטה הנהוגה כיום. כנהוג במחוזותינו, ניתן אולי למצוא את ההמלצות הללו בגנזך המדינה, אך כדאי לתאם את הביקור מראש. אפשר גם לבקר בארכיון הכנסת, שבו קבורה הצעות חוק חוצת המפלגות שהונחה על שולחן הכנסת בשנת 2008 ברוח המלצות הוועדה.
לפעמים אפשר רק לקנא בשיטה האמריקנית וביציבותה הפוליטית. אמנם לצערם של חובבי הז'אנר הפוליטי הבחירות בארה"ב מתקיימות בכל ארבע שנים בלבד, אבל שנה לפני כן מתחילות הבחירות המקדימות בכל מפלגה, וכל מתמודד נאלץ לעבור כמעט בכל עיר בארץ הענקית הזו ולשכנע את תושביה שהוא האיש או האישה המתאימים לתפקיד.
בתקופת הבחירות הקודמת בארה"ב עבדתי בשגרירות ישראל בוושינגטון, ואני זוכר היטב את החוויה שהזדמנה לי מדי ערב שבו התקיימו בחירות באחת המפלגות, כאשר המונים הצטופפו בבתי הקפה וצפו במסכי ענק שמהם נשקף העימות בין המתמודדים השונים, כאילו מדובר היה במשחק כדורסל מרתק.
אז אם נשאיל מונח מאותו ענף ספורט, אולי כדאי גם בישראל "לעבור לאזורית". הרי מה כבר עדיף? לקיים כנס בחירות באריאל – מישהו זוכר את כנס הייסוד של יש עתיד שהתקיים בעיר? - או להבטיח נציג מטעם אזור אריאל בכנסת? האם יש צורך לנהל שוב את הדיון המעייף על הקמת קזינו באילת אחרי הבחירות, או שנציג מטעם העיר יהיה חבר בכנסת ויילחם למען תושבי העיר והאזור כחלק מעבודתו היומיומית?
בארה"ב, למשל, אין מועמד שבמסע הבחירות ירשה לעצמו לדלג על מדינת נבאדה ולא יפרוס בפני תושביה את משנתו בנוגע להימורים במדינה. ואצלנו? הקימו עוד ועדה בנושא. אל תהמרו על תוצאות בקרוב.
רועי וולף הוא יועץ התקשורת ודוברו של ח"כ ניסן סלומיאנסקי ממפלגת הבית היהודי
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם