חוק שכר הבכירים חושף את ערוות המחוקקים
הח"כים מקדמים חוקים הרי גורל ללא כל מחקר או בדיקת ניסיון קודם בעניין. כשם שחסר טעם לחוקק חוק הקובע כי על המים לזרום כלפי מעלה, כך גם אין טעם לחוקק חוקים שסותרים את חוקי הכלכלה. קחו קובייה הונגרית, תראו שפתרונות פשטניים רק מחליפים לנו צבעים
חוק הגבלת שכר הבכירים שעבר בוועדת הכספים, התקבל באהדה יחסית בעיתונות הכללית והכלכלית, אך ההשלכות המשמעותיות שלו - עלולות להיות שליליות דווקא.בדומה לחוק הספרים – שלאור נזקיו עמלים כעת על ביטולו - ההשלכות הגלויות יצופו רק בהמשך, והשבת הגלגל אחורנית לא יהיה דבר של מה בכך. היחס של המחוקק לסוגיות שיכולות להיות הרות גורל מבחינה כלכלית הוא רשלני וילדותי, ואת זה ראוי להעלות לדיון ציבורי.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- ריציתי 7 שנים בכלא של בעלי, היום אני חופשיה
- אחריך, גרבוז: מופע האימים של דויד גרוסמן
- הטרור בבריסל: תחליפו את המילה "נאצים" ב"אסלאם קיצוני"
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
כמשל אביא את הקובייה ההונגרית, שאני מניח שכולם מכירים: בפעם הראשונה שנוטלים קובייה הונגרית ליד, פותרים בזמן קצר את סידור אחת מפאותיה. עם ההתלהבות מן השיטה ממשיכים ליישם את הדרך שבה נקטנו גם בפאה הבאה, ואז, אגב סידור הפאה השנייה מגלים שהפאה הראשונה נסתרה לחלוטין.
הדרך לפתור את השלב הבא בהחלט קיימת, אבל היא מצריכה חשיבה ותשומת לב גדולים יותר. מי שינסה ליישם את הפתרון הפשטני של הפאה הראשונה על יתר הפאות, גלה כי למרות המאמצים שמושקעים - הוא פשוט עומד במקום. רק מחליף לו צבעים.
ולמרות שאדם סביר לא ינסה ליישם פתרונות אינטואיטיביים על קובייה הונגרית, רוב האנשים – וכללם גם מחוקקים נכבדים - מבקשים ליישם פתרונות קסם דווקא בתחום הכלכלה. ושם, המחירים והמשמעויות גדולים מאד. הם דורשים פתרונות מידיים על בעיה X, וכלל לא מבחינים שפתרונות אלה מייצרים בעיות גדולות בהרבה בתחומים אחרים.
הכלכלן פרידריך בסטייה כינה זאת "מה שרואים ומה שאין רואים", וכך גם קרא לספרו. בני האדם עושים שימוש במראה עיניים, ואינם עושים שימוש בראיית הנולד כלפי מה שאינו נמצא לנגד עיניהם. אבל, השלכות הלא צפויות בהחלט נותנות פירותיהן, ואת מה שלא לימדה ראיית הנולד ילמד הניסיון. וזה, יכול להיות מר ואכזרי.
דוגמאות לחשיבה פשטנית אפשר להביא למכביר, ואסתפק רק בשתיים שהוזכרו.
בחוק הגבלת שכר הבכירים, קל להסכים עם קיומה של בעיה. בהחלט ייתכן כי ישנם בעלי תפקידים שאינם מצדיקים את שכרם. ייתכן כי המצב הזה מתרחש בשל לקות במנגנון קבלת ההחלטות בחברות הציבוריות, אשר אינו משקף באופן מיטבי את האינטרס של בעלי המניות. (אם כי המשמעות של שכר זה על ערך המניה הוא אפסי). מה הפתרון לכך? פשוט! נחוקק חוק שאוסר שכר גבוה! זוהי חשיבה של פאה אחת, קביעת מדיניות רק על פי מה שרואים.
האם חישב מישהו מבין חברי הכנסת הפופוליסטים מהן השלכות החוק על הפאות האחרות? מה יגרום חוק זה לחברות שאכן כן יש הצדקה לשכירת מנכ"ל יקר? (הן יחסכו את שכר המנכ"ל, ויפסידו עשרות מונים בערך המניה) מה זה יגרום לחברות פרטיות השוקלות להנפיק?
מה יגרום החוק לחברות המתלבטות היכן להנפיק? (בארץ או במקום עם רגולציה הגיונית יותר). האם שיקולים אלו, וכמובן ישנם עוד רבים, בכלל עלו על בדעתם של המחוקקים? ואם עלו, האם אכן חושבו לפרטים לראות שהתועלת מן החוק תעלה על הנזק? נראה שלכל השאלות האלו יש תשובה אחת. לא. אני לא יודע על מחקר רציני או אפילו חלקי שמישהו עשה בנדון. אגב, ישראל היא הראשונה בעולם עם חוק שכזה.
נעבור לחוק הספרים. הבעיה: סופרים הרוויחו מעט מידי. הפתרון? ברור כשמש - חוק הקובע כי סופרים צריכים להרוויח יותר, במנגנון של איסור על הנחות בשנה וחצי להוצאת הספר. הנה בעיה, והנה פתרונה. אופס! הפאות האחרות לא ממש הסתדרו לצד הראשונה.
הצרכנים לא רכשו ספרים במחיר מלא, והסופרים הרוויחו "עוד יותר פחות", כמו שאמר הגשש. האם זה היה צפוי? כן, לאלו שידעו שחשיבה פשטנית אינה נכונה, והזהירו מראש מן הצפוי. אבל המחוקק העדיף חשיבת פאה אחת, ונאלץ ללמוד את ההשלכות מידו הקשה של הניסיון.
בתחום הכלכלה, ולא רק, לכל פעולה יש מספר רב של השלכות. יש השלכות פשוטות וגלויות לעין, ויש את אלו שאינן גלויות. סיבוב של פאה אחת משפיע מיידית על פאות נוספות, וחובה לקחת גם אותן בחשבון.
יתר על כן, בתחום הכלכלי בהחלט ישנן השלכות שלא ניתן לחזות מראש. כלכלה מתוכננת וריכוזית יוצרת עומס נתונים עצום ובלתי ניתן לחישוב. גם השפעותיה של מעורבות ממשלתית חלקית הן רחבות היקף, ויכולות להתגלות רק במעלה הדרך, כשכבר קשה לתקן לאחור.
כל גורם ממשלתי המעוניין להתערב במנגנון הכלכלי צריך להבין את גודל האחריות, ולהיזהר מהמחשבה שהוא כפוף לחקיקה. בדיוק כפי שזה חסר טעם לחוקק חוק הקובע שמים צריכים לזרום כלפי מעלה בניגוד לחוקי הפיזיקה, כך גם אין טעם לחוקק חוקים אשר סותרים את חוקי הכלכלה.
אולי אני מגזים בדרישותיי כלפי רבים מחברי הכנסת, בשעה שאפילו משמעויות ותוצאות הקלות לחיזוי הם כלל לא מעלים בדעתם לקחת בחשבון. הם מקדמים חוקים הרי גורל ללא כל מחקר או בדיקה של ניסיון קודם בעניין בארץ או בעולם.
נשאר לי רק לבקש מחברי הכנסת שיפתרו קובייה ההונגרית. אולי אם ישתמשו בדמיון שלהם, הם יבינו שעקרונותיה נכונים לא רק לקובייה.
אקו"ם