הכל על גירושין: מיתוסים מופרכים, טענות כוזבות ותקנות מעוותות
דו"ח פורום 'קהלת' שפורסם השבוע קבע כי יש לשנות את החוק המתווה את עקרונות הטיפול בתלונות שווא. יומיים לאחר מכן הפרקליטות יישרה קו
איש לא הכין את אסף (שם בדוי) לסאגה הפלילית שנקלע אליה בעקבות סכסוך הגירושין שלו. אסף, ישראלי ששהה שנים ארוכות בארה"ב ועשה חייל כעצמאי בתחום הפיננסים, חזר לארץ לפני כעשור. יחסיו עם אשתו עלו על שרטון, אולם הוא האמין שיוכל לשקם את נישואיו. את הדרך החדשה היו אמורים לסלול השיבה לארץ ולמשפחה המורחבת, יחד עם הורדת לחץ העבודה העצום שבו היה נתון זה תקופה ארוכה. דבר אחד הוא לא לקח בחשבון: לאשתו היו תוכניות אחרות.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- איזה מנהיגים משאירים חייל חשוף בצריח?
- אהוד יערי הוא היאכנע האמיתית של ערוץ 2
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
בני הזוג החזיקו בית פרטי יקר באזור המרכז. האישה הגיעה ארצה עם הילדים כמה שבועות לפניו, ובתקופה זו מכר אסף את עסקיו בנכר וסיים את תקופת החפיפה עם הקונים. זמן מה לאחר שנחת בישראל גילה אסף שאשתו פתחה תיק בבית המשפט לענייני משפחה. מעט לאחר מכן נחתה עליו הפצצה: אשתו הודיעה לו שלא יוכל לחזור הביתה ממקום עבודתו החדש, שכן היא הוציאה נגדו צו הרחקה.
אסף היה מבולבל, ולא ידע מה לעשות. מבחינתו לא הייתה שום עילה לצו, שכן הוא מעולם לא נקט אלימות פיזית או מילולית נגדה. הפרת הוראה חוקית לא באה בחשבון, ולכן הוא הלך לישון בבית קרובי משפחתו. דא עקא שהבגדים שלו, מחשבו הפרטי וגם הרכב הרשום על שמו נותרו בבית. חבר קרוב יעץ לו להגיע הביתה בשעות הבוקר, שבהן האישה אמורה לצאת לעבודה, ולקחת את מיטלטליו. החבר הסיע אותו למקום, ואסף נכנס במהירות לביתו עם מזוודה ריקה. הוא ארז בגדים, ספרים, מחשב וחפצים נוספים, ומיהר החוצה.
רצה הגורל, ובאותו היום אשתו לא הלכה לעבודה אלא רק קפצה לקניות במרכז המסחרי. כששבה לביתה תפסה את בעלה מעמיס את מיטלטליו על מכוניתו של החבר. היא הרימה קול וניסתה לחסום את הרכב, אולם אסף נכנס למושב שליד הנהג ונעל את הדלת. החבר שילב הילוך אחורי והתרחק מהמקום.
שעות ספורות לאחר מכן קיבל אסף זימון דחוף לחקירה במשטרה. כשהתייצב גילה שהוא חשוד בהכאת אשתו ברחוב, ושהמשטרה מתכננת לעצור אותו ולהביאו לפני שופט. למזלו, החבר שסייע לו הגיע לתחנה והעיד בפני השוטרים על מה שהיה באמת. הלקח המיידי של אסף היה פשוט: אסור לו באיסור חמור להגיע למצב של מגע עם אשתו בלי עד צמוד שיהיה שם כדי להציל אותו מתלונת שווא נוספת.
את הדו"ח הטרי שפרסם השבוע ד"ר יואב מזא"ה מפורום 'קהלת' הוא פתח בסיפור תלונת השווא הראשון בהיסטוריה - אשת פוטיפר קבלה על יוסף: "ראו, הביא לנו איש עברי לצחק בנו. בא אליי לשכב עמי, ואקרא בקול גדול". מחקרו של מזא"ה פתח במתקפה על האגדה האורבנית שלפיה שיעור תלונות השווא עומד על 2 אחוזים בלבד מכלל התלונות. המיתוס פורסם לראשונה בספרה של העיתונאית סוזן בראונמילר בשנת 1976, ללא כל ביסוס מחקרי.
לפי נתוני המשטרה, שני שלישים מהתיקים שנפתחו בגין תלונות של נשים על אלימות במשפחה או על עברות מין נסגרו ללא הגשת כתב אישום, אולם השיעור המדויק של תלונות השווא קשה לכימות: מחד גיסא, הימנעות מהגשת כתב אישום אין משמעותה שמדובר בתלונת שווא; מאידך גיסא, הגדרה של תלונת שווא ככזו רק במקרים שהמשטרה קובעת שמדובר בתלונת שווא תוביל להערכת חסר, שכן הקביעה נדירה מאוד, וגורמי החקירה והשופטים ממעטים להשתמש בה.
מחקרים שבדקו את הנושא ופורסמו בבימות שפיטות מציגים פערים גדולים בהערכות בתחום. בנוגע לתלונות שווא של אחד ההורים בגין הפעלת אלימות כלפי ילדים מצד בן הזוג קבעו המחקרים שבין 30 ל־70 אחוז מהתלונות אינן נכונות. מחקר של האף־בי־איי גילה ש־8־20 אחוזים מהתלונות על מקרי אונס הן כוזבות. מחקרים אחרים גילו שהיקף תלונות השווא בגין אונס עומד על 40 אחוז.
אין ויכוח שהנזק לנילונים יכול להיות בלתי הפיך גם כשמתברר שמדובר בתלונת שווא. הפגיעה בשם הטוב, אובדן הפרנסה, העלויות הגבוהות של ניהול ההליך הפלילי וההרחקה מהילדים במקרים של תלונות על אלימות בתיקי משפחה – כל אלה יוצרים לפעמים נזקים שאינם ניתנים לתיקון. מזא"ה הראה כיצד תרבות הכסת"ח המשטרתית גורמת לכך שבמקרים רבים החוקרים כלל אינם בודקים לעומק את התלונות, ומטילים הגבלות קשות על הנילונים באופן אוטומטי כמעט. ההגבלות עשויות לכלול מעצרים גם במקרים שבהם פעולות חקירה פשוטות היו מגלות שמדובר בתלונות כוזבות.
לב הבעיה, אליבא דמזא"ה, נמצא בנזקים שגרמו ההתפתחויות בסעיף 2.5 להנחיות פרקליט המדינה. הסעיף מתווה את עקרונות הטיפול בתלונות השווא, שאליהם התווספה בשנת 2006 הקביעה ש"אם מי שחזר בו מהגשת תלונה הוא מתלונן או מתלוננת שהיו פעם קורבן אמיתי לעברת מין או אלימות, יש לשקול בזהירות אם להגיש נגדו כתב אישום".
בהמשך נכתב: "יש לבחון אם העדות המקורית היא עדות אמת, והסתירה נובעת מחשש הנאשם, מרצון להשכין שלום בית, מקיומם של רגשות אשם (...) במקרים כאלה יש לנקוט גישה זהירה, ולהימנע מהעמדת הקורבן לדין". התוצאה של הסעיף הזה, הסביר מזא"ה, היא עלייה דרמטית - הכפלה, למעשה - במספר התיקים שנפתחו בגין תלונות שווא משנת 2007 ואילך. מנגד, מספר התיקים שהסתיימו בהגשת כתב אישום נגד מתלונני שווא צנח מ־28 אחוזים ל־5 אחוזים בלבד.
הבעיה החריפה ביותר היא בפרקליטות: גם בתיקים שבהם מדובר בעברות של סחיטה באיומים או תלונות שווא בגין אונס, ממעטים הפרקליטים להגיש כתבי אישום. כשהם עושים זאת סוף־סוף, הפרקליטות שולחת בדרך כלל מתמחה ודורשת לכל היותר הטלת עבודות שירות או קנס. בתי המשפט נוטים לא להטיל הוצאות משפט על מתלונני שווא, וגם כשהנילון מגיש תביעה אזרחית קלושים סיכוייו לזכות לסעד משפטי. חמור מכך, שמותיהם של מתלונני שווא נשארים חסויים.
פורים הוא חג של השגחה פרטית והפתעות. שלשום, יום לאחר שהמסמך של מזא"ה ראה אור, פרסמה פרקליטות המדינה תיקון לסעיף 2.5, המשנה מאוד את רוח המפקד. בהנחיה החדשה הודגש בבירור שמתלונני שווא הם עבריינים הגורמים נזקים קשים לנילונים ולמערכת המשפט, ולכן יש למצות את עמם את הדין.
ההנחיה מקבלת את ההבחנה שערך מזא"ה בין מי שהגיש תלונת שווא בזדון ובין מי שהגיש תלונה בתום לב וחזר בו מסיבות אישיות. היא קובעת שהאינטרס הציבורי הוא למצות את הדין עם הראשון, אך לגלות רגישות כלפי השני.
יש אמנם עז אחת בסעיף 26 להנחיה החדשה: היא קובעת שהגשת כתב אישום נגד מתלונן שווא בעברות מין או אלימות במשפחה תיעשה רק באישור פרקליט מחוז או משנהו. בהמלצותיו הציע מזא"ה את ההפך: הימנעות מהגשת כתב אישום תיעשה רק באישור פרקליט מחוז.
הממתינים באולם הקבלה של בית הדין האזורי בירושלים נראים כמו אזרחים המחכים להנפקת דרכון או לתשלום מס הכנסה. בכניסה לאולם לוקחים מספר, והמערכת הממוחשבת מפנה את הממתינים לדלפקים בתורם.
את הזוגות המגיעים לשערי בית הדין לא מאפיין חתך גילאי או סוציולוגי. זוגות צעירים בני 25 ממתינים בסבלנות לצד בני 45, צברים ליד עולים, חילונים לצד דתיים. למרבה הצער, גירושין הם מצרך מבוקש בארץ הקודש. למעלה מ־70 אלף זוגות התגרשו רק בשנה האחרונה.
ביקור באולמות הדיונים ושיחות אקראיות עם הדיינים מלמדים משהו על ההתפתחות המנטלית העצומה שעברה המערכת בשנים האחרונות. ממוסד אנכרוניסטי שכלל בעיקר רבנים קשישים שבקושי הכירו בהוויות העולם, הפכה המערכת למכונה מוכוונת שירות, המתקרבת לאמות המידה של מנהל ציבורי אמריקני עכשווי.
מנהל בית הדין האזורי מציג את מרכולתו באופן שלא היה מבייש מנכ"ל של חברה מתקדמת: הוא מנהל סטטיסטיקות קפדניות המנטרות כל פעולה שמתרחשת בין כותלי בית הדין, ממקצע ללא הרף את העובדים ודואג לחבר גם את זקני הדיינים למערכות טכנולוגיות מתקדמות.
לשינויים הללו יש משמעות דרמטית באיכות השירות לאזרח. בני זוג שהגיעו בשנה האחרונה לבית הדין האזורי בירושלים עם הסכם גירושין חתום יצאו עם גט בתוך כשבועיים בממוצע מרגע הפנייה. דיוני מזונות נקבעו בתוך 36 יום - שליש מפרק הזמן שאורך בבתי משפט לענייני משפחה - ומספר התיקים שנסגרו גבוה ממספר התיקים שנפתחו. ממוצע התיקים לכל דיין טיפס לכ־3,000 בשנה, ובכל זאת הצליחה המערכת להשיג שיפור כמעט בכל המדדים.
האבולוציה הזו, בהובלת מנכ"ל בתי הדין הרב שמעון יעקובי, היא בין השאר תוצאה של חישוב חברתי קר. בראש אחד השקפים של הדו"ח השנתי הופיעה הכותרת "כל עוד השירות עונה לדרישותיו של המשתמש, הארגון ימשיך להתקיים" - ומכלל הן אפשר לשמוע את הלאו.
הרב יעקובי הבין מזמן שאם הציבור לא יקבל שירות ראוי, לא ש"ס ולא הבית היהודי יצילו את המוסד החשוב הזה מכליה. לכן, בסעיף "ההצלחה הבאה של בית הדין" מופיעה רק שורה אחת: "שיפור תדמית בתי הדין – יחסי ציבור".
אקו"ם