עד מתי תשמש נגדנו הפעילות ברשת החברתית?
האם הצבא יכול לעצור חייל בגלל תמונה שהעלה לפייסבוק? האם יוכל צה"ל לכלול באישומים נגד החייל היורה מחברון את הלייקים שלו ואת מארג החברים שרכש? האם מינוי לתפקיד כלשהו יכול להיפסל בגלל פוסט? תהיות בעקבות השקיפות המוחלטת של חיינו בפייסבוק
באתר 'העוקץ' קראתי השבוע פוסט של תום מהגר ועדי מזור, שנקרא 'הרג המחבל בחברון: תסמונת הש"ג המזרחי'. הטור עסק בחייל שירה במחבל הפלסטיני בחברון, ועד כמה המוצא המזרחי שלו והעיר שבה גדל משפיעים על היחס שספג.
בטור ציטטו מהגר ומזור פוליטיקאים בכירים, ובהם שר שקבע כי "מחבל שמסכן את חיי חיילנו בעת פעולתו צריך להיות מחוסל", חבר כנסת בכיר שאמר כי "מי שמוציא סכין או מברג – צריך לירות בו כדי להרוג" והוסיף שהיורה יזכה להגנה משפטית, או שר לשעבר שציין כי "מחבל שפוגע באזרחים - מקומו שייהרג".
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- עצבים, צעקות ודמעות: הנזק שהישיבה גרמה לי
-האם צה"ל חוסם קצינים דתיים?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כותבי המאמר ציינו כי למרות דבריהם כעת, אותם בכירים לא לקחו בזמן אמת אחריות מלאה על מה שאמרו. לכן הם פנו לתסמונת הש"ג הקלאסית – כולם נתנו הוראה כלשהי, בעיקר הרבה בכירים אשכנזים, אבל רק מי שנמצא למטה משלם את המחיר.
הפגנה מול בסיס צה''ל בעד החייל שירה במחבל. ''מרשים לעצמנו כיום להתבטא, להשמיע קול ולשפוט הרבה יותר, ובמהירות גדולה''.
צילום: אמיר מאירי
תום מהגר הוא פעיל שמאל מזרחי, המועסק במערך דוברות של 'עדאלה'. אני חלוקה מאוד על חלק גדול מדעותיו, אבל את הטור הזה ב'העוקץ' כמעט התחשק לי לכתוב בעצמי - או לפחות את רובו. עשיתי לייק לפוסט, ואף שיבחתי אותו.
אלא שאז קצת נבהלתי מעצמי. ציירתי בראשי תרחיש שבו יום אחד ישתמש מישהו במקום כלשהו בלייק הזה נגדי, בסגנון "היא אשת שמאל קיצוני". זאת, בגלל שלנגד עינינו הולכת וקמה משטרת פייסבוק, שבה הכול מתועד ודמותך נבנית לפי הפוסטים שכתבת, התמונות שהעלית או הדברים שעשית להם לייק.
בצה"ל הודיעו לפני כשבועיים כי יגייסו צעיר שהצהיר על "תורתו אומנותו" לאחר שבחורה פרסמה פוסט בפייסבוק שבה הם נראים ברגע אינטימי. בפוסט סיפרה הבחורה על הקשר של השניים, והאשימה את הצעיר כי שבר את לבה. בצבא הוחלט לזמן את הבחור ללשכת גיוס, ולבטל את הפטור שניתן לו מתוקף "תורתו אומנותו". לאחר ידיעה זו פורסם גם כי צה"ל מתכוון להקים יחידת סייבר מיוחדת למעקב אחר הרשתות החברתיות.
בעקבות הירי של החייל בחברון בשבוע שעבר במחבל, שתועד על ידי איש 'בצלם', ולאחר ההלם, הזעם והזעזוע שהופגנו כלפי המוסריות או אי המוסריות של הירי, הצורך בו והעִתוי, עבר השיח לממד אחר – רובד הרשתות החברתיות.
שוב התגלה בתום מעקב אחרי הפייסבוק של החייל כי הוא אוהד קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים, חבר בארגון האהודים 'לה-פמיליה' וחבר של הראפר 'הצל'. באמצעות הגילוי הזה עוצבה דמותו של החייל, וכוונותיו הפכו נהירות לכול. פעילותו בפייסבוק הולידה תובנה שלפיה מדובר בערס חמום מוח, שכבר מזמן תכנן להרוג מישהו והנה ההזדמנות נקרתה סוף-סוף לפניו.
מקרה אחר: בנובמבר 2015 הוכרז על מינויו של ד"ר רן ברץ לתפקיד ראש מערך ההסברה הלאומי. חפירת עומק בדף הפייסבוק שלו העלתה שלדים בדמות התבטאויות חריפות של ברץ נגד נשיא ארה"ב ברק אובמה ונגד נשיא מדינת ישראל ראובן (רובי) ריבלין. ככל הידוע, ברץ לא מונה לתפקיד עד עצם היום הזה.
הרשתות החברתיות יצרו עולם מקביל וחדש, והאנשים שפעילים בפייסבוק חיים במציאות כפולה – בחיים עצמם ובחיים הווירטואליים. דף הפייסבוק שלנו חושף את הכול: את הרגעים שהנצחנו במצלמה, את הלייקים והפוסטים שלנו, את התיוגים והשרשורים ואת השיתופים שלנו. השיח ברשת הזו פורץ את הגבולות שלו כל העת, ומגיע לנקודות קיצוניות מאוד. אנו מרשים לעצמנו כיום להתבטא, להשמיע קול ולשפוט הרבה יותר, ובמהירות גדולה בהרבה, מאשר לפני חמש או עשר שנים.
אך למרות השקיפות המוחלטת של חיינו בפייסבוק, יש לשאול למי בעצם הם שייכים. האם זה לגיטימי לשלוף פרטים מעברנו מהרשת החברתית? האם הצבא יכול לעצור חייל בגלל תמונה שהעלה לפייסבוק? האם יוכל צה"ל לכלול באישומים נגד החייל היורה מחברון את הלייקים שלו ואת מארג החברים שרכש? האם מינוי לתפקיד כלשהו יכול להיפסל בגלל פוסט?
אין בשאלות הללו הצדקה להשתמטות מגיוס, לחיסול מחבל מנוטרל או להתבטאות חריפה כלפי אף אחד, אך יש בהם תהייה: מתי תהפוך האפשרות להשתמש בנתונים מתוך הפייסבוק שלנו ללא לגיטימית, ומתי נחזיר לעצמו את השליטה בחיינו?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם