תבוטל חזקת הגיל הרך: המדינה פוגעת בילדינו
בעוד בכל מדינות המערב בוטלה חזקת הגיל הרך, בישראל רוצים להגיע ל"פשרה פוליטית" ולצמצמה עד לגיל 3. זוהי לא טובת ילדינו. אפליית אבות ואמהות על רגע מגדרי חייבת להיפסק
אחד הנושאים הרגישים והכאובים בחברה הישראלית הוא הורים גרושים וילדיהם. על פי נתוני הלמ"ס האחרונים, רק בשנה החולפת התגרשו למעלה מ-11 אלף זוגות. אחוז המתגרשים הולך ועולה בישראל, אך פתרונות להורים שרוצים להיות מעורבים בגידול ילדיהם - אין.כך, במקרה שיש בבית ילדים, לאחר הגירושין, ילד שהיה רגיל לטיפול מצד שני הוריו, לפתע "זוכה" בהורה מועדף, המוגדר משמורן, ועוד הורה – פחות נחשב ומשמעותי, הן בעיני החברה והן בעיני ההורה האחר.
לא מרחיק לכת להניח שעם הזמן עולמו של הילד מתעצב בהשראת מודל ההורות הבעייתי הזה ובאופן פרטי גם תפיסתו את ההורה "הפחות נחשב" והקשר עמו נגזרים מכך. בשלבים מאוחרים יותר, אף ההורה שהילד יגדל בעצמו להיות בעתיד, עלול להיות מושפע ממודל זה.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- הירי בחברון: התקשורת שאלה את השאלות הלא נכונות
- האם יחימוביץ' מסוגלת להיות ראשת ממשלה?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בימים אלה דן משרד המשפטים באפשרות להשאיר את חזקת הגיל הרך על כנה, ורק לצמצמה לגיל 3 כפשרה פוליטית.
חזקת הגיל הרך (סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות) משנת 1962 קובעת שבמידה וההורים לא הגיעו להסכמה אחרת, החזקה על ילדים עד גיל 6 (ובפועל עד גיל 18 משום שהחזקה לא משתנה כשהילד מגיע לגיל 6) תינתן באופן אוטומטי, על רקע מיגדרי בלבד וללא בחינת טובת הילד, לאם, כאשר לאב נקבעים זמני שהות עם הילד.
שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, אישרה בשנת 2005 את כינון ועדת שניט שתפקידה היה לבדוק ולהמליץ, תוך החלת והכללת האמנה הבינלאומית לזכויות הילד בחוק הישראלי, את ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין.
עד לפרסום מסקנות הביניים של ועדת שניט בשנת 2008 ובהתאם לחזקת הגיל הרך, לא היו בנמצא פסקי דין למשמורת משותפת ללא הסכמת האם. דו"ח הביניים ומסקנות הועדה קבעו, בהסתמך על האמנה הבין לאומית לזכויות הילד ומחקרים אמפיריים עדכניים בחקר התפתחות הילד, שהגדרה הורית עודפת לאחד הצדדים (ללא קשר לחלוקת זמני השהות של הילד עם הוריו) רק מלבה ומעצימה את סכסוכי ההורים על גבו של הילד.
בעקבות פרסומים אלה, החלה מגמה מבורכת שבה שופטי בתי המשפט לענייני למשפחה, אימצו את המסקנות בלא שימתינו למחוקק, וכתבו יותר ויותר פסיקות בהן הגדרות ההורים שוות (משמורת משותפת) או ללא כל הגדרה (אחריות הורית משותפת).
בעקבות השינוי המבורך עורכי דין הפסיקו לרפות את ידיהם של אבות בטענה שאין טעם לדרוש משמורת משותפת. יותר יותר אבות הערים לקשר החשוב והיחודי שיש להם עם ילדיהם, עומדים על רצונם להמשיך ולהיות נוכחים בחייהם. לצד חלוקה שווה, או קורבה לכך, של זמני השהות עם הילד, הם דורשים את מימוש זכותם הבסיסית כהורים להגדרה הורית שווה.
אין ספק שמדובר במגמה חברתית ברוכה, אך לצערנו נוצר בבתי המשפט למשפחה כאוס מתמשך, מאחר והחלטות אלו נעשות על פי המלצה של העו"ס לסדרי דין והחלטה של השופט ולא על פי חוק מנחה. כתוצאה מכך, תיק זהה יכול לקבל פסק דין שונה לחלוטין אצל שני שופטים שונים.
אי האחידות בבתי המשפט לצד הסיכוי הסביר לפסיקה של הגדרה הורית שווה, הביאו לגידול ניכר בכמות ההתדיינויות בקרב ההורים המגיעים לפתחו של בית המשפט. כתוצאה מכך, נדרשת כמות תסקירים גדולה יותר והזמן שעובר מפתיחת התיק ועד להחלטה גדל, ומגיע לפרק זמן של כשנתיים ומעלה. אין עוררין כי הדבר איננו פועל לטובת הילד, ואכן אף מנוגד להמלצות ועדת שניט.
מושב החורף של הכנסת הסתיים ותזכיר חוק ממשלתי טרם עלה בוועדת שרים לחקיקה. מזה 4 שנים לא מצליח משרד המשפטים לקדם את חוק "הורים וילדים" בגלל התנגדותם העזה של ארגוני הנשים וחברות הכנסת הנתונות להשפעתם (מלבד השרה גמליאל אשר פועלת בצורה אמיצה ומזה זמן לביטול מלא של החזקה, וכן לשווין מגדרי בין ההורים הגרושים).
חזקת הגיל הרך - המפלה אבות ואמהות על רגע מגדר בלבד ופוגעת בילדיהם - חייבת להתבטל. מחקר משווה שנעשה על ידי מחלקת המחקר של הכנסת, לבקשתה של ח"כ זהבה גלאון, מצא שכל מדינות המערב ביטלו את החזקה מזה שנים.
החזקה המגדרית פוגעת לא רק בילדים אלא גם באמהות כנשים, מעצם כך שהיא סותרת כל עיקרון של שוויון שנשים עמלו ועמלות עדיין להשיגו, מאחר והיא מקבעת את תפקיד האם כמטפלת העיקרית בילד ומונעת מאבות לשאת בנטל כמטפל וכהורה אחראי. אישה היא גם אמא, אך לא רק. ביטול חזקת הגיל הרך יאפשר, ואנו תקווה שאף יזרז, תהליך חברתי שבעיקרו ירחיב את הגדרת תפקידם של גברים ונשים בחברה וכהורים.
לא מובן לנו כלל וכלל, הכיצד עדיין דנים במשרד המשפטים באפשרות להשאיר את החזקה ורק לצמצמה לגיל 3, כפשרה פוליטית, כאשר ברור שכל הגדרה הורית מפלה יש בה רק להזיק. הפתרון היחיד שייתן מענה לילדים ולכל אחד מהוריהם הוא ביטול חזקת הגיל הרך, ללא קביעת כל חזקה על הילד. במקומה יש לקבוע בחוק אחריות הורית משותפת אשר מטילה את החובה ההורי, על אמהות ואבות גם יחד, כאשר טובת הילד היא עמוד האש ועמוד הענן.
גיא רוה הינו יו"ר עמותת "הורות משותפת=טובת הילד" הפעילה גם בפייסבוק
אקו"ם