בודד בצמרת: לנתניהו לא נשארו מקורבים נאמנים
בסביבת נתניהו לא נותר כמעט אדם שנאמן לו ושגם זוכה לאמונו. העובדה הזו מערערת את הקואליציה ומקטינה את הסיכויים לממשלת אחדות
ראש הממשלה בנימין נתניהו לא קיווה לצאת כך לפגרת הפסח. החקירה הפלילית שנחתה על ראשיהם של אריה דרעי ויצחק הרצוג משבשת לו את התוכניות. נתניהו, שרוצה להמשיך בתפקיד ראש הממשלה עד גיל 75, כלומר בשמונה השנים הבאות, ביקש עכשיו קדנציה מלאה. דרעי מבחינתו סיפק לו שקט קואליציוני ביד רחבה, עד שהיועץ המשפטי החליט לערער את השלווה. עכשיו יש לנתניהו בעיות בליכוד וגם מחוצה לו.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- למי תאמינו - צעירה מעורערת או רוצח מניפולטיבי?
- כשסנדרס מאשים אותנו ברצח - את מי הוא מייצג?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
חברי הכנסת דודי אמסלם ואברהם נגוסה מוציאים את נתניהו מדעתו. בשבועות האחרונים הם לא מגיעים להצבעות במליאה, ואפילו מבטיחים להפיל את נתניהו אם הממשלה לא תעלה את בני הפלאשמורה מאתיופיה. נתניהו מתייחס לאמסלם כאל מקרה אבוד. הוא בטוח שהוא איש של אביגדור ליברמן שנשתל בתוך סיעת הליכוד. ראש הממשלה סבור כי אמסלם ימצא את עצמו בסופו של דבר משוריין בסיעתו של ליברמן, כמו פליטי ליכוד אחרים שקדמו לו. עוזי לנדאו, למשל.

אמסלם שומע את הדברים ורותח. הוא יודע שאנשים בקרבת נתניהו מכנים אותו "בריון" ו"איש אלים". הם יצטרכו להתרגל לסגנון הפעולה המיוחד שלו, שסיבך אותו במריבות עם שרים וחברי כנסת נוספים בליכוד. בשבועות האחרונים ניסה נתניהו שוב להקים ממשלת אחדות, ואמסלם יודע שאם העניין היה יוצא לפועל, הוא היה עף מראשות ועדת הפנים. כידוע זה לא קרה, ועכשיו נתניהו ינסה להפריד בין אמסלם לנגוסה. מכיוון שגם זה לא יקרה, כך אומר אמסלם למקורביו, נתניהו ייאלץ להיכנע, ימלא את התחייבויותיו, יעלה עוד כמה אלפים מבני הפלאשמורה, ואז יזכה באמון מחודש של שני חברי הכנסת והממשלה הזו תוציא את ימיה.
אגב, רבים מתקשים להבין את פשר המרוץ של אמסלם אחרי הפלאשמורה. עולים מאתיופיה ששוחחתי איתם השבוע טענו כי מדובר בסיפור מפוקפק, שיש בו מניעים זרים ומוזרים, וכי אסור להיכנע לאינטרסים ולהעלות את האנשים האלה לארץ.
אילו הייתי אמסלם והייתי רוצה באמת להתמסר לענייניהם של עולי אתיופיה, הייתי דואג לאלה שנמצאים כאן לפני הפלאשמורה שם. האם אמסלם יודע, למשל, כי רוב אנשי העדה סובלים מלחץ דם גבוה ומסוכרת, שרבים מהחיילים האתיופים שוהים בכלא, ושאלפי ילדים נשלחו לפנימיות ורבים מהם חשופים בהן לפשע ולסמים? ועוד לא גירדנו את הבעיות הקיימות במרכזי הקליטה ובשכונות המצוקה בערים השונות.

השר יריב לוין ניסה לבנות לנתניהו ממשלת אחדות, וכך לפטור אותו מעונשם של אמסלם, נגוסה ואורן חזן. לוין הוא הכוכב החדש ברחוב בלפור, השליח למשימות פוליטיות מיוחדות מטעם ראש הממשלה. נתניהו, שלא סומך על איש, מצא הפעם שר שבו הוא חושד פחות, סוג של עורך דין פרטי שגם שומר על חיסיון פרקליט־לקוח. נתניהו גם לא מזהה אצל לוין יומרות פוליטיות מרחיקות לכת, ובשלב הנוכחי זה מה שחשוב.
במהלך השנים עלו וירדו תואמי־לוין שונים, אנשי סוד לשעה שהורחקו או עזבו. השר ישראל כץ ביצע עבור ראש הממשלה כמה מהלכים פוליטיים מרשימים והציל אותו מהסתבכויות בליכוד. הכתבה המפורסמת ב'אולפן שישי' בערוץ 2, שהציגה את כץ כמועמד רציני לראשות הליכוד, גרמה לנתק מוחלט בין השניים. גם השר גלעד ארדן היה פעם מקורב למלכות, אבל הקרע בתחילת הקדנציה סביב התיקים לא התאחה, ונתניהו הגיע למסקנה שארדן חושב בעיקר על עצמו.
בסביבת נתניהו מעריכים את השר זאב אלקין, אבל נדמה לי שהקשר שלו עם ליברמן, השכן מנוקדים, הופך גם אותו לחשוד מיידי בצמרת. השירות שהעניק אלקין לנתניהו לאורך שנים כיו"ר הקואליציה נמחק, כנראה. השר אופיר אקוניס, איש אמונו המסור של ראש הממשלה, התעמת איתו בעניין תאגיד השידור הציבורי וכבר לא שייך למעגל היועצים הקרוב. נשאר השר יובל שטייניץ, שחוזר מאז שנות ה־90 על אמירותיו של נתניהו, אולם נראה כי הדבקות הזו קצת נמאסה על ראש הממשלה עצמו, ולא רק עליו. שטייניץ גם לא נחשב בעיני נתניהו לאיש שיכול להביא תוצאות, ולא ידוע על שליחות פוליטית מרשימה שביצע.
"אין סעיף שעולה בישיבת הממשלה שאין לשטייניץ מה להגיד עליו, ובאריכות", תיאר השבוע אחד השרים. "אתה רואה איך ראש הממשלה סובל מול כל הערה כזו. למזלנו, ביום ראשון האחרון קיבלנו קיצור שליש. שטייניץ לא הגיע לישיבה וכולם נשמו לרווחה. גם נתניהו", מסכם השר.
כרגע מטפל לוין לנתניהו בענייני האחדות, כאמור, במשבר חוק המקוואות מול החרדים והקהילה הרפורמית, בוועדת שרים לשינוי סדרי העבודה בממשלה ובעוד כמה פרויקטים. לוין, כך מספר אחד השרים, נועד עם יו"ר העבודה הרצוג בשליחותו של נתניהו. זו הייתה כנראה הפעם השלישית שהמגעים כמעט הבשילו, אחרי השיחות שהתנהלו ביולי ובנובמבר 2015, שכולן הוכחשו בידי הרצוג ומקורביו. לוין מצא את הרצוג הפעם במצב רע במיוחד, מול מתקפות אישיות קשות מבית וסקרים שמדרדרים את המחנה הציוני ל־15 מנדטים. אילו היה הרצוג מתגבר על ההתנגדות בעבודה, קופץ לתפקיד שר החוץ ומחלק את התיקים לחבריו, אולי העסק היה נרגע.
אלא שאז הגיעו הפרסומים על החקירות נגד דרעי והרצוג, והמגעים נקטעו באִבּם. בשלב זה איש לא יודע לאן יובילו החקירות הללו, ומה תהיה ההשפעה הקואליציונית שלהן. דרעי הולך לחקירה פלילית קשה, שמזכירה מאוד בפרטיה את התיק הקודם שבו הסתבך בשנות התשעים. בסיבוב הקודם הוגש נגד שר הפנים דרעי כתב אישום, והוא גרר החוצה את ש"ס והותיר את יצחק רבין עם ממשלת מיעוט. אני משוכנע שכך יהיה גם הפעם אם דרעי ייאלץ לעזוב, אף שפרשנים חרדים ותיקים אומרים שיהדות התורה, שנהנית בממשלה הזו מכל משמני הארץ, לא תרשה לש"ס לצאת ולפרק את העסק.
ואם יריב לוין ממריא, אז מי שצונח בליכוד הוא שר הביטחון משה (בוגי) יעלון. בשבוע שעבר תיארנו כאן את המאבק ההירואי שלו לשמירת אמות המוסר של צה"ל בעקבות פרשת החייל היורה, נגד רוב מוחלט של אנשי המפלגה שלו. יעלון האמיץ לא נסוג מעמדותיו, והשבוע הוא מתחיל לשלם מחירים. חברי מרכז ופעילים הפכו את יעלון לאישיות לא רצויה, וסביר להניח שהוא לא יופיע בטקסי הרמת כוסית של הליכודניקים בערב החג, כדי שלא יגורש באבנים ובמקלות.
יעלון היום הוא על תקן שתול של השמאל במפלגת השלטון. הפוליטיקאי הבכיר היחיד שמתייצב לצדו הוא חבר הכנסת בני בגין, שכבר הודח פעם בפריימריז בליכוד וחזר רק באדיבות נתניהו, שהחליט לשריין אותו. השבוע הכעיס יעלון גם את אנשי הליכוד ביהודה ושומרון כאשר סירב לאפשר לעציר המנהלי מאיר אטינגר לצאת לברית של בנו. "יעלון רחוק כמוך בדעותיו בעניין ההתיישבות ביו"ש", כתב לי חבר המרכז עירא רפפורט משילה. "יש ליעלון המון כוח, אבל ברגע שאין לך רחמנות לעמך, אז גם הכוח יילקח ממך".