מה משותף ליצחק הרצוג ולחייל היורה מחברון?
למרות שייתכן ויש עילה להעמדה לדין פלילי, האינטרס הציבורי מחייב את ההיפך - גם במקרה של החייל היורה וגם במקרה של יו"ר האופוזיציה. נזקיה של המהפכה השיפוטית רבים והגיע העת להתחיל ולתקנם. עצרת התמיכה בחייל יכולה להיות נקודת התחלה טובה לכך
מה המשותף לח"כ יצחק הרצוג ולפרשיית החייל היורה בחברון? בשניהם, למרות שמבחינת המכניקה המשפטית היבשה יתכן ויש עילה להעמדה לדין פלילי, האינטרס הציבורי מחייב את ההיפך.ההליך הפלילי נועד לשרת אינטרסים ציבוריים. הוא אינו המטרה, הוא האמצעי לשרת את אותם אינטרסים ציבוריים. אחד החשובים שבהם הוא, ללא כל ספק, מיצוי הדין עם העבריינים - משיקולים של צדק, הרתעה וכדומה - אולם הוא בפירוש לא בן יחיד ולא פעם שהוא נסוג מפני אינטרסים חשובים אחרים.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- מי אתם שתפגינו בכיכר? רק לשמאל מותר
- הצבא שגה, התקשורת התסיסה - עכשיו הזמן לשקם יחסים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כך למשל, לא פעם נוותר על הסיכוי למצות את הדין עם מי שסרח כדי שלא להסתכן בהרשעת אדם חף מפשע. גם ההימנעות מהרשעת חפים מפשע היא אינטרס ציבורי חשוב שגובר לא פעם על מיצוי הדין.
מאחר והאינטרס הציבורי הוא הניצב בבסיס ההליך הפלילי הרי שכאשר 'אין עניין לציבור' בניהול ההליך הפלילי ייסגר תיק החקירה. עובדתית זוהי אחת העילות המרכזיות שבשלה נסגרים תיקים במדינת ישראל, ובצדק. בהעדר אינטרס ציבורי בהעמדה לדין נשמטת ההצדקה של הליך הפלילי.
טענת 'זוטי דברים' העומדת להגנתו של נאשם נעוצה אף היא באותו שורש. כאשר מדובר במיצוי הדין בעניין פעוט, אין לציבור עניין בהקצאת המשאבים הכרוכה בניהול ההליך הפלילי וגם האינטרס הפרטי של הנאשם, שנפגע בשמו הטוב, בכספו וכדו', גובר על האינטרס הקטנטן שבמיצוי הדין.
הדברים נכונים עוד יותר כאשר ניהול ההליך הפלילי סותר ופוגע באינטרסים ציבוריים חשובים. גם אם מבחינה משפטית יבשה סברה התביעה הצבאית שיש מקום להעמיד את החייל היורה לדין באשמת הריגה הרי שהאינטרס הציבורי מחייב את היפך.
האשמת חייל שירה במחבל במסגרת פעילות מבצעית בהריגה פוגעת במורל הלוחמים ועלולה להביא לסכנת חיים ולהרתיע חיילים מלירות כשכן צריך, היא פוגעת בלכידות ובחוסן הלאומי ולא פחות מכך באמון שרוחש הציבור לצה"ל ולמערכת המשפט.
שלב ההוכחות במשפט יסב פגיעה נוספת כאשר לוחמים ומפקדים יידרשו לעמוד ולהעיד אלו כנגד אלו, להיחקר ולהתפתל על דוכן העדים, והכל מול עדשת המצלמה ולשמחתם של אויבינו. ככל שהחייל חרג מהפקודות והנהלים, האינטרס הציבורי הרחב מחייב להסתפק בהליך פיקודי-משמעתי והימנעות מניהול ההליך הפלילי.
ומכאן לפרשיית הרצוג: בזהירות המתבקשת וככל שפרסומי הימים האחרונים בעניין נכונים, הרי שהחשדות נגד הרצוג הם מהמדרג הנמוך ביותר ומסתכמים בחשד לקבלת תרומה אסורה במסגרת הפריימריז וברישום כוזב של אותה התרומה.
על פי הפרסומים מדובר בסכום של כארבעים אלף שקלים מתוך למעלה ממיליון שקלים שהוציא הרצוג במסגרת הקמפיין. אין ספק שאם הדבר נעשה ביודעין ובמזיד מדובר במשהו שאסור לקבל, אולם בדרך לבירור העניין יפגעו אינטרסים ציבוריים רבים, ובראשם האינטרס שבשימור הכרעה הדמוקרטית.
נזכיר שכחמישית מאזרחי מדינת ישראל בחרו בהרצוג וביקשו ממנו להנהיג אותם ואת האופוזיציה. אל מול הערך החוקתי שבשימור ההכרעה הדמוקרטית החשדות המיוחסים להרצוג הן בגדר 'זוטי דברים'. יתרה מזו, ניהול ההליך הפלילי - משלב החקירה, עובר דרך הדיונים עד לקבלת ההחלטה על ההעמדה לדין בפרקליטות, וכלה בניהול המשפט בשתי ערכאות לפחות - מבטיח לנו שנים רבות של חוסר יציבות וחוסר וודאות פוליטי.
השפעת ההליך הפלילי על ההליך הדמוקרטי במקרה הזה תהיה רבה. כבר כעת יש הטוענים שפרסום הבדיקה נגד הרצוג מנע הקמת ממשלת אחדות. אני אחד מאלה שמאוד לא רוצים שתקום כאן ממשלת אחדות אבל אני גם מאוד לא רוצה שהיא לא תקום כאן בגלל התערבותו של ההליך הפלילי בהליך הדמוקרטי. גדיעת הקריירה של נבחר ציבור בסדר גודל של הרצוג בשל הליך פלילי בעניין כה פעוט נוגדת את האינטרס הציבורי הרחב.
אם כן, ישאל השואל בצדק - לא ננהל הליך פלילי נגד כל נבחר ציבור? הרי תמיד הוא יפגע בהליך הדמוקרטי. התשובה פשוטה - גם אם לא חד משמעית, ונתונה להכרעת השכל הישר ובכל מקרה לגופו.
תלוי במה מדובר, מה מידת האינטרס הציבורי שבמיצוי הדין באותו עניין ומה עומד מנגד. מדובר, כמובן, בעניין יחסי. טענת זוטי דברים היא יחסית מעצם הגדרתה. 'קטן' ו'גדול' הם מושגים יחסיים. קטן לעומת מה? גדול לעומת מה? בסופו של דבר ניצבים כאן שני אינטרסים שיש להכריע איזה מהם גובר.
לדעתי במקרה של הרצוג האינטרס שבבירור האמת ומיצוי הדין קטן מאוד ונסוג אל מול האינטרס שבכיבוד ההליך הדמוקרטי. לא מדובר באדם שגנב לכיסו, לקח שוחד או הפך את השררה שבידיו לקרדום לחפור ולהתעשר בו.
מדובר בעבירה קלה על חוק מימון מפלגות, עבירה שכלל לא בטוח שנעברה, ושאם נעברה כלל לא בטוח שבידיעתו של הרצוג או שמא מישהו ממטהו קיבל את התרומה או ניהל את הרישום על אודותיה שלא בידיעתו. כל אלו יחדיו מחייבים לדעתי את המסקנה שהאינטרס הציבורי שבמיצוי הדין אינו שווה את המערבולת הפוליטית שאנחנו בעיצומה ולכן לדעתי יש לסגור את התיק נגד הרצוג בהקדם.
מבחינה פוליטית האמירה הזו נוגדת את האינטרס האישי שלי ושל מפלגתי. הרצוג הוא היחיד במחנה הציוני שמסוגל להיכנס לממשלת אחדות ולזרוק אותנו החוצה. אף אחד מיריביו לא יעשה זאת. מבחינה פוליטית עדיף לנו שהרצוג יאלץ לפרוש ואת מקומו יתפוס איש אופוזיציה מובהק שיבטיח לנו ארבע שנות שלטון. אבל פוליטיקה זה לא הכול. אמת, הגינות, ובעיקר חשש מפני השתלטות המערכת המשפטית והמשך פגיעתה השיטתית בדמוקרטיה ובמשילות חשובים יותר.
למרבה הצער, בשני המקרים נראה שהמערכת תמשיך לנהל את ההליך הפלילי ולפגוע באינטרסים החשובים האמורים. העשורים האחרונים במדינת ישראל מאופיינים בפליליזציית יתר של המרחב הציבורי. זוהי עוד אחת מתופעות הלוואי של המהפכה השיפוטית שהונהגה כאן ומסרבת להכיר בקיומם של אינטרסים חוץ-משפטיים. מלא כל הארץ משפט, ורק משפט.
נזקיה של המהפכה השיפוטית רבים והגיע העת להתחיל ולתקנם. עצרת התמיכה בחייל שתתקיים היום יכולה להיות נקודת התחלה טובה לכך.
הכותב הינו ח"כ במפלגת 'האיחוד הלאומי' בסיעת 'הבית היהודי' ועו"ד בהכשרתו
אקו"ם