ראשי » חדשות » דעות

ביטול השידורים המקומיים - חדשות עצובות

'החדשות המקומיות' בכבלים סיפקו זווית ייחודית על המתרחש בפריפריה, וירידתן מהמסך צריכה להוביל למציאת חלופה, למשל בתאגיד השידור הציבורי החדש. וגם: רשת של צרכניות חברתיות נותנת מענה ליוקר המחיה, ומתחייבת למחירים הנמוכים בכל יישוב

וזה סוף החדשות: ביום רביעי השבוע שודרה המהדורה האחרונה של 'החדשות המקומיות' בדרום, המשודרות בערוצי הכבלים בטלוויזיה ובאתר 'וואלה'. הוראת שעה בת שנתיים שחייבה את חברות הכבלים 'הוט' ו'יס' להפיק שתי מהדורות בשבוע לדרום ולצפון, מסתיימת בסוף אפריל, וחברות הכבלים אינן מעוניינות להמשיך בהפקתן. כך, אחרי עשרים שנה, יורדות 'החדשות המקומיות' מהמסך, ושלושים עובדים - כתבים, צלמים ועורכים, רובם המוחלט תושבי הפריפריה - נשלחים הביתה בערב החג.

עוד כותרות ב-nrg:
להט"בים דתיים צאו מהארון - מוכנים לקבל אותנו
עצרת למען החייל היורה: מה ההפגנה הזאת לכם?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

החדשות המקומיות הן לא רק מקום עבודה. הן מספקות זווית תקשורתית שלא קיימת במהדורות החדשות הארציות. מעבר מהיר על המהדורות ששודרו רק בחודש האחרון וזמינות באתר 'וואלה', עשוי להסביר את חשיבותן. כך למשל, מדווחים שם על בית ספר בעיר הבדואית רהט שזכה בתחרות מיזמים בחינוך סביבתי ורובוטיקה, מביאים את סיפורו של מרכז מחול במצפה־רמון שעומד להיסגר בקרוב אחרי 17 שנה, ומסקרים חמולה בדואית אחת שיש בה לא פחות משישים רופאים. כאשר סיפורים כאלו מתרחשים באזור המרכז, סביר להניח שהם מוצאים את דרכם למהדורות החדשות. כשהם קורים דרומית לאשדוד או צפונית לחיפה, הם לא זוכים להתעניינות תקשורתית.

יפעת רוזנברג, עורכת מהדורת החדשות המקומיות בדרום, משוכנעת שהסיפורים שהיא ואנשיה הביאו למסך חשובים לא פחות מהריסת גשר מעריב בתל־אביב, שזכתה לשידור חי ולסיקור נרחב. רוזנברג, שעובדת בחדשות המקומיות כבר שמונה שנים, רואה את המהדורות המקומיות כשופרם היחיד של מאות אלפי תושבים בפריפריה שאינם זוכים לייצוג במהדורות הארציות.

אבל הבשורה של המהדורות המקומיות היא לא רק בהענקת זמן מסך לפריפריה. כשיש יותר זמן מסך, יש אפשרות להציג מציאות מורכבת ולשקף באופן אותנטי יותר את המתרחש. חדשות ערוץ 2 או חדשות 10 ישדרו כתבה על המגזר הבדואי רק כאשר תהיה הפגנה אלימה בעקבות הריסת בתים. בחדשות המקומיות של הדרום לא עבר שבוע בלי כתבה על המגזר הזה - וכאשר כתבה אחת מספרת על סגירת ארבעה סניפים של 'טיפת חלב' ברהט, וכתבה שנייה עוסקת בהצגה חדשה של תיאטרון בדואי, אז גם כשהכתבה השלישית עוסקת בבנייה הבדואית הבלתי חוקית היא בסך הכול כתבה אחת מתוך שלוש. כך ניתן לצייר תמונה מורכבת יותר מזו המצטיירת באמצעות כתבה בודדת על המגזר.

החדשות המקומיות הביאו למסך גם את אירועי התרבות של הפריפריה שלא זכו לסיקור מספק בתקשורת הארצית. התיאטרון הקהילתי בשדרות ותיאטרון דימונה, תערוכת צילומים חדשה במוזיאון הנגב ופסטיבל צלילים מרפאים במדבר - אירועי תרבות שלו היו מתרחשים בתל־אביב היו מסוקרים, קיבלו במה כמעט אך ורק במהדורות החדשות המקומיות.

ויש גם היבט תעסוקתי. החדשות המקומיות אפשרו לאנשי תקשורת המתגוררים בפריפריה לעסוק בתחום התמחותם באזור מגוריהם. בוגרי מגמת התקשורת במכללת ספיר שבשדרות התרגלו לנטוש את הדרום לטובת מרכז הארץ מיד עם סיום לימודיהם, בגלל אפשרויות תעסוקה תקשורתית מצומצמות בדרום. מהדורת החדשות המקומיות של הדרום העסיקה אנשי תקשורת מערד, מרהט, מקיבוץ משאבי־שדה, ממיתר ומבאר־שבע. סגירת החדשות המקומיות מכבה את גחלת התעסוקה היחידה שנותרה לאנשי הטלוויזיה בדרום הארץ.

הפתרון לטווח ארוך לחדשות המקומיות, אם הוראת השעה שמחייבת את חברות הכבלים להפיק אותן לא תתחדש, נמצא בתאגיד השידור הציבורי החדש. התאגיד אמור לקום באוקטובר הקרוב. אחת ממטרותיו, על פי חוק השידור הציבורי הישראלי החדש, היא לספק תוכן שייתן ביטוי הוגן, שוויוני ומאוזן למגוון האוכלוסיות בישראל. החדשות המקומיות עונות בדיוק על ההגדרה הזאת. מן הראוי שהשידור הציבורי יחזיר אותן למסך.

כמעט חמש שנים אחרי המחאה החברתית שעוררה שיח ציבורי בנושא יוקר המחיה, אחד מפירותיה החיוביים מגיע בחודשים האחרונים אל המדפים. רשת של צרכניות חברתיות בשם 'צרכניית העיר' הולכת ומוקמת בחודשים האחרונים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל. הסניף הראשון נפתח בשדרות בנובמבר האחרון, השני נפתח בערד לפני חודשיים, והסניף השלישי נפתח השבוע בירוחם. בחודש הבא ייפתחו סניפים נוספים בבית־ג'אן ובקריית־גת, והיעד הוא להגיע תוך חמש שנים לארבעים סניפים בכל רחבי הארץ.

מקימי הרשת החדשה מגדירים את הצרכניות שלהם כעסק חברתי. הם לא מסתפקים בחנויות שמציעות מחירים נמוכים מזה של רמי לוי, אלא שואפים לשמש פלטפורמה לעשייה חברתית וקהילתית.

הרעיון נולד אצל ניר להב, מנהל יחידת האקטיביזם החברתי בסוכנות היהודית. המטרה שעמדה לנגד עיניו הייתה הקמת סופרמרקט במודל עסקי־חברתי, על בסיס כלכלי איתן ובמחירים אטרקטיביים, שיוזיל את יוקר המחיה ויפעל לקידום מטרות חברתיות. הסוכנות היהודית וארגון IVN המקדם עסקים חברתיים בישראל רתמו למהלך אנשי עסקים, משקיעים ותורמים מחו"ל ומישראל, ואלו חברו ליוזמות מקומיות של תושבים שביקשו לקדם פרויקטים חברתיים במקום מגוריהם. בירוחם, למשל, חברו אנשי הסוכנות והמשקיעים לקרן הצדקה של ישיבת ההסדר המקומית שהפעילה בירוחם חנות חברתית, ולתושבים שהקימו בעיירה קואופרטיב מקומי.

מקימי הצרכנייה מתחייבים למחירים הנמוכים ביותר בכל יישוב שבו הם פועלים, והמחירים אכן נמוכים ממחירי הרשתות הזולות בקרוב לעשרים אחוזים. בנוסף, כל תושב יכול לקבל 15% הנחה על המחירים בחנות, אם יצטרף אליה כחבר וכשותף. כדי להיות חבר בצרכנייה נדרש התושב לשלם סכום של מאה שקלים לשנה, ולהביע נכונות לתרום לצרכנייה או לקהילה שעתיים חודשיות מזמנו. הרווחים מהצרכנייה אינם הולכים לכיס פרטי, אלא מופנים לפרויקטים חברתיים בקהילה על פי החלטת החברים. ליד כל סניף פועל חדר קהילתי שמיועד לקיום פעילות חברתית.

במקומות כמו ירוחם, סופרמרקט כמו 'צרכניית העיר' הוא בשורה מכיוון שנכון להיום קיים בירוחם רק סופרמרקט אחד של רשת 'שופרסל', המהווה מונופול בתחומו ומציע מחירים בהתאם. הצרכנייה החברתית לא רק מקדמת את העשייה החברתית בעיירה, אלא גם מייצרת אלטרנטיבה ראשונה בתחום המזון. הכניסה של הסוכנות היהודית לתחום העשייה החברתית היא חידוש מרנין. הגוף שהתמקד בעיקר בהעלאת יהודים, משקיע עכשיו גם בהורדת מחירים.

לכל החדשות בזמן אמת - עקבו אחרינו בטוויטר:
Tweets by @nrgnewsil

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

אלישיב רייכנר

עיתונאי במקור ראשון. תושב ירוחם. כתב כמה ספרים, אבל מי סופר?

לכל הטורים של אלישיב רייכנר