יהודים נרדפים בגולה ומסומנים כ"אחרים" בארץ
עולים שאינם יהודים על פי ההלכה מוגדרים במשרד הפנים כ"אחרים". במקום להתגייר מתרחשת מגמה הפוכה - העולים מתרחקים מיהדותם וחלקם אף יורדים מהארץ. הגיע הזמן לגלות גמישות הלכתית
על פי חוק השבות, אחד החוקים החשובים בישראל, אשר קובע למי יש הזכות להצטרף לקולקטיב הישראלי, האזרחות הישראלית ניתנת לכל יהודי על פי ההלכה, כלומר מי שאמו יהודיה, וגם למי שאביו וסבו יהודים, וגם לבני זוגם של יהודים על פי ההלכה.החוק מבטא עמדה הלכתית אורתודוקסית שיהודי הוא מי שאמו יהודייה. רוב היהודים בעולם אינם אורתודוקסים, אלא מסורתיים, חילוניים או משתייכים לזרם הרפורמי והקונסרבטיבי, רוב יהודי התפוצות חיים במשפחות מעורבות.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- התמיכה בחייל היורה: אסור שההנהגה תקשיב לרצון העם
- מה שפסח מגלה לנו על העם ולא רוצים שתדעו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
רק אצל היהודים הלאום והדת על פי ההלכה נקבעים על פי האם. אצל רוב אומות העולם הם נקבעים על פי האב. גם בתוך העם היהודי מתנהל וויכוח סביב השאלה המרכזית "מיהו יהודי", ומהם גבולות הזהות היהודית ומה זהותם של אלו שיש להם דם יהודי מצד אביהם.
לפיכך מתמיה לראות את האופן שבו מקבלת ביטוי שאלה מורכבת זו בדוחות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגוף הרשמי של מדינת ישראל האמון על הרישום הדמוגרפי: אלה שאינם יהודים על פי ההלכה מוגדרים בדוחות הלמ״ס כ״אחרים״. הגדרה זו מוכתבת ללמ״ס על ידי משרד הפנים.
תחת הגדרה זו נופלים עולים שבארץ לידתם נחשבו ליהודים באופן רשמי, נשאו שם יהודי, אף סבלו מאנטישמיות. הדוגמא הכואבת ביותר היא כ-30 אחוז מעולי מברית המעוצות לשעבר, אשר אינם יהודים על פי ההלכה, אלא ילדים לאב יהודי, נכדים ליהודי או בני זוג ליהודים על פי ההלכה. הם נחשבו שם ליהודים ונרדפו על כך, עלו לישראל, למרות אפשרויות הגירה לאירופה וצפון אמריקה, עובדים ומשרתים את המדינה - ובסטטיסטיקה הרשמית הם נרשמים כמו פליטים או מהגרי עבודה.
יתרה מכך, לאורך ההיסטוריה רודפי היהודים, כולל בשואה, לא הבחינו בין יהודים על פי ההלכה לבין בניהם ונכדיהם. וכמובן שחלק מששת מיליון הנספים בשואה היו כאלה. מזלם של הניצולים שעלו לארץ אחרי השואה שאז חוק השבות לא הגדיר יהודים על פי ההלכה וכל העולים נרשמו כיהודים, אלא שרק בשנת 1970 נעשה השינוי בחוק. ובשנות ה-90, אחרי נפילת מסך הברזל, כשעלו ניצולי שואה מברית המועצות - חלקם כבר נרשמו כאותם "אחרים".
סיווג ברישום סטטיסטי הינו לכאורה דבר פעוט, אך הוא חלק מגישה שגורמת לקרע ותחושת הדרה שמהווה גם אחת הסיבות לירידה מהארץ. סיפורים כאלו עלו בתקשורת לאחרונה. בעיניי זאת לא הצדקה לעזוב את ישראל, אך וודאי אין גם הצדקה למדינת ישראל להדיר עולים במקום לקרב.
והרי בהלכה ישנם פתרונות אפשריים. ניתן להשתמש במונח "זרע ישראל", אשר נטבע עבור אלו שאביהם יהודי. ניתן להמציא מינוח כגון "בני משפחות היהודים". לצערי, הממסד הרבני, החרדי ברובו, לאורך השנים מאמין שכאשר יגידו לבנים לאב יהודי שהם אינם יהודים, האחרונים ירוצו חיש מהר להתגייר כדי לסגור את הפער.
בפועל מתרחשת מגמה הפוכה - הם מסתפקים בזהות הישראלית-חילונית, לא רואים בממסד החרדי סמכות לקביעת זהותם ומתרחקים מהמסורת. הציונות הדתית, שהיא גם יהדות אורתודוקסית, אך יותר שקולה ומכילה, מפסידה גם היא בקרב הפוליטי ליהדות החרדית בשליטה על הממסד הרבני.
המצב עם יוצאי ברה״מ עוד יחסית קל, כיוון שבעלייתם לישראל היו חסרי הבנה וכוח פוליטי, מה שאיפשר לכפות עליהם הגדרות. מאז כבר הבורות נעלמה וכוחם עלה. אם יתעורר גל עלייה מארצות הברית, אזי הרפורמים והקונסרבטיביים, עשירים ומגובשים, לא יאפשרו לכפות עליהם זהות וייווצר קרע עצום.
מציאות מורכבת זו מביאה אותנו להבנה כי אין מנוס מגמישות הלכתית מוסכמת. הורדת ידיים פוליטית, גם המוצלחת, לא תחזיק מעמד לדעתי לאורך זמן ורק תעמיק את השסעים. עד אז בינתיים בואו לפחות נגיד להם שהם חלק מהמשפחה היהודית הגדולה, ולא ״אחרים״.
מנכ"ל תנועת ישראל ביתנו העולמית, חבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, חבר בחבר הנאמנים של הסוכנות היהודית, יועץ ראש הממשלה לשעבר
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם