ירייה

ממתי מי שלא מגיע להפגנה הופך לגזען?

גם אתם העזתם להמשיך לנקות לפסח בזמן שעיתונאי המגזר קפצו לכיכר רבין וחזרו רק כדי לספר עד כמה אתם גועל נפש? באמת לא יפה מצדכם, מתנשאים אשכנזים ומתנחלים שכמוכם

מקור ראשון
אריאל שנבל | 24/4/2016 21:55
תגיות: ירייה במחלוקת, עצרת, אלאור אזריה
השרב הכבד שהכה במחוזותינו ביום רביעי בשבוע שעבר היה תפאורה הולמת להפליא לאווירת התשעה באב שאליה הוכנס הציבור הדתי-לאומי באדיבות כמה מעיתונאיו ומכתבניו. הוי מה היה לנו, הם עטו על ראשם שק ואפר ויצאו לרבים, הנה נא ראו כי הדרנו את עצמנו מהפגנת הימין בכיכר רבין למען החייל שירה במחבל, ובמהרה תבוא על ראש כולנו מארה רבה גדולה ומרה.

לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- התמיכה בחייל היורה: אסור שההנהגה תקשיב לרצון העם
- מה שפסח מגלה לנו על העם ולא רוצים שתדעו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כנהוג וכמקובל במסגרת אירועי ההלקאה העצמית החביבים כל כך על בני מגזר יקרים אלו, התערבבו להם מיד שלל טיעונים וחוליים, טענות ומענות, שאין בין האחד לשני קשר כלשהו. עם זאת, יחד הם יוצרים חבילה מרהיבה, שי לחג ממש, שכולו מראה מעוותת המוגשת לציבור בצירוף אגרוף לפנים – וזה, נעבעך, עוד בזמן שהציבור כורע מעל התנור או הכיריים שעוד לא מוכשרים לפסח, ומנסה לא לנשום את אדי ה'סנט-מוריץ'.
  
צילום: יוסי זליגר
עצרת התמיכה בחייל היורה בכיכר רבין. הציבור הדתי-לאומי לא התייצב. צילום: יוסי זליגר

אז קודם כול מוגש בזאת כתב ההגנה הפרטי שלי, למען יאריכון ימיי ואולי אצא רק עם עבודות שירות. בערב העצרת המדוברת חילקתי, יחד עם עשרות חברים וחברות הקהילה שבה אני חבר בפתח-תקווה, סלי מזון לנזקקים בעיר. תודה, ממש אין צורך למחוא כפיים. מדובר באירוע כיפי לחלוטין, שמתקיים כבר כמה שנים לפני פסח וראש השנה. משתתפים בו כל בני המשפחה, מגדול ועד קטן. הוא לא דורש הרבה מאמץ, ובסופו של דבר מעניק למשתתפים בו לא פחות מאשר מרוויחה המשפחה הנזקקת מהסל. נוסף על כך, גם אם היה לי ברור מעל לכל ספק מה בעצם העצרת הזו מבקשת לקדם, לא הייתי מהרהר אפילו לרגע באפשרות ללכת אליה במקום לחלק סלי מזון.

עצרת התמיכה בכיכר רבין. צילום: ירון דורון
 
קטעים נוספים

אז מדוע אני משתף אתכם במקרה האישי והפרטי שלי? כי שלוש יממות לפני חג הפסח, ובלי לבצע סקר מקצועי בנושא, אחוז ניכר מהציבור הדתי-לאומי עסוק מעל לראשו בענייני החג השונים. חלקם טרודים בעניינים אישיים כמו לנקות את התנור והכיריים, חלקם ציבוריים יותר ומחלקים סלי מזון. מי שמתכנן בימים אלה עצרת שבשביל מי שלא גר ברחוב אבן גבירול בתל-אביב תגזול מזמנו היקר כמה שעות טובות, ובכן – כנראה לא ממש אכפת לו או חשוב לו שאותו ציבור יגיע לאירוע.

אבל זו רק הקליפה. אם הביקורת הייתה נגמרת בכך שחבל שלא הגיעו יותר כיפות סרוגות לכיכר אמש, ניחא; אבל מכאן התחיל מפל של האשמות כל כך מופרכות, חלולות וחסרות שחר כלפי המגזר, עד שנדמה היה שרק רצח תאיר ראדה חסר ברשימה כדי לעשות אותה מושלמת.
 
במה נתחיל? גזענות. אם לנאשם היו קוראים יוסף מנדבוצ'קס, טענו המשמיצים בלהט, או אז כל שבט מנדבוצ'קס מגבעת-שמואל היה מגיע בהמוניו לכיכר. וואלה? השם מאיר אטינגר מצלצל לכם מוכר? אשכנזי בן אשכנזים, אפילו נכד לרב אשכנזי אמריקני שנרצח בידי מתנקש מוסלמי. האם הציבור הדתי-לאומי נהר בהמוניו להפגנות התמיכה שארגנו מקורביו נגד שב"כ ומערכת הביטחון? האם מישהו מחוץ לקונצנזוס הסרוג דיבר מילה אחת בשבחו?
צילום: יוסי זליגר
אלפים בעצרת למען אלאור אזריה. ''לא הייתי מהרהר אפילו לרגע באפשרות ללכת לעצרת במקום לחלק סלי מזון'' צילום: יוסי זליגר

הלאה: חכו-חכו מה יקרה בהפגנות הימין הבאות, התנבאו המלעיזים בזעם, כשתשאלו איפה כל החבר'ה מרמלה וסביבכם תראו רק כיפות סרוגות. ובכן, צריך לומר את האמת המרה: "החבר'ה מרמלה", או בעצם כל מי שלא גר בהתנחלויות או קשור אליהן בעבותות משפחתיות וחברתיות – באמת לא נמצא אף פעם בהפגנות על ארץ ישראל. נער הייתי גם זקנתי, השתתפתי בכל עצרות הימין הגדולות מאמצע שנות השמונים עד לזו שמחתה על פינוי גוש קטיף כמה ימים לפני ביצוע ההתנתקות, ותמיד חיפשתי יחד עם חבריי ראשים גלויים - ולשווא.

לא היה אכפת לנו אם הראשים הגלויים הללו יהיו חברים ב'לה-פמיליה' או ב'אולטרס' של הפועל, גרים ברמלה או ברמת-השרון – העיקר, הבו לנו מישהו חילוני כבר. בסוף מצאנו אחד, והתברר שמדובר בשכן שלנו מאלקנה שעפה לו הכיפה ברוח והוא בדיוק מחפש אותה נואשות בהמון. אז עם כל הצער שבדבר, ההיעדרות מההפגנה השבוע לא תגרום ל"חבר'ה מרמלה" לא להגיע להפגנה נגד הפינוי הבא. הם גם ככה לא תכננו לבוא אליה.

הלאה: המייסרים אותנו בשוטים ציינו שאם היה מדובר במישהו "משלנו", מאות אוטובוסים של מועצת יש"ע היו מגיעים לכיכר. ברוכים הבאים למופע שנות התשעים. הימין האידיאולוגי-מתנחלי הפסיק להאמין בהפגנות גדולות אחרי ההפגנה ההיא שהזכרתי קודם לכן – זו שהתקיימה ממש כמה יממות לפני ביצוע הגירוש מגוש קטיף.

בכיכר רבין היו אז באמת המונים. האווירה הייתה שאפשר לשנות - וכלום. הדחפורים עלו ודרסו לא רק את הבתים, הרחובות הפורחים וגני השעשועים בגוש, אלא גם את מפעל הפגנות ההמונים שהזרים במשך שני עשורים ויותר כספים רבים לחברות האוטובוסים ולפלאפל הכשר בכיכר מלכי ישראל דאז. מ-2005 זה פשוט לא קורה. אף אחד אפילו לא טורח לשריין למוצאי שבת את הכיכר, וממש לא משנה איזה נושא עומד על הפרק.

ואם כבר מדברים על נושאים שעומדים על הפרק, מישהו יכול באמת ובתמים לומר מה הייתה מטרת העצרת הזו? תמיכה בחייל, יענו העונים מיידית, ויוסיפו בתמיהה: מה זאת אומרת? אז אולי, רק אולי, יש מצב שהמוני בית ישראל, ובתוכם רוב מוחלט של הציבור הדתי, ראה את מה שראה – גם את הזוויות שלא צולמו על ידי 'בצלם' – והחליט שלא כל כך בטוח שהוא תומך בחייל? שהוא רוצה לחכות לסיום החקירה ולא לצאת להפגנת תמיכה במי שכלל לא בטוח שמגיעה לו אחת כזו?

אבל תכל'ס, למה להיכנס לדקויות משפטיות ולדיונים ארכניים וטרחניים כשאפשר לקפוץ לכיכר ולהאשים את כל מי שלא עשה כמוך בכך שהוא סמרטוט? דקויות ודיונים זה לחלשים אשכנזים מההתנחלויות - אנחנו עם "החבר'ה מרמלה".

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך