אובמה כבר החליט מי בצד הנכון של ההיסטוריה
האם זה מקרי שה"משבר" בין ישראל לגרמניה החל שבוע וחצי לאחר ביקורו של נשיא ארה"ב אצל מרקל? עבור אובמה, גרמניה בצד הנכון כי פתחה את שעריה בפני יותר ממיליון פליטים. בריטניה במשתמע, נמצאת בצד הלא נכון ולצדה גם ישראל
מעבר למופע הצביעות והמוסר הכפול של הנשיא אובמה בביקורו האחרון בבריטניה, הוא ביטא באופן יסודי ועמוק את מערכת הערכים שלו ואת ההעדפות שלו. בהכללה אובמה אומר: גרמניה - כן; בריטניה - לא.עוד כותרות ב-nrg:
• קצב בשיחת טלפון: "אני במצב נפשי קשה"
• בכיר חות'י: לאפשר לישראלים לבקר בתימן
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
בהגיעו לגרמניה, אחרי שהשאיר מאחור את הקהל הבריטי, כמו שערן זהבי השאיר מאחוריו את אצטדיון דוחה בסכנין, אמר אובמה: "גרמניה נמצאת בצד הנכון של ההיסטוריה". זה גם הרקע למה שמכונה בימים האחרונים "המשבר עם גרמניה". הדיווחים של 'דר שפיגל' על כך שהקנצלרית מרקל וממשלתה עושים הערכה מחדש ליחסי גרמניה-ישראל מושפעים מהעמדה של הנשיא אובמה, שביקר בגרמניה רק לפני שבוע וחצי.

"הצד הנכון של ההיסטוריה" זה ביטוי חביב על הנשיא האמריקאי. יש מי שנמצא בצד הלא נכון של ההיסטוריה ויש מי שנמצא בצד הנכון. גרמניה בצד הנכון בגלל שפתחה את שעריה שלא בטובתה בפני יותר ממיליון פליטים,מהגרים דורסנים, מוסלמים אגב, ברובם. בריטניה במשתמע, נמצאת בצד הלא נכון. כך גם ישראל שלא מוכנה לוותר על ביטחונה ועל בירתה.

עמדתו האנטי-בריטית נחשפה מיד עם כניסתו לבית הלבן לפני שבע שנים וחצי. אחד האקטים הראשונים שעשה עם כניסתו לבית הלבן היה להחזיר את פסל הראש של צ'רצ'יל ששכן בחדר הסגלגל של נשיאי ארצות הברית זה שנים רבות. צ'רצ'יל סימל את רוח העמידה והגבורה של דמוקרטיה מתגוננת, של בריטניה הגדולה. מבחינת אובמה, צ'רצ'יל מסמל אימפריאליזם בריטי ודיכוי קולוניאליסטי.
מנהיג הציבור הדורש לצאת מהאיחוד האירופי במשאל העם שיערך בעוד חודשיים, בוריס ג'ונסון, טען שיחסו של אובמה לצ'רצ'יל הוא של בן קניה למנהיג בריטי. קשה לבטל את הניתוח הזה. אובמה שם דגש על כך שעיתוי הביקור מתאים ליום הולדתה של המלכה. הצילומים מגלים שמישל וברק אובמה מתייחסים בידידותיות מתנשאת מעט כלפי נציגי בית המלוכה. זה היפוך של ההתנהגות המקובלת לפני 50 או 60 שנה, כאשר מנהיג מערבי היה עורך ביקור בארץ אפריקנית כמו טוגו או קונגו או וולטה העילית. תמיד ראית את המנהיג, גם בגלגול ישראלי כמו גולדה מאיר, מלופף בדרך של חיבה מתנשאת באיזו גלימה צבעונית ועל ראשו תרבוש ילידי כזה או אחר או כובע נוצות מהסוואנה. המסר הסמוי שידר לאפריקנים: אתם בסך הכול נייטיבס, אבל אנחנו עוזבים את הקולוניה ועכשיו אנחנו מכבדים את ילידיותכם. מבחינת אובמה, המלכה ושני הנסיכים הם מעין ראשי שבט ילידים.

אבל כמובן שזה יותר מזה. אובמה הטיל בגסות את כל כובד משקלו לטובת הישארות בריטניה באיחוד האירופי; האיחוד האירופי הכולל בתוכו את בריטניה פירושו העדפה לגרמניה. האיחוד - אם ישרוד - יהפוך לממלכתה של גרמניה עוד יותר ממה שהיה עד היום: זה יהיה המחיר שתדרוש גרמניה תמורת התביעה שהיא זאת שתכסה את ההוצאות הבלתי נגמרות על הצלת הכלכלות הכושלות באירופה. לבריטניה הודיע אובמה כי "היא תמצא את עצמה בסוף התור ולא תוכל לחתום בזמן הקרוב על הסכם סחר חופשי עם אמריקה - אם היא תחליט לעזוב את האיחוד האירופי".

למה יש כאן יותר ביטוי לבוז שלו כלפי הבריטים מאשר איום אמיתי? משום שמדובר בנשיא שהואברווז צולע, ואין משמעות לדבריו גם במקרה שטראמפ יהיה הנשיא הבא, וגם אם תהיה זו הילרי. אחר כך הוסיף אובמה ש"הארצות שמטביעות את חותמן על במת העולם אינן האומות הצועדות לבדן". זהו ניסוח שמזכיר לישראלים את האיום של הנשיא ג'ונסון ערב מלחמת ששת הימים לבל תצא ישראל להתקפה: "אם תלכו לבד – תישארו לבד".
אבל לאחר שקלט אובמה שהשיג בדבריו בבריטניה תוצאה הפוכה, הוא פרסם מישנה חיובית לגבי ההישארות באיחוד האירופי. התגובות היו בנוסח של "אינני חושב שהעם הבריטי יסכים לסחטנות מצד גורם כלשהו, בוודאי לא של נשיא שהוא ברווז צולע", כפי שאמר שר בממשלת קמרון.

במאמר בדיילי טלגרף הזכיר אובמה את ההסכם "ההיסטורי שנועד למנוע פצצה מאיראן". הוא הזכיר כמובן שהייתה זו פעולה קולקטיבית, ומנה את גרמניה בין המדינות החברות במועצת הביטחון. אבל כפי שנטל לעצמו זכות התערבות בפוליטיקה הבריטית - זכות ששלל מראש ממשלת ישראל לפני שנה וחודשיים - הוא מנה את ציוני הדרך בתולדות שיתופי הפעולה ההיסטוריים של המערב מאז מלחמת העולם השנייה: הקמת האו"ם, הקמת נאט"ו, המתווה הכלכלי והמוניטארי של "יער ברטון", תכנית מרשל והאיחוד האירופי. מי שמכיר את המסורת המדינית של אובמה רואה שהוא מנכס למאבקו לטובת האיחוד האירופי יוזמות עבר שהוא היה מתנגד להן - אם היה בן התקופה. רק האו"ם נראה לי כפרויקט שאובמה היה תומך בו.
אבל אנשי השמאל הרדיקלי שפעלו על פי שריקות הכיוון ממוסקבה התנגדו להקמת נאט"ו וראו בברית האטלנטית החייאה של המיליטריזם הגרמני שלא לומר הפשיזם והאנטישמיות; אנשי שמאל התנגדו לסדר המוניטארי הבינלאומי החדש שתוכנן בברטון-וודס לקראת סוף מלחמת העולם; והכי משונה בפרספקטיבה היסטורית: השמאל התנגד לתכנית מרשל. זו אותה תכנית כלכלית שהצילה באופן חלקי את כלכלות המערב הדמוקרטיות.

את הלאומיות הבריטית החדשה מייצג בצורה הבוטה ביותר בוריס ג'ונסון, שהגדיר את האיחוד האירופי כ"רודנות מסממת". "הם רוצים להמשיך לבנות מדינת ענק אחת, בדרך אנטי-דמוקרטית, ובסופו של דבר מאוד מסוכנת כיוון שיום יבוא ויתעורר זעם ציבורי אמיתי", הוא כתב בתשובה לאובמה. אובמה שולל את הלאומיות, אך תומך בהגמוניה גרמנית. האם הוא שר החוץ ואיש המכירות של אנגלה מרקל? אכן, הגישה הפרו אירופית מעדיפה את שלטון האליטות הבינלאומיות והביורוקרטיה של בריסל על פני הדמוקרטיה האמיתית. "זו ההזדמנות האחרונה שלנו להחזיר לעצמנו את השליטה על הדמוקרטיה שלנו", כתב ג'ונסון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg