עלייה מאתיופיה? מדיניות הקליטה חייבת שינוי
הסללה לשכונות קשות, חוסר טיפול הולם בנוער עברייני ושיטור יתר. אם מדיניות הקליטה לא תשתנה בקרוב, בעוד עשור נצפה בשידור חוזר של אירועי מאי האחרון, כאשר גם שם יתנוססו שלטי "עד כאן!"
בתקופה האחרונה התנהל מאבק עיקש בדבר העלאת שארית יהודי אתיופיה, או כלשון הממסד "בני הפלאשמורה". מאבק שבסופו התקבלה החלטה לעלות את אותה קבוצה. בעיניי ההחלטה הזו נתפסת כאליה וקוץ בה, כי מה הטעם בעלייה נוספת כאשר קיימת מדיניות הקליטה כה קלוקלת?
מדינת ישראל מקיימת מדיניות הסללה של יוצאי אתיופיה לערים מסוימות במסווה של סיוע משכנתאי, כאשר האמצעי הוא "נוהל יציאה ממרכזי קליטה". פועל יוצא של המדיניות הזו הינם מאורעות מאי אשתקד.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- דו קיום? הגיע הזמן להעיף את סכנין מהליגה
- אראל מרגלית הפך ממועמד חזק לטוקבקיסט
- שתדעו, הכסף שלכם מממן כנסים של חיזבאללה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גם אם מלכתחילה הכוונות מאחורי המדיניות הזו היו טובות ונבעו מרצון לשפר את קליטת יוצאי אתיופיה ולהקל על השתלבותם בחברה הישראלית, לדאבוני הרב, אותן מטרות לא הושגו.
בעוד עשור נצפה בשידור חוזר של מאי האחרון?
צילום: אמיר מאירי
את הביטויים לכישלון הזה ניתן לראות בריכוז גדול של יוצאי אתיופיה בשכונות עם מצב סוציו-אקונומי נמוך ושיעורי פשיעה גבוהים, המלווים בשיטור יתר. כמו כן, העובדה שכ-40 אחוזים מאסירי 'כלא אופק' הם יוצאי אתיופיה מצביעה על כשל חמור במערכת. אין כל ספק שהמצב הקיים דורש בחינה מחודשת של מדיניות הקליטה הקיימת.
מתחקיר שערכתי ושיחות עם מספר פעילים בולטים למען יוצאי אתיופיה, הבנתי שמדיניות הקליטה הנוכחית נובעת ממשתי מטרות מוצהרות: האחת, למנוע ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה בשכונות מסוימות, דבר אשר עלול להוביל לריכוז גדול של העולים באותם בתי ספר ובידול משאר החברה הישראלית. המטרה השניה דווקא כן שמה לה יעד לנסות לעודד מעבר לשכונות מסוימות עם מצב סוציו-אקונומי גבוה, דבר שיגרום להם להשתלב באופן ראוי בחברה ויעזור לעולים למצוא תעסוקה הולמת. ניתן להבין שהמטרות של המדיניות לא הושגו בפועל, ואף נוצר מצב הפוך.
כל אדם בעל שכל ישר מסוגל להבין כי, עצם ההגבלה יצרה מצב שיוצאי אתיופיה ממשיכים להתרכז רק בערים מסוימות, ובשכונות מצוקה, עם מצב סוציו-אקונומי נמוך, כגון שכונת יפו ג' בתל אביב, שכונה אליה מוסללים העולים ונחשבת לשכונת מצוקה. תושבים רבים מתוכה משוייכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך ו-27 אחוזים מתושביה מטופלים על ידי גורמי הרווחה. בנוסף לכך, סכום המענק למעשה לא מאפשר לעולים לקנות דירות במקומות מבוססים יותר, וכך נוצר מצב שהם מתרכזים רק באזורי מצוקה.
הבעיה מרכזית בנוהל הזה היא הנחת היסוד הבסיסית, לפיה ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה בשכונה מסוימת הוא בהכרח שלילי. זו הנחה גזענית, שנובעת מפטרונות. המדינה לא רואה את הרצון הטבעי של העולים לגור אחד ליד השני, כדבר הגיוני ולגיטימי. נכון, ייתכן שריכוז גבוה של עולים הוא דבר שלילי שייפגע בהשתלבותם בחברה, אך בל נשכח כי מדובר באנשים תבוניים, אשר מסוגלים לעשות את השיקולים שלהם בעצמם, ולבחור איפה לגור בתחשב בכל הפרמטרים, ללא כפייה מצד המדינה.
בעיה נוספת, היא חוסר הנגישות של הנוהל, שמתבטאת בעובדה שמשרד הקליטה אינו מנגיש את הנוהל הקיים, ואף מסרב ליידע את הציבור בנהלים, כאשר הנפגעים העיקריים הם אותם העולים. רק מרכזי דיור מנחים את העולים בנהלים, וזאת בהתאם לרצון המדינה.
בשכנות אליהם מוסללים העולים, ניתן לראות משפחות שמפחדות מכדורים תועים שפוגעים בבתיהן, פחד לצאת מהבית בשעות הצהריים, אילוץ לשלוח את הילדים לבתי ספר חלשים שמשפיעים באופן ברור ומובהק על המשך חייהם.
העולים מושפעים מהסביבה שלהם, הם נחשפים לבעיות קשות ומצוקות רבות כגון: שיטור יתר, פשע ויחס כאוכלוסיית רווחה הזקוקה לעזרה. כל אלו למעשה פוגעים רבות בקהילה ומובילים לחוסר יכולת להשתלב בחברה הישראלית בצורה הראויה, לה היינו מצפים.
הסיבה המרכזית שבמשך שנים רבות לא נמצא פתרון הולם לבעיה הזאת, היא שלא מכירים בה כבעיה. משרד הקליטה מתנגד לשינוי המדיניות בטענה שהיא מניבה את הפירות הרצויים. אם נבחן את הדברים במבחן התוצאה - על נקלה נבין כי מדובר בבדיה מוחלטת, ולמעשה האנשים היחידים שמודעים לבעיה ולהשלכותיה הם אנשים ללא יכולת ממשית לשנות את המדיניות.
עד היום המדיניות הזאת קיימת ואם היא לא תשתנה בקרוב, אני מניח שבעוד עשור נצפה בשידור חוזר של מאי האחרון, כאשר גם שם יתנוססו שלטים אומרים "לא עוד!" בעת שהמנגנון ימשיך לפעול.
הכותב הינו מנהל אתר האינטרנט פורום לשינוי חברתי קבוצת "אתיופיה הקטנה"
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם