מה קורה כשפקידי האוצר עובדים על ח"כ גפני
כיצד הגיב ח"כ משה גפני כשפקידי האוצר התעלמו מנוהל שסוכם עם ועדת הכספים, והאם מאות תלונות על נישואי קטינים נתקעו בדואר
הנה טיפ מקצועי לפקידי משרד האוצר שמנהלים בשבועות האחרונים קרב פסיכולוגי שנידון לכישלון מול ועדת הכספים. וזו העצה: כשאתם נתקלים בעמדה אחידה ונדירה למדי של קואליציה ואופוזיציה, המונהגות על ידי יו"ר ועדה שהוא והמילה פראייר לא ממש הולכים יחד - כדאי לכם לקפל את הזנב ולנסות להגיע להסכמה. לא תוכלו לנצח.
עוד כותרות ב-nrg:
- שקד: 'יאיר גולן התבלבל'; לבני: 'זעק מנהמת לבו'
- חיל החפרים: היהודים שנלחמו בנאצים - ונשכחו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אז על מה הוויכוח? מדובר בשאלה מה יעלה בגורלם של עודפי תקציב המדינה שלא מנוצלים בשנה מסוימת, ומשרד האוצר מבקש להעבירם לשנת התקציב הבאה. לדוגמה, לפני שלושה שבועות ביקש המשרד מוועדת הכספים לאפשר שימוש ב־14 מיליארד שקלים, עודפי תקציב משנת 2015, ולממשם בשנת 2016.
חיפש מניין. גפני בוועדת הכספים
צילום: מירי צחי
במקרה שאיש מחברי הוועדה לא דורש דיון בנושא, לאחר 21 יום השימוש בעודפי התקציב מאושר אוטומטית. אלא שלאחרונה סוכם נוהל עבודה חדש בין הוועדה לאנשי האוצר, שקובע כי בקשה לאישור שימוש בעודפי תקציב תגיע מעתה לצד הסבר מדוע לא נעשה שימוש בתקציב המדובר, וכן פירוט ההיסטוריה של אותו סעיף תקציבי בשלוש השנים האחרונות. המטרה היא לוודא שאין תופעה של תת־ביצוע שחוזרת על עצמה באותו נושא משנה לשנה. נשמע סביר והגיוני.
חברי הוועדה ואנשי אגף התקציבים לחצו ידיים בזמנו בעקבות הסיכום על הנוהל החדש, והלכו איש איש לדרכו. העניין הוא שכבר בפעם הראשונה שבה הנוהל היה אמור להתבצע, משרד האוצר הגיש את הבקשה כפי שעשה בעבר - ללא הפירוט המדובר, ובהתעלמות מוחלטת מהנוהל שסוכם. תגובת הוועדה לא איחרה לבוא, בדמות שילוב ידיים בין האופוזיציה לקואליציה והחלטה למנוע את אישור השימוש בעודפי התקציב. לדיון שהתקיים השבוע בוועדה הגיעו אנשי אגף התקציבים מצוידים במצגת אקדמית מרשימה שמפרטת את ההיסטוריה של חוק התקציב, רק בלי אותו פירוט שדורש הנוהל שסוכם איתם. עד מהרה הם הרגישו את נחת זרועו של יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני.
אם באגף התקציבים חשבו בטעות שיוכלו להרגיע את הח"כ החרדי בעזרת מצגת מושקעת וכמה גרפים, מהר מאוד הם הועמדו על טעותם. בשלב מסוים, לאחר שרכז התקציב באגף איתי טמקין האריך יתר על המידה עם המצגת שהעביר, ואף העיר כי יש עוד כמה נושאים שיוצגו בהמשך, החל גפני לאבד את סבלנותו. "אה, אני לא מבין", עטה על עצמו היו"ר פרצוף נחרד. "כמה זמן אתה עוד צריך? עד מתי אתה עוד חושב שנשב כאן? אני צריך לדעת אם לארגן לעצמי מניין לאחר כך".
בהמשך הדיון, כשנושא התקציב הדו־שנתי הוזכר על ידי כמה מהנוכחים, העניק גפני לחברי האופוזיציה דחיפה מורלית למתקפה נגד התקציב הדו־שנתי שמתכנן ראש הממשלה. "אני כבר הצבעתי בעבר נגד תקציב דו־שנתי", התרברב גפני בפני חברי הוועדה. "אבל חתמת על זה בהסכם הקואליציוני", עימת אותו ח"כ מיקי רוזנטל עם פרט שגפני מעדיף להצניע. "לא שמתי לב לזה", מיהר היו"ר להגיב בחיוך ערמומי, כשברקע נשמעים גיחוכים מצד חברי האופוזיציה. "גם כחלון לא שם לב לזה (לסיכום על תקציב דו־שנתי שמופיע בהסכם הקואליציוני, ז"ק)".
זה ככל הנראה כבר היה יותר מדי עבור ח"כ אלעזר שטרן. "שמת לב רק לסעיף בהסכם שביטל את חוק גיוס החרדים", קרא לעבר היו"ר. "מה אתה רוצה עכשיו מחוק הגיוס?", החזיר לו גפני בצעקה, ובמקביל ניסה לכבוש את צחוקו. "כל דבר אתה מקשר לחוק הגיוס? די כבר". את המלקות שהנחית בדיון על כל מי שזז סיים גפני עם הבית היהודי. זה היה כשנציג האוצר והמצגת שלו התייחסו, די במקרה, לתקציב משרד החינוך, והזכירו שמדובר בתקציב קשיח לאור העובדה שהוא מורכב ברובו ממשכורות המורים. "זה נכון", הגיב גפני. "התקציב של משרד החינוך הוא קשיח. ואת מה שלא קשיח, הבית היהודי לוקח".
בני 18 לחופה?
בנובמבר 2013 אישרה הכנסת חוק שהוצמדה אליו המילה "היסטורי". מדובר בחוק שהעלה את גיל הנישואין המותר מ־17 ל־18. מעבר לעובדה שהניסיון להעביר את החוק נמשך שנים, גם הקונצנזוס שנוצר סביבו היה מרשים. אפילו חלק מהח"כים הערבים עמדו מאחוריו. למעשה היחידים שלא אהבו את ההחלטה היו הח"כים החרדים, אך באותם ימים הם היו באופוזיציה. אותו חוק קבע גם שוועדת החוקה של הכנסת תפקח כל שנה על ביצוע ואכיפת החוק. במילים אחרות: לקבוע גיל חדש זה נחמד ויפה, אבל צריך גם לוודא שיש מי שאוכף את האיסור להשיא קטינים.
''החוק הזה הוא אות מתה בספר החוקים'', השרה גמליאל
צילום ארכיון
ובכן, השבוע התכנסה אותה ועדה מפקחת בכנסת, וגילתה שלא רק שכמעט אין אכיפה סביב הנושא, אלא שגם איש אינו יודע מה הם הנתונים המדויקים של הצפצוף על החוק. נתחיל ביחס המזלזל של משרדי הממשלה כלפי החובה שמטיל עליהם החוק. משרדי הממשלה הנוגעים בדבר נדרשים לדווח עד תחילת מרץ בכל שנה על הנתונים הרלוונטיים. כיום, חודשיים לאחר אותו תאריך, ישנם משרדים שכלל לא העבירו דיווח. אחרים עשו זאת באיחור, כולל כאלו ששלחו את הניירות כשעה לפני תחילת הדיון השבוע.
קחו לדוגמה את הנתון ההזוי הבא. משרד הפנים דיווח לוועדה שבשנת 2014 תועדו 522 מקרי רישום נישואי קטינים, מהם 416 שלא קיבלו היתר מבית המשפט. במשרד הפנים טענו שעל כל אחד מהמקרים הועברה תלונה למשטרה. נשמע לכאורה תקין, נכון? רק שלפי הנתונים שהעביר המשרד לביטחון פנים, התקבלו במשטרה באותה שנה רק 37 תלונות. פער של מאות מקרים וללא הסבר.
"ההסבר שאני קיבלתי", התערבה ח"כ עאידה תומא סלימאן, "הוא שהתלונות נשלחו בדואר". חברי הוועדה עוד ניסו לפענח האם הדברים נאמרו בצחוק או ברצינות, עד שאלעזר שטרן (לא הח"כ) מהצוות המשפטי של הוועדה, העיר שהדואר אולי איטי, אך לבסוף הוא מגיע ליעדו. "במקרה הזה התלונות בכלל לא הגיעו", הבהיר. מתוך אותן 37 תלונות, רק שישה מקרים הועברו לפרקליטות. רוצים לדעת כמה כתבי אישום הוגשו מתוכם? אפס.
"החוק הזה הוא אות מתה בספר החוקים", זעמה השרה גילה גמליאל. "אימא שלי התחתנה בגיל 16 וחצי. המקרה שלה זה בדיוק המודל איך זה לא צריך להיות". אורי מקלב, הח"כ החרדי היחיד שנכח בדיון, לא הצליח להתאפק. "זה מה שאת אומרת לה?", שאל ולא באמת המתין לתשובה.
בית הדין השרעי בטייבה, לדוגמה, קיבל בשנים 2014־2015 כעשרים זוגות שהגיעו להירשם כנשואים לאחר שהתחתנו כקטינים בניגוד לחוק. יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, לא הבין כיצד גוף שנמצא תחת אחריות משרד המשפטים, כמו בית הדין השרעי, לא מעביר באופן מיידי למשטרה נתונים על אי־שמירת חוק שמוגשים לו על מגש של כסף. "זה לא מסוג המקרים שבהם יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה", פלט בייאוש אחד הנוכחים. "כאן יד ימין לא יודעת מה יד ימין עושה". #
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם