יש אמיצים בקהל? חרם צרכנים על קייטנות הקיץ
בקיץ הישראלי חוברים יחדיו כל מנצלי המצוקות כדי לרכוב על גבם של ההורים. תעריפי הקייטנות יקרים כל כך, שלא ברור מי יכול לשלם סכומים כאלה עבור חודש אחד. אבל במקום מאבק, אני רואה כיצד הורים חזקים משפילים מבט ומשלמים את המחיר המלא, גם השנה
הורים רבים מדברים בימים אלה בינם לבין עצמם בחשש הולך וגובר על מפלצת החופש הגדול תוך זריקה לאוויר של ביטויים סופניים כמו: 'פתרון', 'סידור', ו-'רק לשרוד את יולי'. אם אתם חברים בקבוצות של אימהות בווטסאפ, ודאי נוכחתם לדעתם שממדי החפירה על נושא הקייטנות הם אדירים ובלתי ניתנים להכלה. מי שמתיישב לקרוא את כל התכתובת - צפוי להפסיד כמה ימי עבודה, אבל לפחות יידע שעדן ורונית הולכות השנה לקייטנת 'על הגלים' אבל נועה - לא.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אל תיתממו: כל אחד יכול לשכוח ילד באוטו
- לפני דו"ח המבקר: יעלון מקווה שהשמאל יאתרג אותו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נדמה שבקיץ הישראלי חוברים יחדיו כל מנצלי המצוקות כדי לרכוב על גבם של ההורים. תעריפי הקייטנות יקרים כל כך, שלא ברור מי יכול בכלל לשלם סכומים כאלה עבור חודש אחד בלבד של מסגרת לילדים. אבל דבר אחד כן ברור: מארגני הקייטנות לא היו מעיזים לגבות מחירים שכאלה אילולא היו יודעים שכדי לקנות זמן עבודה ביולי נסכים לשלם כל מחיר. חמש שנים לאחר המחאה החברתית שהוציאה רבבות הורים לרחובות, ועדיין התקופה הזו בשנה, נותרה בתעריף פיצוציה שבתי אב רבים יתקשו או לא יצליחו לעמוד בה.

הנה התחשיב שלי לחודש יולי הקרוב: בין 2000 ל-2500 שקל לכל ילד עבור הזכות הבסיסית להירטב במים עתירי כלור, לשחק קצת וליצור במקלות של ארטיקים. ויש לי שני ילדים כאלה. התעריף של הקייטנה של הבן הגדול, לו היה כולל גם צהרון, היה עולה 1000 שקלים נוספים ויותר. גם מחיר הגן הסמי-פרטי של הבת השלישית והצעירה, צפוי להאמיר לכבוד הקיץ ולהיות פחות מסובסד.
מארגני הקייטנות אוהבים אף להפוך את העושק ליותר מעניין: הם מבתרים את החודש כך שההורים ישלמו עבור שלושה שבועות של קייטנה ותהיה אפשרות להוסיף כסף עבור שבוע רביעי, לרוב בעלות מופקעת. למה קייטנה ממוצעת נמשכת שלושה שבועות ולא חודש? זה לא ששלושה שבועות לתוך יולי משתרר פה סוג של 'וואקאנס' צרפתי שבו העם קיבל חופשה מרוכזת ובה יש שפע זמן לנפוש בבית הקייט שלנו. בפועל, כל הורה זקוק למלוא חודש יולי כדי לייצר סוג של שרידות תעסוקתית בחצי מהחופש הגדול של ילדיו, שאינו מסונכרן בשום צורה עם שוק העבודה של ההורים.
שר החינוך שי פירון, בתקופת כהונתו, הביא ליוזמה נפלאה: בית ספר של החופש הגדול בעלות מסובסדת של כ-400 שקלים לתלמיד. היוזמה היתה אמורה לכלול גם את תלמידי ג' ו-ד' אך עקב קיצוץ בתקציב גילו ההורים כי השנה מחיר הקייטנה בבית ספר עבור כיתה ג' ו-ד' האמיר לכ-1000 שקלים לשלושה שבועות (לא כולל צהרון).

קייטנה בין כותלי בית ספר היא יוזמה חינוכית וחברתית שחשוב שההורים יעניקו לה רוח גבית כדי שלא תחדל מלהתקיים בשל מיעוט משתתפים, אבל גם היא מפסיקה להיות משתלמת ברגע שהיא נושקת לתעריף של קייטנה חיצונית.
במהלך חודש אוגוסט, כל מיני יוזמות פיראטיות ואופורטוניסטיות של קייטנות אד הוק יתחרו על הכסף שלא נשאר לכם בסכומים של בין 1000 ל-1200 שקלים לשבוע של קייטנה. תעריף הגן של ילדיכם הצעירים יהיה מלא באוגוסט, למרות שבפועל הגננות יעבדו רק כשבעה ימים. ואם תרצו לנסוע לחופשה בשבועיים האחרונים של החופשה - תגלו שתעריפי המלונות והחדרים יקרים במיוחד, כי גם ענף התיירות נהנה לרכוב על גבם של ההורים ויודע כי התפוסה תהיה מלאה.
בני המזל שיצליחו להתאגד עם הורים אחרים, יקיימו באוגוסט 'קייטנת הורים' שבה כל יום בשבוע הורה אחד ישעשע מספר ילדים בעוד שאר ההורים יזכו ביום עבודה. זו יוזמה קהילתית גאונית בפשטותה שהתפתחה בשנים האחרונות ויש לטפח אותה כמה שיותר.
הדיבורים לאורך השנים על קיצור החופש הגדול אינם מוצדקים. גם אנחנו בהינו מול 'האיים האבודים' - למה למנוע את זה מילדינו? ילדים צריכים זמן לא רק ללימודים, אלא גם לחוויות קיץ, לזמן עם ההורים ואפילו לבטלה.
תחת זאת, הפתרון צריך להיות קייטנות מסובסדות באופן עמוק יותר אך לא פחות מכך: חשיבה מחודשת של וועדה חינוכית מיוחדת לנושא סנכרון שוק העבודה לא רק עם החופש הגדול, אלא עם כל ימי החופשה של התלמידים, כולל ימי ה'מיני חופש גדול' של חופשות סוכות, חנוכה ופסח.
הדבר הכי מתבקש לעשות בימים אלה, הוא חרם צרכנים (וקייטנים) על כל קייטנה בתעריף של משכנתא. פשוט לא להירשם אליהן, עד שהן יישארו ריקות ומארגניהן יאלצו להוריד מחירים כדי למשוך אנשים. אבל במקום מאבק, אני רואה מולי כיצד גם הורים חזקים ודעתנים משפילים מבט, נכנעים ומשלמים את המחיר המלא גם השנה. וגם אני, כמוהם, כותבת בימים אלה המחאות תחת מחאה והיד רועדת.