הממשלה צריכה להגיד תודה: בג"ץ שיפר את מתווה הגז
עמדת המיקוח של נתניהו ושטייניץ התחזקה פלאים אחרי פסילת פסקת היציבות, וכעת הממשלה והכנסת יוכלו לשמור על גמישות בלי לוותר על פיתוח משק הגז
חברות הגז נכנעו, ופסקת היציבות במתווה הגז נגוזה בקול ענות חלושה. ההתנפלות הסוערת על פסיקת בג"ץ לפני כחודשיים, שפסלה את המתווה באופן חלקי והתערבה בעבודת הממשלה, הסתיימה בהתפוגגותה של פסקת היציבות המהוללת, שהמדינה טענה בלהט שהיא הבריח התיכון של מתווה הגז כולו.
"ההחלטה מאיימת על פיתוח מאגרי הגז של מדינת ישראל", טען ראש הממשלה בנימין נתניהו לאחר שפורסמה ההכרעה בעתירה נגד מתווה הגז. "השלכותיה השליליות על פיתוח משק הגז, על הביטחון האנרגטי, על כלכלת ישראל, ועל אובדן ההכנסות למדינת ישראל ואזרחיה עלולות להיות קשות ביותר, ואולי אף בלתי הפיכות", זעק שר התשתיות יובל שטייניץ. בגזרת הפרשנות נטען שבג"ץ אמנם פסל רק את פסקת היציבות, אבל מטרתו האמיתית הייתה לבטל את המתווה כולו. "בג"ץ הגז - היום שבו נוצחה הדמוקרטיה", זעקו הכותרות בבוטות, בנחרצות ובדרמה.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- ניצני פשיזם: ברק ממריד נגד ליברמן והממשלה
- מי שאל אתכם אם זה בסדר להניק?
- מי צריך אחדות מזויפת? השלום מתחיל בבית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
''האמת היא שפסיקתו של בג''ץ בחודש מארס הייתה מדודה ומצומצמת''.
צילום: יונתן זינדלפלאש 90
השבוע התברר שלא מיניה ולא מקצתיה. לא עברו חודשיים ימים, והממשלה וחברות הגז הגיעו להסכמות שלפיהן לא תהיה כל הגבלה על חקיקה של הכנסת בנושא, ושלממשלות עתידיות יהיה שיקול דעת עצמאי לשנות את המתווה כרצונן. בתמורה הוסכם שבשינויים מהותיים, הקשורים לייצוא הגז ולמסוי ההכנסות, הממשלה תתחייב לשקול בחיוב פתרונות שימנעו פגיעה בהשקעות של חברות הגז ויבטיחו להן תשואה נאה כמקובל בעולם.
במילים אחרות 'נובל', 'דלק' ו'רציו' פשוט התקפלו.
האמת היא שפסיקתו של בג"ץ בחודש מארס הייתה מדודה ומצומצמת. ראש ההרכב, השופט אליקים רובינשטיין, הדגיש שאינו בוחן את תבונתו הכלכלית של המתווה ואינו בודק אם הוא מתווה "סביר ומידתי" - המילים העמומות והאהובות על אסכולת ברק האקטיביסטית - אלא אך ורק את גבולות סמכות הממשלה במשטר דמוקרטי.
הממשלה, הוא קבע, לא יכולה להגביל את עצמה ובטח שלא את הכנסת למשך עשר שנים תמימות, שכן ההגבלה הזאת פוגעת ברעיון הבסיסי של הפרדת הרשויות. אבל מתנגדי האקטיביזם, שהתרגלו לראות זאבים בכל מקום, המשיכו לצעוק ולהתריע על אוטומט, גם כשהיה מדובר בכבשה חוקתית פייסנית ונינוחה.
"המתווה אינו אידיאלי", אמר שטייניץ בדיון בבג"ץ. "אבל הוא אופטימלי - הטוב ביותר שיכולנו להגיע אליו בנסיבות". והנה, בתוך זמן קצר מתברר שהיה אפשר להגיע להסכם טוב יותר. האם שטייניץ שיקר? לא בטוח. זהו המשא ומתן: כשהנסיבות השתנו ובג"ץ נעמד על הרגליים האחוריות כדי לשמור על זכותה של הכנסת לחוקק ללא הגבלות, המינוף של הממשלה גדל וחברות הגז נאלצו לסגת. לפיכך, הכעס והזעם של שטייניץ ונתניהו אחרי פסיקת בג"ץ היו נטו עניין של אגו. הטענה שעכשיו המדינה תצטרך לשלם הרבה כדי שהחברות יסכימו לרדת מפסקת היציבות הייתה כבר טעות אסטרטגית במשא ומתן. למרבה המזל, למרות הטעויות, חברות הגז ירדו מהעץ.
אז איך זה קרה? האם חברות הגז חששו מהמשא ומתן על כניסתה של מפלגת העבודה לקואליציה ורצו למהר ולחתום על הסכם שיחייב את נתניהו? אולי תוצאות הרבעון הראשון לשנת 2016 - הפסד נקי של 287 מיליון דולרים ש'נובל' דיווחה עליו - עודדו את מנהלי החברה להגיע להסכמות מהירות?
לא ברור, אבל לצורך העניין זה גם לא ממש משנה. במבחן התוצאה, פסקת היציבות הבעייתית הוסרה והדרך לקיומו של מתווה הגז סלולה ובטוחה. עכשיו, כשנראה שממשלת האחדות עם המחנה הציוני ירדה מהפרק, פחת דרמטית גם הסיכוי שיחול שינוי מהותי במתווה עצמו.
אז נכון, ייתכן מאוד שתוגש עתירה נוספת לבג"ץ בטענה שפסקת היציבות החדשה עדיין בעייתית, אבל קשה להאמין שמי משופטי העליון יתייחס לעתירה כזו ברצינות. פסק הדין של העליון הכשיר את מתווה הגז כולו מלבד פסקת היציבות, שבה התחייבה הממשלה שלא היא ולא הכנסת ישנו בעשר השנים הקרובות את תנאי הייצוא, המסוי והשינוי המבני שהוסכם עליהם. בג"ץ היה ברור מאוד במסר שלו: יתחייבו - לא יקבלו, לא יתחייבו - יקבלו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם