צו מעצר: די להתעלל בנשות המילואימניקים
שתקנו כשהם נקראו לעוד אימון, למדנו לקבל את הפגיעה בשגרה ואת העובדה שהם מהבודדים שנושאים בנטל. רגע לפני החופש הגדול, נשות המילואימניקים דורשות מצה"ל: אל תיגע לנו באוגוסט
12 שנים שאני אשת מילואימניק. מקבלת בהבנה כל מעטפה חומה שנוחתת בתיבת הדואר שלנו, נושכת שפתיים כשהוא יוצא לקורס מ"פ, משלימה עם אינסוף גיחות חד־יומיות. שרדנו כבר תעסוקות בזמן שאני הייתי בחודש תשיעי וגם בזמן שהוא ישב שבעה. ובכל זאת, שום דבר לא הכין אותו (ואותי) לתגובה הבלתי נשלטת שאחזה בי כשהוא הודיע על המילואים הקרבים.
"דרך אגב, אני יוצא לאימון בשבועיים האחרונים של אוגוסט", הוא הפטיר השבוע באדישות, שכן בהיותו סמג"ד הוא זוכה למודיעין שדה עוד לפני הגעתו של הצו הרשמי. במקום לפתוח כרגיל יומן ולסמן את התאריכים הרלוונטיים, פרצתי בבכי היסטרי וחסר מעצורים. "סוף אוגוסט?" מלמלתי מבעד לשטף הדמעות, "אבל זה הזמן היחיד שאנחנו יכולים לצאת לחופש כל המשפחה, התקופה הכי מאתגרת בשנה שבה לילדים אין שום מסגרת. איך הצבא עושה לי את זה?"
''אם הצבא בא לקראת אסתי גינזבורג ורוני דלומי, הוא יכול לבוא גם לקראתנו''.
צילום: תומר ברנד
ביום שני האחרון צוין יום ההוקרה לחיילי המילואים (אם פספסתם, אתם לא היחידים), ובמסגרתו הוצגו הנתונים שאיששו באופן רשמי את מה שאנו חשים כבר זמן רב: פחות מרבע ממשוחררי צה"ל רשומים למילואים, ורק שישה אחוזים מהם שירתו במשך עשרים יום לפחות בשלוש השנים האחרונות.
מחישוב מהיר עולה כי פחות מאחוז מאזרחי המדינה לוקחים חלק בשירות מילואים משמעותי. האחוז הזה אולי מתייצב למילואים באהבה, אבל כמו בכל קשר - גם הוא לא מוכן שייקחו אותו כמובן מאליו. "בהצדעה" זה אחלה, ושירותי גרירה ושרברבות לנשות המילואימניקים זה נחמד, אבל הגיע הזמן שבמקום מחוות אזוטריות יתחילו להתייחס ברצינות לצרכים של מתי המעט שנושאים בנטל.
צה"ל הוכיח בעבר שהוא יודע להתגמש יפה מאוד כשהוא רוצה. אם הוא בא לקראת אסתי גינזבורג ורוני דלומי, הוא יכול לבוא גם לקראתנו. בניגוד לנשות הקבע, לא חתמנו על חד־הוריוּת ברגעים הכי קשים של החיים.
כמו שהצבא השכיל להדמים את האימונים בפסח ובסוכות, הגיע הזמן שיתעורר ויפנים שמילואים באוגוסט כשהקייטנות הסתיימו וצריך לג'נגל לבד בין ילדים בבית למעסיק שלא ממהר להתגמש, זה פשוט קשה מדי. אין לו את הפריבילגיה להתעלל בנו בלי שום היגיון.
במדינה שבה כמעט כל קיץ שני נשלחים צווי 8, אימון בסוף החופש הגדול הוא מיותר וגם טיפשי. הרי מדובר בימים הכי חמים והכי פחות אפקטיביים בשנה. באמת שווה למוטט בגללם את אלו שנשארות מאחור? אנחנו אמנם לא רצות על הג'בלאות עם סכין בין השיניים, אבל כל מפקד זוטר יודע: בלי מערך תומכי הלחימה, גם החי"רניק הכי מורעל לא יצליח לכבוש את היעד.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם