גרעינים תורניים, תפסיקו "להושיע" אותנו
לנו מגיעים התקציבים שהמדינה שופכת על "המושיעים" שלנו, שהרי בלעדינו הם בסך הכול התארגנות פוליטית אינטרסנטית, שקמה בכל דור ומוצאת את הצידוק העאלק חברתי שלה כדי להמשיך ולבזוז את הקופה הציבורית
זה לא סוד שהפריפריה משנה את הצביון הדמוגרפי שלה. המחקר האחרון שפורסם על העיר מצפה רמון מצביע על כך שתושבי המקום נדחקו החוצה לטובת אוכלוסייה חדשה, כזו שנהוג להגדירה "אוכלוסייה איכותית". אותה אוכלוסייה "איכותית" שהגיעה לעיירה הדרומית והיא ממוצא אשכנזי. לא פעם אמרתי שהפריפריה היא מילה נרדפת למזרחיות.מדיניות הפיזור של ממשלות ישראל הראשונות הייתה לזרוק את האוכלוסייה המזרחית לפריפריה הצפונית והדרומית, ואותה ממשלה היא זו שהולידה את בעיית "עיירות הפיתוח". את "הבעיה" הזו מנסים היום לפתור בכל מיני מילים מפוצצות של הבאת אוכלוסייה איכותית על מנת "לפתח", "להפריח" וכל מיני מילים מתייפייפות שאליהן נצמדת כמובן סיסמת "הציונות החדשה".
מהרצון הזה "להפריח" אותנו, יושבי הפריפריה, מרוויחה בעיקר אוכלוסייה אחת - אותה אוכלוסייה שלפני 60 שנה יצרה את "בעיית הפריפריות" -היא זו שהיום מציעה עצמה כ"פתרון". הם מקימים גרעינים וקיבוצים עירוניים ומגיעים בהמוניהם להושיע את הפריפריה ותושביה "מהשממה" ו"השיממון".
לגרעינים התורניים ולקיבוץ העירוני יש מטרה להנציח את הפריפריה. מצפה רמון.
צילום: יהודה פרץ
אותה ברית אשכנזית היא חוצת מפלגות: פתאום הקיבוצניק החילוני שותף טבעי של הדתי עם הכיפה, ה"מתנחל בלבבות" (כך קוראים לעצמם אנשי הגרעינים התורניים בעיירות הפיתוח). כבר אין משמעות לפוליטיקה ולאידיאולוגיה: עכשיו כולם מאוחדים "לנצח" את הפריפריה, או במילים אחרות - להנציח את הפריפריה.
אותם גרעינים תורניים וקיבוצים עירוניים שנהנים מלובי מסיבי בכנסת, ולהם ארגונים שונים התומכים "במשימה הציונית", בדמות החטיבה להתיישבות של הימין והתנועה הקיבוצית של השמאל, מגייסים תקציבי עתק. מיליארדים מועברים לטובת אותן אוכלוסיות שבאות להתנחל בפריפריה (כן, גם שמאלנים מתנחלים בפריפריה) - והכול כמובן בשם הציונות. הם באים להפריח את השממה ולהקים את הנגב, כאילו אנו תושבי הפריפריה חיינו כקישוט במשך 60 שנה בנוף המדברי.
זה לא שאני נגד הגעה של אוכלוסיות חדשות לפריפריה, ממש לא! צפיפות האוכלוסין והבועה התל אביבית שמתפוצצת מאלצת רבים להדרים ולהצפין, לצד ההתפשטות הטבעית הזו, ישנו גם הרצון שלנו, בני הפריפריה, לגדול ולהתרחב. הגעתם לפה? אחלה, אהלן וסהלן, תתקבלו בברכה, אבל אין זה אומר שמי שמגיע צריך לקבל על זה מדליה.
הקצאה של משאבים לטובת קבוצה אחת שמשתמשת במוחלשות של קבוצה אחרת, היא זו שמעמיקה את הפערים. הגרעינים התורניים, "איילים", "הקיבוץ העירוני" וכל שאר העסקנים אינם הפתרון לבעיית הפריפריה. אם כבר, הם אלו שמעמיקים את הקרע בין מרכז ופריפריה ומעצימים את הריבוד החברתי.
למה? כי זה מה שקורה בשטח, הקבוצות האלו מגיעות לפריפריה, משתמשות במשאבים הציבוריים, למשל בדיור הציבורי, מקבלות תקציבי עתק, ועדיין נבדלות מהאוכלוסייה המקומית. הן יוצרות לעצמן חיי קהילה נפרדים, חינוך שברובו הומוגני, תרבות אחרת שבמידה מסוימת אפילו חוטאת ומוחקת את התרבות המקומית. על כך נוספת החוצפה להשתמש בחסרונות של הפריפריה כדי להעצים אך ורק את עצמם.
לגרעינים ולקיבוץ העירוני יש מטרה להמשיך להנציח את הפריפריה – כי כשאנחנו לא שם, אין להם את מי "להציל", אין להם "שממה להפריח" ואם אין את מי להציל גם תקציבי עתק שמועברים אין. הרי הצידוק היחידי שלהם זו ההצלה שהם מציעים כ"אוכלוסייה איכותית" שמגיעה לגאול את הפריפריה מעצמה.
ערכים לא קונים בכסף, אם אתם באים "להתנחל" בעיירות הפיתוח תגיעו מאהבת הארץ, מהרצון להכיר אוכלוסייה אחרת, או אפילו סתם מתוך הרצון לגור בנגב או בגליל. תבואו מכל סיבה שקיימת על פני האדמה, רק אל תבואו להושיע אותנו. ולא, אל תבואו עם מנגנון משומן שמגלגל כספים.
ואם שאלתם, הציונות האמיתית היא שלנו: אנחנו אלו ששימשנו מגן אנושי מול האיום הדמוגרפי הערבי, ולמרות הקשיים בחרנו להישאר בפריפריה. במקום לחלק צל"שים ולסקר כל מיני "סיפורי גבורה" של משפחות ש"מוותרות" על חיי המותרות במרכז לטובת הנגב המדברי, הגיע הזמן להעריך את בני המקום ששמרו ושומרים על הנגב והגליל.
לנו מגיעים התקציבים שהמדינה שופכת על "המושיעים" שלנו, שהרי בלעדינו הם בסך הכול התארגנות פוליטית אינטרסנטית, שקמה בכל דור ומוצאת את הצידוק העאלק-חברתי שלה כדי להמשיך ולבזוז את הקופה הציבורית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם