צעדה למען השוויון? רוכבים על הגב שלנו
לא נעים להיות משביתת שמחות וצעדות עם נתונים מדויקים, אבל את האמת צריך לומר: תקציב החינוך של ילדי ירוחם גבוה משל ילדי מודיעין. אז על מה הרעש הגדול? זה הכול הכנות לפריימריז הקרב של מפלגת "העבודה". די, תרדו לנו מהגב, השקרים שלכם כבדים
לפני כארבע שנים מיכאל ביטון, ראש המועצה המקומית של ירוחם, צעד למען המאבק לשוויון, ועכשיו, בימים אלו הוא צועד שוב. מטרתה של הצעדה הקודמת הייתה להביא לצדק חלוקתי בהכנסות מארנונה בין מועצות מבוססות למועצות מוחלשות והיום הוא צועד למען החינוך. לכאורה. אז, להבדיל מעכשיו, המאבק היה צודק וחשוב מאין כמותו, ובעקבותיו הוקמה ועדת רזין שבחנה את ההכנסות מארנונה. והיום, למען מי הוא צועד? בעיקר למען עצמו.חשוב להזכיר מה קרה לפני ארבע שנים. מה שבשבילכם היא ההיסטוריה, בשבילנו זה החיים היומיומיים. בדיוק לפני שהוגשו המסקנות מאותה ועדה שהוקמה בעקבות המאבק, בתרגיל פוליטי מתמיה מאין כמותו, מיכאל ביטון מכר את תושבי ירוחם. כן, הוא מכר את אלו שבשמם הוא נלחם ולמענם הרים את נס המאבק, בכך שחתם על הסכם פשרה עם המועצה האזורית רמת נגב.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אמנון לוי רוצה שתחשבו שהחרדיות הן שפחות דאעש
- השמחה של אמילי מוגרבי: ימנים, יצרתם מפלצת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ההסכם ההזוי שעליו הוא חתם, קבע כי ירוחם תקבל רק 3.9 מיליון שקלים מהכנסות ארנונה של עיר הבה"דים. אפילו גדעון סער, שר הפנים דאז, התפלא על הסכום הנמוך שנקבע והעלה את הסכום ל-6 מיליון שקלים בשנה.
והנה, אתמול החליט ביטון שוב להרים את דגל המאבק, הפעם בשם שוויון בחינוך. עם תחילת המאבק הנוכחי יצא ביטון נגד יו"ר השלטון המקומי חיים ביבס, וראשי רשויות "עשירות" ודרש מהם להתחלק בתקצוב שהרשות החזקה מקבלת לחינוך, לטובת רשויות חלשות. מהר מאוד הוא שינה את האסטרטגיה שלו במאבק מול הרשויות החזקות, ופתח חזית מול משרד החינוך והממשלה.
לצעדה של מיכאל הצטרפו אתמול ומצטרפים היום חברי כנסת ופוליטיקאים שכנראה מחפשים כותרות. אלו מקווים שיידבק בהם מהזוהר של המאבק לשוויון, שסוליות נעליהם ייהנו מאבק הדרכים, ופניהם מאבק הכוכבים של "הפעילים החברתיים". כי אין מה לעשות הרי 'החינוך יקר לליבנו' ו'מדובר בנושא החשוב ביותר אחרי הביטחון', ועוד כהנה וכהנה סיסמאות. אחרי הכול, בינינו, מי לא רוצה להתנוסס מעל גבי העמודים הכפולים בעיתוני הבוקר?
לטענת המוחים, משרד החינוך מתקצב את הפריפריה בסכומים נמוכים יותר מהמרכז, כך שלכאורה תלמיד מהפריפריה מקבל פחות כסף מילד בתל אביב, מודיעין או רעננה.
רק מה? הנתונים שמציג מיכאל ושותפיו הפוליטיים רחוקים מאוד מהמציאות ומהתמונה האמתית. הנתונים האחרונים של משרד החינוך לשנת 2014, מצביעים על תמונה הפוכה לחלוטין.
דווקא מודיעין, אותה עיר שביטון נלחם בראש העיר שלה, חיים ביבס, עומדת בתחתית הטבלה בתקצוב של כ-15,500 שקלים. זאת לעומת ירוחם שבה מתוקצב כל ילד בכ-22,000 שקלים בשנה. בנוסף לכך, ממוצע התלמידים בכיתה בירוחם עומד על 24 בעוד במודיעין הממוצע עומד על 29. בשבח הכיתה הקטנה, לא צריך להכביר במילים.
בתחתית הטבלה, סמוך למודיעין מופיעות הרשויות הערביות והבדואיות, ולצדן רשויות מהמרכז: יבנה, פתח-תקווה, רמת השרון וגבעתיים, כאשר כל אחת מהן מתוקצבת בפחות מ-16,000שקלים. לעומת זאת, בראש הטבלה מככבות ערי הפריפריה: טבריה, שלומי וירוחם, כאשר קריית-שמונה, העומדת בראש הטבלה, מתוקצבת בלא פחות מ-27,000 שקלים פר תלמיד לשנה.
חשוב לציין שמדובר רק בתקצוב של משרד החינוך, בלי שנוסיף לכך את הפילנתרופיה והתרומות שקל יותר לגייס לפריפריה. אחח, בטח אתם שואלים, למה להרוס סיפור כל-כך טוב עם מספרים?
מי שצועד כעת במטרה להביא את השוויון לפתחה של הפריפריה, הוא זה שהעצים את הקיטוב והפך את תושבי ירוחם לזרים בעירם. הוא זה שדחק את ותיקי היישוב והעצים את הגרעינים התורניים ונושאי המשרות הבכירים מהמרכז, דוגמת חילי טרופר "אליל החינוך", שיובא במיוחד לירוחם לנהל את מחלקת החינוך ו"להושיע" אותנו מעצמנו. אם ראש העיר לא מאמין בתושביו שהם אלו שיוכלו להוביל את החינוך, וזקוק לכוכבים מבחוץ מה נצפה מהשלטון המרכזי.
דווקא הרשויות הסובבות את ירוחם זוכות להישגים משמעותיים בחינוך, זה לא שאין פערים בין מרכז ופריפריה. יש ועוד איך. בתחבורה, בנגישות, בתשלומי ארנונה, בתעסוקה וכן, גם בחינוך יש פערים. שלא תטעו, זה לא שחסר לנו על מה להיאבק בנושא החינוך:
למשל, צריך להיאבק למען צמצום בתי הספר המקצועיים הממוקמים ברובם בפריפריה, לבל נמשיך להסליל את הילדים שלנו להיות טכנאים ועובדי כפיים, רק כי אין להם ברירה אחרת.
למשל, הייתי מצפה מביטון ושות' לדרוש משר החינוך לחזק את המענקים וההטבות למורים כדי שיגיעו ללמד בפריפריה. לא ייתכן שבתיכון הממלכתי בירוחם יגישו לבגרויות מורים שאין להם תואר אקדמי כלשהו, דבר כזה לבטח לא היה קורה במרכז. צריך להיאבק על מתן מלגות והנגשת התלמידים להשכלה גבוהה ועוד ועוד. באמת שלא חסרה לנו עבודה.
הפערים בין המרכז והפריפריה ידועים לכול, ואין עוררין על עצם קיומם, אבל נדמה שהניסיון של מיכאל ביטון ושותפיו הפוליטיים, (אגב כולם מהאופוזיציה והשמאל), היא לרכב על הגב של תושבי הפריפריה וירוחם ולהציג את המסכנות שלנו כדי להרוויח הון פוליטי.
הרצחת וגם ירשת?! חוסר הדיוק בנתונים הוא לא אתי ואפילו מעליב אותנו תושבי המקום. שוב רוכבים על גבינו, מעלים את נס המאבק לשוויון כשבתוך הבית ההנהגה המקומית לא מאמינה בנו ומנצלת אותנו לקידום מטרות פוליטיות אישיות.
אל תחיו באשליות, ביטון לא צועד להשיג שוויון, הוא צועד כדי להכשיר את הקרקע הפוליטית לקראת הפריימריז הקרובים במפלגת העבודה, ולצערי הרב אנשים טובים ופעילים נופלים בפח.
נכון שהדרך להשגת השוויון המיוחל עוד רחוקה, אנחנו הולכים עוד להזיע הרבה, אבל אסור לנו לשקר רק כדי להשיג עוד קול בקלפי. מפוליטיקה כזו כבר שבענו במנהיגות הארצית, המנהיגות המקומית צריכה לכל הפחות להיות נאמנה לתושביה. לא לרכוב עליהם.
אקו"ם