מבקר המדינה מזניח את חושפי השחיתויות
במסגרת שינוי החוק, חושפי השחיתויות מבקשים שלמבקר יינתנו סמכויות אכיפה ביחס לגופים המפרים את צווי ההגנה ושיוטלו סנקציות כספיות נגדם. אבל בינתיים, טחנות הצדק טוחנות לאט ואף אחד לא רואה את אלו שהעזו "משהו כאן לא בסדר"
בשלהי חודש יוני האחרון, הרחק מאור זרקורי התקשורת, נערך דיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, בנושא שינוי סעיפי חוק מבקר המדינה העוסקים בהגנה על חושפי שחיתויות.הטונים היו גבוהים, וכל צד, הן מבקר המדינה יוסף שפירא שביקש שהחוק ישונה כך שיוכל להעניק יותר צווי הגנה לחושפי שחיתויות, והן חברי הכנסת שניצלו את המומנטום וטענו שדווקא אצל המבקר, תלונות חושפי השחיתויות קבורים תחת מסמכים, שכנראה חשובים יותר - סבר שעמדתו היא החשובה ביותר. ואילו, קולם של חושפי השחיתויות בקושי נשמע. הם שקופים. גרונם צרוד מהתראות והתרעות. הם הזהירו פעם על שחיתות במקום עבודתם ושילמו על-כך מחיר יקר. פרנסתם נפגעה, שמם הטוב ושם משפחתם ניזוק, ועל מצחם חרוט אות קין.
לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אסף הראל, בוא תשמע מה לא לגטימי
- הציבור מתמודד עם הטרור בגבורה, ההנהגה כושלת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מורן גנוסר. עובד בכיר לשעבר בחברת חשמל. עבד בחברה כ-10 שנים וזכה להמלצות על מסירותו לחברה. בשל כישוריו, קודם גנוסר, לתפקיד מנתח מערכות מידע, והתמנה לתפקיד בפרויקט ה-DMS, מערכת בקרה ארצית לטיפול בתקלות חשמל, שאותה רכשה חברת החשמל מקונצרן סימנס ב-2002 ב-75 מיליון דולר.
בהמשך, גנוסר החל להתריע על כשלים ב-DMS, עד כדי חשש לסיכון חיי אדם. הנושא הטריד את שנתו, והוא החל לעורר את המנהלים שיעשו משהו בנידון. לאחר תקופה קצרה, פוטר גנוסר. למרבה צערו, על חשיפת הכשלים החמורים שפגעו במנהל התקין של החברה, לא קיבל גנוסר צו הגנה ממבקר המדינה ועד היום הוא מחכה לו. כיום הוא מועסק בתפקיד בתחום הקמעונאות, וחולם לחזור לתחום עיסוקו. וחברת חשמל? במאי האחרון, הוגש כתב אישום נגד בכירים בחברת החשמל, לפיו בכירים בחברה נטלו מסימנס תשלומי שוחד שהסתכמו במיליוני דולרים. צירוף מקרים? סורו הלאה.
עיריית נצרת עילית. השבוע (א') אומנם נכנס ראש העירייה לשעבר, שמעון גפסו לכלא בשל הרשעתו בלקיחת שוחד, ואולם, בתקופת הביניים של משפטו, חזר גפסו לבניין העירייה והחל לבצע "שינויים במצבת כוח-אדם". בשל מצבו המשפטי המורכב של גפסו, התאפשר לו לשוב לראשות העירייה. למזלם של חלק מהעובדים, לא ניתן היה לפטרם בשל צווי ההגנה שקיבלו.
עו"ד אולגה גורדון, היועמ"ש של העירייה, קיבלה צו הגנה זמני מטעם המבקר, משום שחשפה לכאורה חלק מהשחיתות בעירייה. כך גם גזבר העירייה, עופר לוי, קיבל מהמבקר צו הגנה קבוע כחושף שחיתויות. חלק מכתבי האישום שהוגשו נגד גפסו התבססו בין היתר על טענותיהם של היועמ"ש והגזבר, שהזהירו מפני התנהלותם הפלילית של גפסו ובכירים בעירייה.
נזכיר גם את רפי רותם, שבמשך שנים המתין לצו הגנה ממבקר המדינה עד שרק לפני שנה, הוכר כחושף שחיתות. רשימת המקרים עוד נטויה.
החוק, למעשה, מאפשר למבקר להעניק צווי הגנה לחושפי השחיתויות, ובכך לעודד עובדים לחשוף שחיתות ולטהר את המערכת הציבורית שסובלת מתדמית מסואבת. הוראות החוק חלות על עובדים בגופים המבוקרים בידי מבקר המדינה, ובהם משרדי הממשלה, מוסדות של המדינה, הרשויות המקומיות וחברות ממשלתיות.
בפועל, על-אף החוק הברור, במקרים רבים מבקשים חושפי השחיתויות צווי הגנה מהמדינה, ואולם בשל פרק הזמן הממושך שחולף בעת טיפול בבקשתם, הם נותרים חשופים למרותם ולהתנכלותם של עובדים ומנהלים במקום העבודה. מי מגן עליהם במהלך זמן זה? מה קורה כשהם מקבלים צו הגנה זמני ולא קבוע? מה קורה כשהם מקבלים צו הגנה קבוע אך במקום העבודה "מצפצפים עליו"? ובכן, כלום.
כעת, אולי בשל ריבוי השחיתויות שמתגלות חדשות לבקרים, התבקש שינוי החוק. נציגי חושפי השחיתויות (עו"ד חי בר-אל, יו"ר עמותת עוגן ואיציק זקשבסקי) שקראו לשינוי החוק, טענו במהלך הדיון בכנסת כי יש להטיל סנקציות חמורות על מקומות העבודה אשר מפרים את צווי ההגנה של החושפים. המבקר הסכים איתם.
לדבריו, יש להרחיב את תחולת החוק כך שיינתנו צווי הגנה גם לשוטרים וסוהרים, וכי יש להטיל סנקציות משמעותיות על הגופים אשר מפרים את הצו ומתנכלים לחושפי השחיתויות, "לרבות עיצומים כספיים אישיים". חברי הכנסת טענו בדיון, כי במשרד המבקר עצמו יש סחבת והדברים תקועים. "למה חושפי השחיתויות לא מקבלים את צווי ההגנה בזמן ובינתיים מאבדים את מקום עבודתם?", צעקו חלק מהם בדיון.
נכון, היינו מצפים לחשוב, שאם ישנו חוק שריר ויציב העוטף את חושפי השחיתויות בהגנה מפני התנכלות ופיטורים, אזי המדינה תעשה כל-שניתן כדי לקיימו. ואם צריך, אף תעגן סנקציות בחוק נגד הגופים המפרים, ולו רק בשל ערכי היושר, המוסר והצדק החברתי. אך, טחנות הצדק טוחנות לאט. עד שהחוק לא ישונה, יהיו מקומות עבודה שיתעלמו מהוראות החוק, ויוכלו להתנהג לעובדים שהתלוננו ככל העולה על רוחם, פשוט מאוד כי אין סנקציה שניתן להטיל עליהם.
במצב החוקי כיום, למבקר, בכובעו כנציב תלונות הציבור, יש סמכות להעניק צו הגנה זמני או קבוע לחושפי השחיתויות, אך אין הוא יכול לאכוף אותו. לכן, גם כאשר ניתן הצו, ישנם גופים המתעלמים ממנו. מה שהמבקר יכול לעשות זה לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, לבקש שיעשה דבר בנידון. האחרון, בהתאם למגבלות החוקיות כיום, יכול להורות על חקירה ונקיטת הליכים פליליים נגד הגוף המפר, אך לא מעבר. למעשה החושפים מבקשים, שבמסגרת שינוי החוק, למבקר יינתנו גם סמכויות אכיפה ביחס לגופים המפרים ושיוכל להטיל סנקציות כספיות נגדם.
ובינתיים, עד שישונה החוק, חושפי השחיתויות יתמודדו עם המצפון שלהם, לבד, בקור ובבדידות החברתית והתעסוקתית שנכפתה עליהם, רק בגלל שהעזו לומר, "משהו כאן לא בסדר".
אקו"ם