דנקנר, לא מגיעה לנו איזו התנצלות קטנה?
כתוצאה מההפסדים האסטרונומיים, טעויות עסקיות, ותחושת שליטה משכרת, דנקנר ופישמן, סחבו איתם מאות ואלפי עובדים פשוטים, לכאוס העסקי שלהם. עונש מאסר והטלת סנקציות כלכליות, זה חשוב, אבל התנצלות כנה לציבור שעשו עליו סיבוב, לא פחות חשובה
מי לא מכיר את סיפור תיבת נח? אלוהים גזר מבול על החוטאים, שישמיד את העולם, וציווה על נוח לבנות תיבה רחבת ידיים, שתגן על משפחתו ועל זני החיות. לאחר המבול, נח שיחרר מהתיבה יונה, כדי לבחון האם כלו כבר המים, כלומר לבצע בקרת נזקים ולבדוק האם הסערה שככה לחלוטין. לאחר מספר ניסיונות כאלה, שבמהלכן מי המבול חלחלו באדמה, היונה כבר לא שבה.לעוד טורים בערוץ הדעות של nrg:
- אל תגידו אלנבי 40, תגידו המועדון של עומר אפרת
- תפסיקו להתלונן: איך לנצח את השיטה הפוליטית
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בשנים האחרונות, המערכת העסקית-כלכלית בישראל חוותה מבול דומה, לא פחות. שניים מבכירי צמרת המשק הישראלי-כלכלי-עסקי, שידיהם הייתה כמעט בכל והם נסקו אל-על כמו מטוסים בשמיים - התרסקו בנחיתה לא רכה. היו אלה נוחי דנקנר, שהיה בעל השליטה בקונצרן החברות אי.די.בי. שלבסוף נלקחה ממנו השליטה בקונצרן והוא הורשע ביולי האחרון, ב"פרשת הרצת המניות". וכן, אליעזר פישמן, איש עסקים בעל אחזקות מרובות בתחומי התקשורת והנדל"ן, שבשנים האחרונות הוערכו חובותיו האישיים בסכומים של מיליארדי שקלים לבנקים ולנושים נוספים.

''הציבור נאלץ לספוג את ההפסדים הכספיים של האנשים שרק רצו להתעשר, ועשו סיבוב על חשבונו''.
צילום: עמי שומן
כנגד פישמן, המחזיק בחברות רבות מ"קבוצת פישמן", בחלק ממניות "ידיעות-אחרונות" ולפחות בינתיים משמש כבעל השליטה ב"גלובס", מתנהלים בשנים האחרונות הליכים, לא מאסיביים מידי, לגביית החובות. אגף מס הכנסה ברשות המסים טען בבקשת-הכרזה עליו כפושט רגל שהגיש בתחילת החודש לביהמ"ש, כי לפישמן יש חוב מס בסך של 196 מיליון שקל. כעת, גם בנק הפועלים מבקש להצטרף להליך, בטענה להיקף חובות שעומד על תחזיקו חזק, כ-1.8 מיליארד שקל לבנק. סכומים שהאדם הפשוט לא יפיק גם אם יעבוד כל חייו. אכן, מבול. רעידת אדמה.
ולא. אין זו שמחה לאיד. כמו גם, אי אפשר להתעלם מהעובדה ששני אנשי העסקים הללו, המובאים כאן כדוגמה, תרמו רבות להתפתחויות המשק, ועסקו בהזרמת כספים רבים מכיסם להבראה, צמיחה ופריון המשק. הם אומנם צמחו מקטן, גלגלו עסקים, לא ויתרו, קידמו ופיתחו, אבל - וזה אבל גדול - עם העושר הרב שצברו נכרכה גם האחריות הציבורית.
נכון, אף אחד לא בחר בשני בעלי שליטה אלה, אותם ענקים שהחזיקו/מחזיקים בכספי ציבור רבים, שיעמדו בראש הפירמידה העסקית וישמשו כ"דוגמה" ו"מופת" לדור העתיד של אנשי העסקים בישראל ובעולם, הם הרי לא נבחרי ציבור. אך עם כל זאת, כל טעות עסקית שלהם, קטנה כגדולה, גררה וגוררת ציבור שלם יחד איתם, לאבדון הכלכלי שלהם. וזו בהחלט בעיה ואחריות שלהם. טעות שהם צריכים להתנצל עליה בפני הציבור.
אבל לא כל-כך מהר. במסגרת ההליכים שננקטו נגד פישמן, הוצע לקחת מידיו את השליטה ב"גלובס", במטרה לצמצם חובותיו. פישמן חייך, הסכים והעמיד את העיתון למכירה בסכום של כ-100 מיליון דולר (!). בבראנז'ה ידוע, שאף רוכש מנוסה לא יסכים לשלם עבור עיתון כלכלי סכום עתק שכזה, גם אם מדובר בשליטה על מה שיקראו מחר בערב. וכך יצא, שהעיתון נותר תחת ידו הקפוצה של פישמן, לצד חובותיו הכבדים. לפיכך, עלה הפתרון פשוט. לפטר עובדים.

אליעזר פישמן. טעויות עסקיות - החיים שלנו.
אמיר מאירי
ס', אישה צעירה, אם לשני ילדים עבדה בעיתון במשך 16 שנים. היא רק השתחררה מהצבא ו"התגייסה" לשורת הכתבים. במהלך השנים, כשהיו סבבי פיטורים, בעקבות סיבות כלכליות כאלה ואחרות, היא הצליחה לשרוד כמו חיידק עקשן שעמיד לאנטיביוטיקה. אך בסבב האחרון, שנערך בחודש ינואר השנה, כנראה שהחובות היו רבים מידי, אז נפרדו ממנה ומעוד 60 עובדים. כעת ס' לא ממש יודעת לאיזה כיוון לפנות, שהרי זהו מקום העבודה העיקרי שבו עבדה במהלך חייה. היא התחתנה במהלך פרק זמן זה, הביאה ילדים ויצרה פרויקטים עיתונאים טובים להפליא. ס' לא עשתה טעויות עסקיות. היא סך-הכול הועסקה בקבוצת חברות, שבעליהן עשוי להיות מוכרז בקרוב כפושט רגל. ס' לא היחידה שסובלת מההשלכות של אותן "טעויות עסקיות".
כתוצאה מההפסדים האסטרונומיים, טעויות עסקיות, תחושת שליטה משכרת, כוח רב ביד ועוד גורמים, דנקנר ופישמן, סחבו איתם מאות ואלפי עובדים פשוטים, לכאוס העסקי שלהם. האם זה הוגן? לא. אז בסדר, דנקנר הורשע ועשוי לבלות את השנים הקרובות במאסר, וכנגד פישמן הוגשו בקשות להכרזה עליו כפושט רגל בשל חובות של מיליארדי שקלים, אך מה עם איזו התנצלות לציבור? מה עם מילה פשוטה, כמו 'טעיתי'? מה אשם אותו ציבור, בטעויות האלה, שהותירו את חלקו ללא פרנסה וללא וילה שרשומה על שם מישהו אחר?
עונש מאסר והטלת סנקציות כלכליות, זה חשוב, אך יותר מזה חשוב ואפשרי, התנצלות כנה לאותו ציבור, ששוב נאלץ לספוג את ההפסדים הכספיים של האנשים שרק רצו להתעשר, ועשו סיבוב על חשבונו. אכן, מבול. מבול ששני אנשי העסקים עוד ישרדו. הם לבטח יצליחו להניח את כף רגלם שוב על אדמה יציבה, אך ספק אם חלק מאותו ציבור פשוט, יהיה מסוגל.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg