ראשי » חדשות » דעות

הגיעה העת לנרמל את החיים בהתיישבות

פנחס ולרשטיין הוא איש עתיר זכויות במפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון, אך בפרשת עמונה הוא טועה בכל טענותיו

פנחס ולרשטיין יצא כאן במתקפה חריפה נגד מנהיגי עמונה ומאבקם להסדרת יישובם. בהמשך הוא העניק לתקשורת האלקטרונית ראיונות ברוח דומה. את טענותיו של ולרשטיין ניתן לסכם בשלוש נקודות: ראשית, הטענה לפיה דין עופרה כדין עמונה אינה אמת, ולכן קמפיין הדומינו של עמונה חסר שחר. שנית, כך טען ולרשטיין, דרישה בלתי מתפשרת להסדרת עמונה עלולה לגרום לנזק רב למדינת ישראל ולהתיישבות, הן במישור הבינלאומי - על רקע החשש מהתנהלותו של הנשיא ברק אובמה בשלהי כהונתו - והן על רקע הטראומה של הפלת ממשלת ימין ועלייתה של ממשלת שמאל. כמו כן טען ולרשטיין כי תושבי עמונה פועלים בחוסר סמכות וללא גיבוי של הנהגת ההתיישבות.

ולרשטיין הוא איש עתיר זכויות, וחלק גדול מההתיישבות ביהודה ושומרון רשום על שמו, אבל בפרשת עמונה הוא טועה בכל טענותיו - גם עובדתית וגם מהותית. מאז שסיים את כהונתו כראש מועצת בנימין חלו תמורות רבות בלוחמה המשפטית של השמאל נגד ההתיישבות, שכפי הנראה הוא לא מכיר אותן, בוודאי לא מבפנים. כך קרה שדווקא אמירותיו שלו הן חסרות בסיס.
 
נתחיל מהעובדות: ביהודה ושומרון יש אלפי בתים של יהודים המצויים במצב משפטי דומה מאוד לזה של בתי עמונה. המכנה המשותף והבעייתי שלהם הוא מיקומם על קרקעות שאינן אדמות מדינה. מאות רבות מהם שוכנים על קרקע פרטית פלסטינית מוסדרת, בדיוק כמו הבתים בעמונה. ההבדל המשפטי היחיד ביניהם הוא שנגד הבתים בעמונה יש פסק דין סופי של בג"ץ להריסה, ונגד אלפי הבתים האחרים עדיין אין. לשיטתו של פנחס, מי שיקבע אם ההבדל הזה יישאר על כנו או לא הם ארגוני השמאל, שיחליטו היכן לעתור, וכן שופטי בג"ץ, שיחליטו אם להורות על ההריסה ובאיזה קצב זו תתבצע.

כשליחי ציבור וכמנהיגיו איננו מוכנים לכך בשום פנים ואופן. אנחנו אלה שצריכים לקבוע את עתידה של ההתיישבות, ולא בג"ץ. ולרשטיין מאשים את תושבי עמונה שעל בסיס המפות שהם פרסמו בתקשורת יוגשו עכשיו עתירות שמאל נוספות. מדובר בטענה מגוחכת: המפות שפורסמו ניבנו על בסיס שכבות מידע שהתקבלו מהמנהל האזרחי, ובהתאם לחוק חופש המידע. ארגוני השמאל מחזיקים אותן הרבה לפנינו.
 
באשר לחשש הבינלאומי, אכן לא ניתן לזלזל בו. אולם לדעתנו, וכך גם לדעת רבים וטובים, אסור בשום אופן להשתעבד ולהיכנע לו. כבר כמה שנים שראש הממשלה בנימין נתניהו מקפיא כמעט לחלוטין את התכנון והבנייה בירושלים וביהודה ושומרון בשל החשש הזה. רוב הסיכויים הם שלאחר הבחירות בארה"ב לא צפויים לנו חיים קלים יותר עם הדיירת החדשה-ישנה בבית הלבן. האם גם בשמונה השנים הבאות נהרוס ולא נבנה בהתיישבות? זכותו של ולרשטיין לחשוב שכן. דעתנו החד-משמעית היא שלא. ולרשטיין, שהולך בעניין הזה אחרי גישתו המתגוננת של נתניהו, פשוט טועה.
 
באשר לטענה המוסרית בדבר זכותם של תושבי עמונה להוביל את קו המאבק שלהם, ובדבר הגיבוי שיש או אין להם מהנהגת ההתיישבות, נאמר שבשבוע שעבר התפרסמה בעיתונים מודעה מטעם מטה עמונה. תחת הכותרת 'כולנו עמונה' ודברי ההסבר על השפעת הדומינו שעלולה לסכן אלפי בתים בהתיישבות חתמו לא פחות מ-15 ראשי מועצות ביו"ש. זאת ועוד, את המאבק מלווה מיומו הראשון אבי רואה, המשמש גם כיושב ראש מועצת בנימין וגם כיושב ראש מועצת יש"ע. המאבק של תושבי עמונה זוכה לגיבוי מוחלט של לא מעט חברים בהנהגה הפוליטית.
 
הבית היהודי כולו שותף להערכת הסיכון של המדרון החלקלק שבדרך הילוכו אלפי בתים בהתיישבות. לא לחינם הכריז השר נפתלי בנט על מחויבותו לפתרון אסטרטגי ומערכתי. אבל גם הגב הזה לא מספיק לוולרשטיין. אולי הוא מתקשה להשלים עם חילופי הדורות בהנהגת ההתיישבות.

בהרבה ענווה ומתוך הערכה עצומה למפעל האדיר שהקימו קודמינו, אנחנו מבקשים לקדם אותו שלב נוסף ולבנות בו את הקומה שלנו. אנחנו מבקשים להסדיר אותו חוקית ותודעתית, ולא מוכנים להמשיך ולהתנהל כגנבים בלילה. מה שנכון היה לשעתו, לא נכון יותר היום.

יובל שנים אחרי שזכינו לשחרר את חבלי המולדת ביהודה ושומרון, וארבעים שנה אחרי שזכה דור המייסדים הענק - שוולרשטיין נמנה עליו - לכונן את המפעל הזה, הגיעה העת לאחוז כמה שוורים בקרניהם ולנרמל את החיים בהתיישבות. רוב מניין ובניין של המנהיגים בהתיישבות ובציונות הדתית תומכים בעמונה ובמאבקה, ואנו תפילה ותקווה שנצליח להסדיר את המפעל הענק שבנו פנחס ולרשטיין וחבריו ולהימנות עם ממשיכי דרכם, גם אם להם קצת קשה עם זה.

שולמי מועלם-רפאלי ובצלאל סמוטריץ' הם חברי כנסת מטעם הבית היהודי
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח