נכון אונסק"ו, ליהודים אין זיקה לכותל
ישראל מפסידה שוב ושוב במאבק התקשורתי כי היא מתעקשת להילחם בשדה הקרב הלא נכון ולהתווכח על העובדות. סרטונים פרועים וסרקסטים שיקחו את תיאטרון האבסורד צעד אחד קדימה יעשו את העבודה טוב יותר מנאומים מעונבים של נתניהו
בסרטו של ז'אן לוק גודאר, "המוזיקה שלנו" (2004) אומר המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש: "יש לנו את רוע המזל שישראל היא האויב שלנו, אבל זה בו בזמן גם מזלנו... במידה מסוימת אתם שר התעמולה שלנו. העולם מתעניין בכם, לא בנו..." האמירה הזו שמלבד תוכנה שמצביע על הבעייתיות והמורכבות בנקודת המבט העולמית על היהודים ועל הסכסוך במזרח התיכון - היא חשובה גם בזכות מי שאומר אותה ובגוף ראשון.אנחנו מבינים באינסטינקט את מה שדרוויש מבין, ובכל זאת נופלים בפח הזה פעם אחר פעם. בכל גל אלימות, אם בדרום, אם בצפון ואם בתוך ישראל, מגיע שלב התלונות על ההסברה. מאוחרת מדי, לא מספיק חדה, לא מעניינת, לא מושכת את העין ועוד כהנה וכהנה. בעימות האחרון בעזה פתאום יהיתה שביעות רצון מהחדות וממהירות התגובה, אבל כשענן המלחמה שקע, הסתבר שבעצם כלום לא השתנה ואנחנו שוב מנוצחים במאבק הזה, גם ובמיוחד כשהטענות הן שקריות. זה קרב אבוד מראש, כפי שמשתמע מדברי דרוויש, שבעצמו השתמש ביושר במילה "תעמולה", בדברו על הצד הערבי.
תגובת נתניהו להחלטת אונסק"ו:
הבעיות בהסברה הישראלית מתחילות בעצם במילה שמתארת את הפעולה - הסברה. בעוד שברחבי העולם המערבי משתמשים במילה Information, אנחנו עסוקים ב-Explanation. אנחנו במגננה וצריכים כל העת להסביר. זו עמדת פתיחה בעייתית שמולידה ווכחנות, וברגע שמתחילים להתווכח - מפסידים. זאב ז'בוטינסקי נהג לומר שיש לענות תמיד על כל טענה ושקר. השאלה היא איך עונים.
גם ראש הממשלה נתניהו יודע להתווכח. בתגובתו להחלטת אונסק"ו בנוגע להר הבית, הדגים נתניהו את הטעות שישראל עושה שוב ושוב. היא עוסקת בעובדות ומשוכנעת, משום מה, שהעובדות מנצחות. לאחר הצגת כמה עובדות ששוללות את החלטת אונסק"ו ומוכיחות את הקשר ההיסטורי של היהודים להר הבית, הוסיף ראש הממשךה: "בהחלטה האבסורדית הזאת אונסק"ו איבד את מעט הלגיטימיות שנשארה לו. אבל אני מאמין שהאמת ההיסטורית יותר חזקה, והאמת תנצח. ואנחנו עוסקים היום באמת".
האמנם? אם כך איך ייתכן שהאמת אף פעם לא הועילה לנו ושכתובים של ההסטוריה ושל ההווה מופיעים חדשות לבקרים והסברינו לא מועילים ולעיתים אף מזיקים? קשה להפריז במידת הפתטיות שבנסיונות הנואשים להסביר את האמת והיא רק מעט פחות אבסורדית מתיאטרון האבסורד שמתרחש במוסדות האו"ם.
והרי, התגובה שחייבת להינתן היא בדיוק הפוכה. בתיאטרון האבסורד צריך לדבר בשפת האבסורד, לא בדיפלומטיה. ישראל צריכה דווקא לתמוך בהחלטה ובלהט גדול. לא להתנגד לה ברצינות התהומית האופיינית לנו אלא להיפך: להודיע קבל עם ועדה שלאחר בדיקה הסתבר שאכן נעשתה טעות לאורך ההסטוריה בנוגע לכותל המערבי ושאכן ליהודים אין זיקה אליו ושהוא באמת רק חלק ממסגד אל-אקצא ושום דבר ממה שנטען עד כה על ידי היהודים לא היה ולא נברא. אפשר לגייס גם אמצעי אודיו ויזואלים לשם כך. תגובה כזו תפתיע, תרענן. היא תמשוך את העין ותחדד את האבסורד. זו תהיה תגובה שתעורר עניין ולא תיבלע באלפי תגובות, נאומים וקובלנות דיפלומטיות.
פוטנציאל קומי כזה הוחמץ גם כשנתניהו הגיב לנאומו השקרי של מחמוד עבאס בנוגע ל"הוצאה להורג" של הילד בן ה-14 שערך מסע דקירות לפני כשנה. גם אז הוא העדיף להתווכח. הוא סיפר מהי האמת. האמת הייתה שהילד בעצם החלים באותם רגעים בבית החולים הדסה. לא הוצא להורג ולא נעליים. נשמע הגיוני לספר את האמת. ובכן, לא. האמת לא מעניינת אף אחד. עבאס לא חשש לשקר כי ידע שהרווח מהשקר יהיה גדול מההפסד ממנו. גם הוא מבין את מה שדרוויש הבין ומה שנתניהו לא מבין. ואכן, מאז, המונח "הוצאה להורג" שגור בפי כל.
לכן, גם כאן, הכל חייב היה להיות הפוך. נתניהו או דובר מטעמו היו צרכים לצאת בהצהרה שישראל אכן הוציאה את הנער להורג. הוא יכול היה גם להפליג בתיאורים על חפות הפשע של הנער כשמאחוריו יוקרן סרט הווידאו שבו הוא נראה במסע הדקירות שלו ולאחריו כשהוא מצולם מחלים בבית החולים "הדסה". בלי הסברים. פשוט כך. להודות בהוצאה להורג ולצאת מהחדר כשסרט הווידאו של הנער ש"הוצא להורג" מחלים בהדסה ממשיך לרוץ על המסך. אני משוכנע שתגובה כזו, לא רשמית, מפתיעה, מחוצפת וסרקסטית, עשויה הייתה להפוך ללהיט ויראלי ולעורר עניין רב הרבה יותר מנאום רהוט ומשמים תוך לעג זחוח לעבאס והדגשת העובדות. שוב, העובדות.
המאבק התקשורתי הוא ריגשי אך ישראל מתעקשת להילחם בשדה הקרב הלא נכון ולהתווכח על עובדות. הווכחנות על עובדות חושפת את השקר, בעוד האבסורד והגיחוך יעשו עבודה אפקטיבית יותר ויחשפו את השקרן, ואפילו את זה שמוכן לשמוע את השקר. למרבה הצער, נראה שאת ההומור השארנו בגולה ביחד עם עוד כמה דברים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם