עלילות הדם של ערוץ 10 על נתניהו, זה כן אתי?

המתקפות של ראש הממשלה על התקשורת מזכירות קרב בוץ לא מכובד, אבל אפשר להבין אותו כשכל הזמן מטיחים בו תלי תלים של ספקולציות מכוערות. סיכום ביניים

השבוע שוב התברר שבמדינת ישראל מותר לעיתונאים לבקר ראשי ממשלות, מאמני כדורגל, מפקדי צבא, כבאים ואינסטלטורים גם כשהם חסרי ניסיון בתחום, אבל אבוי למי שיעז לבקר עיתונאי - קל וחומר אם הוא עצמו עיתונאי. אבוי, פגעתי באדמו"ר, ומסתמא לא ייתנו לי שיריים בטיש של הברנז'ה. התגובות על חשיפת ניסיון ההקלטה של תא"ל עופר וינטר הבהירו שתחת הכסות התרבותית כביכול של השמאל והברנז'ה העיתונאית, מבצבצים בריוני מקלדת שאינם טורחים להתמודד עם העובדות אלא עוברים ישר לאד־הומינם אוטומטי. אבל אנחנו נתעקש לשים עליהם פס ולא לרדת ברמה.

איכשהו, בא לי לחזור לענייני צוללות גרמניות אבל מזווית היסטורית. ליתר דיוק, לגורלה הסימבולי־ריחני של הצוללת 1206־U מדגם VIIC של הצי הגרמני במלחמת העולם השנייה, שהיה מיוחד במינו. ב־14 באפריל 1945, בהפלגת הבכורה המבצעית סמוך לחופי סקוטלנד, בעודה שטה בעומק של 200 רגל (61 מ'), נכנס מפקד הצוללת קפיטן־לוטננט קרל אדולף שליט לשירותים.

רביב דרוקר. אבוי, פגעתי באדמו''ר. צילום: דודי ועקנין

כאן המקום לציין שהשירותים בצוללת דנן היו שונים מבצוללות קודמות, משוכללים יותר ויחד עם זאת מורכבים יותר טכנית, בעיקר בנוגע לפעולת ההדחה בשל הצורך החיוני למנוע כניסת מים לכלי השיט. לצורך העניין עבר צוות הצוללת הגרמני אימון מיוחד, שרק בסיומו הוסמכו אנשיו לתפעל את הניאגרה.

למרבה הצער (הגרמני כמובן) מפקד הצוללת שליט לא עבר את הקורס, וכשהוריד את המים הוא עשה זאת בניגוד לנהלים. כתוצאה מכך התמלאה הצוללת במי ביוב ומי ים. המים דלפו לחדר הסוללות, ובמגע עם החומצה שבתוך הסוללות התקבלה ריאקציה כימית. התוצאה הייתה ענן גז כלור רעיל שמילא את הצוללת. לא הייתה ברירה ושליט הורה להעלות את הצוללת אל פני המים. כשהיא נחשפה תקפו אותה מטוסי חיל האוויר המלכותי הבריטי ושלחו אותה למצולות, כשהיא מלאה באתם יודעים מה. וכך נרשמה בהיסטוריה המפוארת של הימייה טביעת צוללת בשל פעולת מעיים.

נתניהו בביקור בצוללת אח''י רהב צילום: הרצי שפירא

מניפולציה בזויה

נדמה לי שדבר דומה אפשר לומר על הקונספירציות השונות והמשונות הקשורות בצוללות הגרמניות החדשות. הן טבעו בבולשיט. שימו לב לספירת המלאי, סיכום ביניים:

הפרסום:שמרון מעורב בעסקת הצוללות.
התברר: שמרון היה מעורב בעסקה צדדית בקשר למספנה (ניגוד העניינים נבדק וטוב שכך) וייצג את נציג המספנות במו"מ עם ההסתדרות. התברר גם שלשמרון אין בונוס מיוחד על ייצוג גנור אלא שכר טרחה מקובל על בסיס חודשי. מעבר לכך, צריך לדייק: אין עוד עסקה אלא רק מזכר הבנות עתידי.

הפרסום: "מצאנו את האקדח המעשן", המייל של יועמ"ש משרד הביטחון אחז בן־ארי למנכ"ל המשרד דן הראל, שבו מוזכר נתניהו.
התברר: שמרון לא הזכיר את נתניהו בשיחה עם אחז בן־ארי. לא אקדח מעשן, אולי אקדח קפצונים.

הפרסום: איש לא ידע שהאיראנים מרוויחים מהעסקה.
התברר: ידעו את זה כבר ב־2004, רק שתגובת משרד הביטחון לא הובאה ב'חשיפה'.

הפרסום: נתניהו דחף לביטול המכרז לרכישת ספינות ההגנה על האסדות לטובת הגרמנים.
התברר: יעלון ומשרד הביטחון הם שדחפו לכך, ואני מצטט מתגובת יעלון: "הוא נאלץ להפעיל את סמכותו מחשש לפגיעה ביכולות חיל הים".

הפרסום: נתניהו החליט לקנות תשע צוללות ולשם כך הדיח את יעלון ומינה את ליברמן.
התברר: אחרי מינוי ליברמן לא היה אפילו בדל דיון על תשע צוללות, רק מחליפות לשלוש הצוללות המזדקנות.
אז מה נותר? הסיפור הפנטסטי של ברקת, נציג המספנה לפני גנור, אדם שעשה 75 מיליון דולר מהגרמנים וחש כנראה שנלקח ממנו מטה לחמו.

הנכונות להאמין אמונה יוקדת, שלא לומר דתית, בכל קשקוש הזוי שנכתב על נתניהו (כל עוד מדובר במשהו שלילי, כמובן), היא הדחקה עצמית לא קטנה מכל מה שהוא ענייני. אחרי שניסו להוכיח שלא צריך צוללת (לא שהוחלט על צוללת, למעט הסכם עקרוני שלפיו גרמניה מתחייבת לממן שליש ממה שיוזמן בעוד כמה שנים, אבל זה ענייני מדי) והתברר שלדעת רבים ובהם גם הרמטכ"ל ובוגי עצמו דווקא צריך וההסכם נכון, עברנו מפרשה לפרשה. החוט המקשר הוא ההנחה שלפיה אם נתניהו עשה את זה, זה כנראה מרושע.

אתן לכם דוגמה לנבזות תקשורתית מהמעלה הראשונה. יום לאחר פרסום המייל של אחז בן־ארי לדן הראל, להלן "האקדח המעשן", שודרה בחדשות ערוץ 10 כתבה שהגיבה על הפרסום. בין היתר רואיינה שם מיכל קידר, אלמנתו של סא"ל דולב קידר ז"ל, מג"ד בבה"ד 1 שנהרג ב'צוק איתן' בהיתקלות עם מחבלים. הכתב, שאין טעם לבייש אותו, שאל אותה כיצד היא מגיבה על כך שהמייל נשלח בזמן קבורת בעלה. גברת קידר הבהירה את דעתה על ראש הממשלה במילים בוטות שאין לי רצון לחזור עליהן כדי לא לפגוע באלמנת צה"ל.

זוהי מניפולציה מלוכלכת, שהרי מה הסאבטקסט מהחיבור השקרי בין המייל, קבורת הקצין ונתניהו? דמון ממש. ראש ממשלה שבזמן קבורת קצין מוערך עוסק בתפירת מכרזים למקורבו. ושימו לב, את המייל שלח אחז בן־ארי לדן הראל. נתניהו היה שקוע בניהול המלחמה. הוא לא עסק בנושא, אבל זה לא הפריע לערוץ 10 לעשות חיבור מלאכותי ומתועב, כמעט עלילת דם, על ראש הממשלה.

אני מודה שההתקפות של נתניהו על התקשורת אינן טובות בעיניי. זה לא אלגנטי. קרב בוץ שלא ראוי לראש ממשלה. מצד שני, תשאלו את עצמכם מה הייתם עושים אילו ערב ערב היו משודרות עליכם כתבות מכפישות שלוקחות פרט אחד אמיתי ובונות עליו תלי תלים של ספקולציות מכוערות שמטרתן אחת, להבאיש את ריחכם. זו תקשורת פוליטית שלא מסתירה את כוונתה לגרום להפלתו בכל דרך.