כך תשיגו פטור מחגיגות זכויות האדם
במציאות שמקדשת את זכויות האדם, אנשים שוכחים שהעולם מורכב גם מחובות ולא רק מדרישות אינסופיות כלפי אחרים
יש דתות שמביאות אנשים לאמונות לא הגיוניות. אנשים שמכל בחינה אחרת הם רציונליים, מוכנים להאמין בכל שטות כשמדובר בדת שלהם. הדוגמה הבולטת ביותר היא דת זכויות האדם, שהחג שלה, "יום זכויות האדם", חל בשבת שעברה.את הכרזת העצמאות של ארה"ב ניסח בשנת 1776 תומס ג'פרסון המבריק. בשנת 1962 אירח ג'ון קנדי בבית הלבן 42 חתני פרס נובל, ואמר להם: "מעולם לא היה כאן מצבור כזה של כישרון וידע, אולי חוץ מהימים שג'פרסון סעד כאן לבדו".
הכרזת העצמאות שניסח ג'פרסון הצהירה בחגיגיות על שלוש זכויות בסיסיות: "הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת אושר", והבהירה כי "אמיתות אלו מקובלות עלינו כמוּכחות מאליהן". כיוון שיש לי סימפטיה לדתות, אני מזהה דת כשאני רואה אותה. כאשר אומרים על טענה כלשהי שהיא "מוכחת מאליה", למעשה אומרים שאין שום דרך להוכיח אותה, ולכן מזמינים אותנו להאמין בה, גם כנגד ההיגיון.

מועצת זכויות האדם של האו''ם. כיוון שאין לזכויות האדם כל בסיס הגיוני, הן מתרבות בנקל.
צילום: EPA
אני לא שולל אמונות שהן מעל ההיגיון. למעשה, ההיגיון לבדו אינו יכול להוכיח כמעט כלום. לא שהעולם קיים, לא שאתם קיימים ולא שאני קיים. אין שום דרך להוכיח באופן הגיוני אפילו שההיגיון הוא כלי יעיל להשגת האמת. באמונה שמעל להיגיון אין כל פגם, בתנאי אחד: שהיא אינה סותרת את ההיגיון.
גדולי המדענים והפילוסופים טענו שהאמונה באלוקים מתיישבת עם הגיוננו. ניוטון כתב יותר ספרי דת מאשר ספרי פיזיקה. קאנט הסביר שהאמונה באלוקים היא עיקרון מארגן לכל תפיסתנו את העולם. לעומת זאת, על האמונה בזכויות האדם אמר אליסדייר מקינטייר, מגדולי הפילוסופים של המאה העשרים, שבאותה מידה אפשר להאמין בקיומם של חדי קרן. למה שיהיו לבני האדם זכויות? מי העניק להם אותן? מאיפה הן נובעות?
הגרסה המצומצמת של ג'פרסון הייתה סבירה הרבה יותר מדת זכויות האדם של ימינו. הכרזת העצמאות האמריקנית הצהירה על אמונה באלוקים, שהעניק לבני האדם את הזכויות הבסיסיות הללו. זה לא כתוב בתנ"ך, אך זה לפחות בסיס הגיוני לתורת הזכויות. האמריקנים גם הסתפקו אז בכמה זכויות בסיסיות מאוד. אפשר להבין שלאדם יש זכות לחיים, אם המשמעות היא שאסור לאחרים להרוג אותו. אין שום דרך להסביר באופן דומה את שלל הזכויות שעליהן מדברים בחברה העכשווית שלנו: זכות לחינוך, זכות לדיור, זכות להזדקן בכבוד וכן הלאה.
כל זכות פירושה דרישה כלפי אחרים. מנין צצה הזכות של אדם, לדרוש מאחרים את כל הדברים שהוא רוצה?
חלק מהתכנים שנכללים בדת זכויות האדם שרירים וקיימים גם לפי היהדות. אלא שנקודת המוצא של תורתנו היא הפוכה. התורה תובעת מהאדם למלא חובות כלפי רעהו, בלי שלזה יש זכויות כלפיו. יש לנו חובה: "והדרת פני זקן"; אך אין זה אומר שלזקן יש זכות לדרוש כיבודים. כל אחד מאיתנו נצטווה: "ואהבת לרעך כמוך"; אך לאיש אין זכות להתייצב בפני נערה ולדרוש ממנה שתאהב אותו כמוה.
תורה מוסרית שמבוססת על חובות מחנכת אנשים לאחריות. לעומתה, מוסר של זכויות אומר לאנשים שהכול מגיע להם. בשנות השבעים, דנו באנגליה בשאלה איך לשפר את מצבם של המיעוטים המדוכאים בממלכה. הרב הראשי של בריטניה, הלורד הרב עמנואל יעקובוביץ, הציע ללמוד מניסיונם של היהודים. אנו היינו המיעוט המדוכא והמקופח ביותר בעולם הנוצרי, וכאשר הופסק הקיפוח החוקי, מעולם לא דרשנו זכויות מיוחדות או אפליה מתקנת, וגם לא קיבלנו אותן. היהודים ניצלו כל סדק, עבדו קשה, דרשו מילדיהם להתאמץ בלימודים, ותוך שני דורות הגיעו לפסגה בכל תחום. זו הדרך להתקדם, אמר הרב הלורד. לא הקשיבו לו. החברה שלנו מלמדת אנשים לא לחשוב על חובותיהם, אלא רק על זכויותיהם האינסופיות.
כיוון שאין לזכויות האדם כל בסיס הגיוני, הן מתרבות בנקל. כל דבר הופך לזכות. אם יש זכות לחינוך, אז למה לא זכות לתרבות? אם יש זכות לכבוד, אז למה לא זכות להורוּת? אבל ילדים לא נועדו לסיפוק זכויות של הוריהם, והורות אינה זכות אלא חובה (למעשה, החובה הראשונה בתורה). הזכויות ממשיכות להתרבות. כאשר עלתה טענה שחיילות קרביות מקבלות הנחות בדרישות הכושר הגופני, שמעתי פרופסורית מצהירה ברדיו: לכל אזרח ואזרחית הזכות להתאמן לפי יכולתם! תהיתי האם גם החיזבאללה שמע על הזכות הזו.
כדי להמציא זכות אין כיום צורך בנימוק, אלא די בעצם הרצון: אם אני רוצה משהו, זכותי לקבל אותו. אני רוצה סמארטפון בחינם - זכות לתקשורת! אני רוצה לחם שיפון זול - זכות לתזונה בריאה! ואני רוצה פטוֹר מלחגוג את יום זכויות האדם. זכותי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg