ראשי » חדשות » דעות

כבר לא המאמי הלאומי: ליצמן הכי מגזרי שיש

התנהלותו של שר הבריאות בפרשת המאבק בערד מחזירה את ההתלהבות חסרת הפרופורציות ממנו, למקומה. כמה טוב שליצמן עצמו דואג להזכיר לנו שבסופו של דבר הוא בן לחסידות גור הדורסנית

אופס, למאמי הלאומי קפץ הליצמן. שינוי האדרת שעטה על עצמו שר הבריאות בשנה האחרונה איננו חסר מוטיבים אמיתיים לחלוטין. יש בו מידה של אמת, כיוון שליצמן, כמו שאר ההנהגה החרדית, הבין שאי אפשר לנצח להישאר נבדלים, וצריך גם לנהל כאן מדינה. עם זאת, ההתלהבות ממנו הייתה חסרת פרופורציה לחלוטין, ופניה היו כפני השיח הציבורי בכלל, מהיר ועצבני יותר מדי. לכן כמה טוב שליצמן עצמו דואג להזכיר לנו שבסופו של דבר הוא בן לחסידות גור, הכוחנית והדורסנית שבין הקהילות החרדיות. עם ממסד חזק מאוד בעל זרועות, גור אוהבת כוח והרבה. מבחינתה, מדובר באידאולוגיה.

לפני יומיים כינס שר הבריאות שורה של עסקנים במשרדו לאסיפת חירום בשל מאבק אלים על בית הכנסת המרכזי בערד שניטש בין תושביה החילונים של העיר לבין חסידי גור. אותו שר הבריאות נפגש עם מפכ"ל המשטרה אתמול בעניין, היום הוא נאם על כך במליאת הכנסת. התכנון המקורי בגור היה להפגין בשבת הקרובה בשורה של מוקדים ברחבי הארץ, אולם בשל תנאי מזג האוויר, נידחו ההפגנות לשבת הבאה. כל זאת, נזכיר, בשל מאבק מקומי על בית כנסת, שאותו גור עצמה חטפה בשתיי ידיים איתנות.
  
נחזור טיפה אחורה: כשחסידות גור סימנה את ערד כעיר שתפתור להם את בעיית הדיור, אנשיה הלכו עליה בכל הכוח. וכשבית הכנסת המרכזי בעיר עורר בהם חשק, הם פשוט הגיעו ולקחו אותו. מבחינה משפטית ההימצאות שלהם במקום בעייתית, ותושבים חילונים, בשליחות ראש העיר או בלעדיו, החליטו להשיב נקמה. לא ניכנס לפרטי הדברים, וייתכן והם אכן התנהלו שם בפראות, אבל האחרונים שיכולים להתבכיין על כך הם חסידי גור.
 
המאבק על בית הכנסת החל ב-2011, לאחר שרבה הראשי האשכנזי של העיר, בן ציון ליפסקר, נפטר. קהילת גור המקומית ניסתה לזכות במכרז על הפעלת בית הכנסת, ולאחר שהפסידה, החלה להשתלט עליו בכוח הזרוע. עשרות ומאות מבניה הגיעו מדי שבת למקום, ביקשו לנהל את סדרי התפילה כרצונם. נרשמו גם מקרי אלימות, זריקות שולחנות והרמות ידיים. הדברים הגיעו לכדי תלונות במשטרה, והתמונות מתעדות. ב-2014, הם ניצחו. לא במכרז, באלימות. הנהלת בית הכנסת הקודמת התייאשה, וגור נכנסו לתמונה.

עם היבחרו של ניסן בן חמו לראשות העיר, הוא ביקש להשיב את בית הכנסת לשליטת העירייה, ופנה להליך משפטי. לאחרונה, תושבים חילונים החלו לעשות את מה שחסידי גור לימדו אותם: להשתלט. רק שבינתיים, בלי הרמות ידיים.
 
בכל אופן, שר הבריאות של מדינת ישראל עזב את הסופגניות והקנאביס והתפנה לטפל בבעיה הקיומית בוערת: השליטה על סמל המריבה בערד. כהרגלו בקודש, הוא ניסה לגרור את לפיד ולהפוך אותו לאם כל חטאת, ואת ראש העיר עצמו לאנטישמי וזולל חרדים לתאבון. כמה כואב שדווקא רבני העיר, בתוכם רבה הראשי של ערד, יוסף אלבו, נפגשו עם ראש העיר והביעו תמיכה בו: המאבק של גור הוא מאבק פוליטי, לא מלחמת קודש.

ומילה על ההנהגה החרדית: כמה טוב שהיא מותירה את גור לבדה ולא נגררת לשטות הזו. אז השר אריה דרעי אתמול עשה טובה והרים טלפון לראש העיר, אבל בזה זה נגמר. גורמים שמנסים למצוא פתרונות דיור לכלל הציבור החרדי כבר מזמן אומרים שבגלל ערד, שום ראש עיר חילוני לא יסכים לקלוט קהילות חרדיות. מה לעשות, החילונים האלה לא מבדילים בין גור לבין כל השאר. אשר לכן, ככתב לענייני חרדים שמחויב לספר לקוראיו את ההתרחשות הפנימית שבתוככי מושאי סיקורו, אומר רק זאת: לא רק אתם לא אוהבים את גור. גם החרדים.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

מנדי גרוזמן

כתב לענייני חרדים ב-nrg ובמקור ראשון

לכל הטורים של מנדי גרוזמן