מחרימים את החרם: ה-BDS חוזר כבומרנג
הרוחות החדשות שמנשבות מוושינגטון יאלצו את החברות והממשלות האירופאיות לחשב מסלול מחדש בכל הנוגע לחרם על ישראל. גם חברות שהחרימו את ישראל "בעצת" ממשלותיהן והוחרמו בחזרה על ידי ארה"ב – עלולות כעת לתבוע את ממשלתן
בשבוע שעבר סערה העיתונות הכלכלית בהולנד: מושל מדינת ניו יורק, אנדרו קומו, פרסם כי ארבע חברות גדולות במדינה יכנסו ל"רשימה השחורה" של מדינת ניו יורק ויאסר עליהן לעשות עסקים עם ניו יורק, בשל העובדה שהן מחרימות את ישראל במסגרת ה-BDS. לארבע החברות ההולנדיות, שהן חלק מרשימה בת 13 חברות מרחבי העולם, ניתנו 90 יום כדי להוכיח למדינת ניו יורק שהן אינן מחרימות את ישראל.מבין ארבע החברות שתיים הן בנקים: בנק ASN ובנק טריאודוס; ושתיים הן חברות העוסקות במים: האסקונינג DHV וחברת המים ויטנס. חברת המים ויטנס הפסיקה בסוף 2013 מיזם משותף עם חברת מקורות, וטענה במכתב לבעלי המניות שלה כי לאור דו"ח של האו"ם שהצביע על כך שמקורות שואבת מים משטחים פלסטינים, "הנסיבות השתנו באופן דרסטי", והיא החליטה לנתק את קשריה עם חברת המים הישראלית.
קלינטון ומושל ניו יורק אנדרו קומו. מערער את יסודות החרם על ישראל.
צילום: EPA
אולם כשמגיעים לחברת האסקונינג הסיפור מסתבך. להאסקונינג פרויקטים משותפים רבים עם ישראל, והיא אפילו מחזיקה במשרדים בנתניה. דובר החברה אמר ברשת הטלוויזיה ההולנדית RTL-Z כי להאסקונינג יש שיתוף פעולה עם חברות פרטיות וממשלתיות בישראל כבר שנים רבות, והיא מתכוונת להמשיך ולקיים קשר עסקי עם ישראל. אז למה להכליל את האסקונינג ברשימה השחורה?
הסיפור של האסקונינג חוזר אף הוא לשנת 2013. באותה שנה החליטה החברה לסגת מפרויקט משותף עם ישראל למחזור מים במזרח ירושלים. ההחלטה עוררה זעם בישראל, שכן הפרויקט אמור היה לפתור קודם כל את מצוקת המים בשכונת סילוואן הערבית, וגם לספק מים לשכונות יהודיות במזרח העיר. אבל האסקונינג, כך מתברר מהודעה ששלחה למחזיקי המניות שלה, לא החליטה לבטל את הפרויקט על דעת עצמה: משרד החוץ ההולנדי יעץ לחברה שלא להמשיך במיזם, שכן "הוא עלול לעבור על החוק הבינלאומי".
האסקונינג אם כך, נתקעה בין הפטיש לסדן: אם תקבל להבא את "עצת" משרד החוץ ההולנדי ותחרים מיזמים עם ישראל, היא עלולה להיות מוחרמת בעצמה. מאידך, אם לא תקבל את הפרשנות לחוק הבינלאומי - היותר פוליטית ממשפטית – של משרד החוץ ההולנדי ותבצע מיזמים משותפים עם ישראל, זה עלול לפגוע בה בהולנד, תדמיתית ומסחרית.
דונלד טראמפ. ברחוב ההולנדי יצאו בחריפות נגד הנשיא הימני החדש.
צילום: AP
בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב הכתה בתדהמה גם את הולנד, וברחוב ההולנדי יצאו בחריפות נגד הנשיא הימני החדש. הממשלה, ואחריה כלי התקשורת במדינה, מיהרו להרגיע את האווירה: כלכלתה של הולנד, כמו מדינות רבות בעולם, תלויה במידה רבה במסחר עם ארה"ב. הולנד לא יכולה להרשות לעצמה להרגיז את הממשל החדש, במיוחד כאשר נשיאו הצהיר לא אחת שיבחן מחדש את כל הסכמי הסחר הבינלאומיים. בסוף, הכסף מדבר.
הרוחות החדשות שנושבות מוושינגטון ומניו יורק, מתחילות לערער את יסודות החרם על ישראל. לא רק שחברות כלכליות שמחרימות את ישראל עלולות לספוג חרמות בעצמן, גם הממשלות עצמן יכולות להיפגע: חברות מסחריות שקיבלו "עצה" זו או אחרת מממשלתן עלולות כעת לתבוע את הממשלה על הפסד הכנסות, הרבה מעבר לפרויקט נקודתי זה או אחר עם ישראל.
הקרב עם ה-BDS רחוק מלהסתיים. דעת הקהל ברבות ממדינות אירופה תומכת בחרם על ישראל, גם בהולנד הגיבו רבים לצעד של מדינת ניו יורק כ"מזימה ציונית". הרשימה השחורה של מדינת ניו יורק לבדה לא תשבור חברות ענק מהולנד וממדינות אחרות. אבל באירופה מבינים שמדינות נוספות בארה"ב ינקטו בקרוב בצעד דומה, שכן בעוד כחודש הן גם יקבלו רוח גבית מהבית הלבן. בקרוב, חברות וממשלות באירופה יצטרכו לבחור: אידיאלים פופוליסטים, או כסף. מעניין מה תהיה בחירתן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם