העוני בישראל חמור, אך לא צריך להחריף אותו
שני דו"חות שפורסמו השבוע הראו נתונים שונים על מצב העוני במדינה, אך בסופו של דבר ניתן להבין שבסך הכול המציאות כאן משתפרת
כמדי שנה בחודש דצמבר, הנועל את השנה האזרחית, התפרסמו השבוע שני דו"חות על מצב העוני והעניים בישראל - הראשון של ארגון 'לתת', והשני של הביטוח הלאומי. בארגון 'לתת' פרסמו את התחזיות השחורות שלהם לפני הזרוע הממשלתית, וקיבלו בתמורה מקום מכובד בכותרות העיתונים ובמהדורות החדשות. מנגד, הדו"ח של הביטוח הלאומי, שנשען על מדדים בינלאומיים המתבססים על נתונים ופחות על סקרים, נדחק לשוליים.אנשי 'לתת' קבעו בתחילת השבוע כי בישראל חיים 2,436,000 עניים, וזאת לעומת 2.6 מיליון עניים נכון לשנת 2015. אלא שאיש לא שם לב שמספרי הביטוח הלאומי הוציאו ממעגל העוני המנופח הזה קרוב למיליון איש, והעמידו את מספרם על 1.7 מיליון איש - נתון מזעזע כשלעצמו. הפערים בין הנתונים נובעים בעיקר מסיבה פשוטה אחת: בארגון החברתי בדקו כיצד אנשים מגדירים את עצמם, ואילו בביטוח הלאומי נתנו למספרים לדבר בעד עצמם. וכפי שנאמר לא פעם במהלך השבוע, צריך לזכור שנתונים חמורים כנראה מגבירים את שיעור התרומות שזורמים למי שמזכיר אותם, גם אם הם לא ממש מדויקים.
מחטט בפחים. שמספר העניים בישראל יורד באופן הדרגתי מאז שנת 2009.
צילום: יוסי אלוני
אם נתמקד בדו"ח הממשלתי, נבחין שמספר העניים בישראל יורד באופן הדרגתי מאז שנת 2009. לכאורה מדובר בבשורה טובה, אך לצד הירידה במספרים מתברר שגם מצבם הפך קשה יותר: ישראל מדורגת במקום הראשון בין מדינות המערב במדד 'רמת העוני'. בביטוח הלאומי ציינו כי הפתרון טמון בהשוואת קצבאות העוני לשכר הממוצע במשק. אז אמנם בביטוח הלאומי אמרו זאת, אבל התקשו לבצע את הפתרון הזה, למרות שהבטחות דומות נשמע גם בשנים קודמות. נותר רק לעקוב ולראות מה יהיה בדו"ח העוני של השנה הבאה.
נתון אחד זועק לעין בשני הדו"חות: לפתחה של ממשלה זו עומדת מצוקתה של אוכלוסיית הקשישים, שהיא בעיניי החמורה ביותר מבין כלל הבעיות שמוזכרות בהם. העובדה שאלפי קשישים, ובהם ניצולי שואה רבים שעוד חיים בינינו, נאלצים לבחור בין מזון לתרופות צריכה להדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות. כדאי לחזק את מצבם הכלכלי כל עוד אפשר לעשות כן, ויפה שעה אחת קודם.
אם נמשיך לפילוח פנים-חברתי, הרי שגם לפי נתוני הביטוח הלאומי יש עדיין בישראל אוכלוסייה גדולה של משפחות עניות. עם זאת, נראה כי היא משנה את פניה, מה שעשוי להיות תחילתה של בשורה לחברה הישראלית בכללותה. בעוד שהחרדים מצליחים בשנים האחרונות לצאת ממעגל העוני, האוכלוסייה הערבית הולכת והופכת ענייה יותר: ב-2015 מספר החרדים העניים ירד מתחת ל-50 אחוזים בשל החזרת קצבאות הילדים והצמצום בשיעורי הילודה, אך מספר הערבים העניים עלה ועמד בשנת 2015 על 54 אחוזים מהציבור הערבי. כדאי שראשי המגזר ישימו לב היטב לנתון הזה.
כחלון. לא עשה עד כה אף צעד משמעותי במטרה להוזיל את יוקר המחיה כאן.
צילום: מירי צחי
לבסוף, קהילת מבקרי הממשלה משמאל חוותה השבוע עושר של התנגחויות ב"מדיניות החברתית" שמוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו. מבחינתה של קהילה זו צוינו השבוע שני ימי חג, למרות שחנוכה טרם הגיע. כדאי רק להזכיר למבקרים שמי שדווקא הוביל לעלייה במספר העניים בישראל היה שר האוצר הקודם ומי שרואה את עצמו בעתיד כמועמד המתאים ביותר להחליף את נתניהו, יאיר לפיד, שביטל כלאחר יד את קצבאות הילדים וצירף מאות משפחות למעגל העוני - והיום נישא מעלה-מעלה על גבי הסקרים.
אלא שגם שר האוצר משה כחלון, שסוגר כמעט שנתיים בתפקיד, לא עשה עד כה אף צעד משמעותי במטרה להוזיל את יוקר המחיה כאן. במצע של מפלגת כולנו הבטיחו לבוחרים דיור ראשון מוזל, והתחייבו לדאוג לציבור הקשישים, לצהרונים חינם ולהגדלת קצבת הבטחת הכנסה. עד היום לא ראינו דבר מכל אלה. כמו שאומרים בשדרות עיר הולדתי, הבטחות כמו חול ואין מה לאכול. העניים שעליהם מדבר הדו״ח היו חותמים גם הם על זה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם