ראשי » חדשות » דעות

בגלל נשים צדקניות: עמונה חתמה על צו העקירה של עצמה

התושבים עמדו לקבל את הצעת הפשרה, אך עמדת הנשים הכריעה את הכף נגדה. 
במקום שעמונה תישאר על ההר, יישאר שם רק העיקרון. ההזדמנות להפוך ממאחז בלתי חוקי ליישוב מוכר הוחמצה

עמונה התמסרה אתמול כליל לדימוי החזותי של דרמת התנחלות: מקבץ קרוואנים על גבעה מעוננת, טפטוף גשם, בוץ, מאות צעירים מכורבלי מעילים, להקת צלמי עיתונות ושמועות על פינוי. חייל אחד לרפואה לא נראה בסביבה, אבל לכולם היה ברור שהחיילים והשוטרים בוא יבואו. אם לא בשעות הקרובות, אז לכל המאוחר בתחילת השבוע הבא. רק נס חנוכה גדול עשוי למנוע את הגעתם.
 
עד שלשום בלילה אפשר היה למנוע את הפינוי בדרך הטבע. ההערכה הכללית אמרה שתושבי עמונה יתמכו ברוב גדול במתווה הפשרה. זאת, לאחר שגם ההנהגה המקומית אימצה אותו, אמנם בלב כבד. היא התמקחה קשות, דרשה הבהרות, הרימה קול, אפילו דחפה קצת, אבל בסוף הסכימה להסתפק (זמנית) בחלקה 38.

מדובר בחלקה קטנטנה התלויה אף היא בחסדי בג"ץ, אך גדולה מספיק כדי להמשיך להניף את דגל ישראל בראש ההר. ברבות הימים אפשר היה לצרף אליה חלקות נוספות באמצעים משפטיים או ממוניים. עמונה יכלה להפוך סוף סוף ממאחז בלתי חוקי ליישוב מוכר. אביחי מנדלבליט התחייב להגן עליו בבג"ץ. הוא מתעב חוקי הסדרה, אבל גמיש יותר עם פתרון נכסי הנפקדים.

הגוף הבוחר בעמונה, ארבעים ראשי משפחות, התכנס בשעות הבוקר של יום רביעי. אביחי בוארון ועמיתיו המליצו ללכת על המתווה. הם הסבירו שזה המרב שאפשר להשיג בנסיבות הקשות שנוצרו. לכאורה נותר רק לגשת להצבעה ולבשר לעולם שעמונה מאמצת את המתווה של נפתלי בנט ובנימין נתניהו. אבל אז קיבלו הנשים את רשות הדיבור, והקערה התהפכה. הן דיברו על העיקרון ובזו לטקטיקה, העדיפו את "האמת הפנימית" שלהן על חבילת פיצוי ממשלתית נדיבה.

למעשה, המדינה הציעה לוותיקי עמונה דיור חינם בתמורה לסיכוי המניעה של פינוי אלים - עשרות מיליוני שקלים מקופת הציבור. "בפתח כל בית עמדה מזוודה עם כסף", כלשונו של אחד התושבים. אבל הנשים, שסובלות כבר שנים רבות ממצוקת מגורים בקרוואן צר, תבעו מבעליהן לסרב לפיתוי, והבעלים צייתו. בהצבעה שהתקיימה בסביבות חצות נרשמה תוצאה של 58:20 נגד המתווה. בזכות נשים צדקניות דחתה עמונה את ההצעה הממשלתית להשאיר אותה על ההר. בגללן היא חתמה על צו העקירה של עצמה.
   
הצעת החלטה נוספת שהועמדה להצבעה - הצעה מתוצרת עצמית שדיברה על העתקה קלה בלבד של כל מבני היישוב - עברה ברוב דחוק של 39:41. לתוצאה הזו אין כל חשיבות מעשית, אבל היא מדגימה את קשיחות החומר המקומי. עמונה חיה לה על הר גבוה, מנותקת מאילוצים פוליטיים או מדיניים, בוטחת בעצמה בלבד. מנהיגיה החליטו שהם יודעים טוב יותר מכל מנהיג ימין אחר כיצד מגנים על ארץ ישראל מפני בג"ץ. אפילו בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק לא היו מספיק ימניים מנקודת מבט עמונאית, לא רק נפתלי בנט או איילת שקד.

סמוטריץ' וסטרוק אימצו את המתווה בחום, אך עמונה נשארה בשלה. היא מאסה במסורת ה"קמעה-קמעה" והלכה על פתרון "כאן ועכשיו", כאילו פתרון. ארבעים משפחות לא באמת יכולות לנצח מדינה שלמה. לכל היותר הן יכולות לכפות עליה קטטה מיותרת ומסוכנת. 

בימים האחרונים פרסמה הנהגת עמונה הודעות תקיפות נגד גילויי אלימות כלפי לובשי מדים, אבל אין לה שליטה על צעירי השטח, שוחרי ההרפתקאות. צלמי הטלוויזיה יעוטו על כל טמבל שיקרא "נאצי" לחייל או גרוע מכך. השמאל הקיצוני ישמח על עצם הקטטה. בשנים האחרונות הוא מתהלך בראש מורכן לנוכח שלל הישגי המתנחלים, ופתאום יש לו סיבה למסיבה. נס חנוכה גדול קרה דווקא לו.
 

 
במקום שעמונה תחגוג את ההזדמנות להישאר כחוק על ההר, השמאל יחגוג את הורדתה בכוח. הוא משתוקק להכניס מחדש את המתנחלים למשבצת של מיעוט ממורמר ואלים הנאבק במדינה, ותושבי עמונה העניקו לו עכשיו את השירות הזה. הם מבקשים לחקוק בתודעה הציבורית טראומה של פינוי, אך בשורה התחתונה דווקא יוכיחו שהפינוי אפשרי.

איגרת נרגשת שהופצה שלשום בין תושבי עמונה הפצירה בהם ללמוד מהניסיון של עקורי מגרון. היא נכתבה בידי אחת מהעקורים שהזהירה אותם מפני התאהבות "במאבק לשם מאבק", והזכירה שגם במגרון הוחמצה הזדמנות להישארות מסוימת על ההר. "חִתמו על ההסכם", הומלץ בסוף, אבל תושבי עמונה לא חתמו. לבם נאטם לכל ניסיונות השכנוע. הם התבצרו בצדקתם, בטעותם.

כשיורדו מההר בכוח יוכלו התושבים לומר לעצמם שלא בגדו בעיקרון, אבל יום אחד אולי יבינו שהם גם לא שירתו אותו. למרות בג"ץ עמונה, מפעל ההתנחלויות משגשג היום כפי שלא היה מעודו. בישראל שולטת ממשלה שאינה חורשת מזימות נגדו. מעת לעת תוקעת מרים נאור כמה מקלות בגלגלים, אבל לא יותר מכך.

'תקנת השוק' שאומצה בשבוע שעבר תקטין מאוד את סכנת הפגיעה של עתירות נוספות במפעל. ייתכן שגם חוק ההסדרה יעבור בסוף, והמצב המשפטי של היישובים ישתפר עוד יותר. קרב קשה בעמונה יכול רק לפגוע בו.

"כל הכבוד להם", אמר לי אתמול תושב חוץ שהגיע להזדהות. באמת כל הכבוד, חשבתי, ובכל זאת חבל: אי אפשר להציל את עמונה מידי עצמה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

חגי סגל

העורך הראשי של 'מקור ראשון'. סופר ועיתונאי ותיק בעיתונות, ברדיו ובטלוויזיה

לכל הטורים של חגי סגל