שנה בראש המוסד: יוסי כהן הטביע חותם, בשקט
ראש המוסד יוסי כהן מסיים שנה ראשונה בתפקיד וממשיך להיות סוס עבודה ואיש מבצעים. את החותם שלו הוא מטביע בשקט, אבל כזה שנתניהו שומע היטב
הידיעות שהתחילו להגיע ביום שישי מתוניסיה הזכירו סיפורים מהעבר: שוב התנקשות מסתורית בדמות מרכזית של האויב, באמצעות יד זריזה שלוחצת על הדק אקדח עם משתיק קול ונעלמת במהרה.כלי התקשורת בתוניסיה דיווחו הפעם על חיסולו של מהנדס מל"טים בשם מוחמד א־זווארי, שנורה מטווח קצר במכוניתו בעיר ספאקס שבמרכז המדינה. במהרה נטען כי המוסד הישראלי עקב אחריו בשל קשריו עם חמאס.
אמת או בדיה? ישראל נוהגת להתעלם מפרסומים כאלה, אבל לעתים באה הודאה בשל תקלה כמו בניסיון החיסול של חאלד משעל ברבת־עמון ב־1997, או מחמת זמן רב שעבר כמו בחיסול אבו־ג'יהאד בתוניסיה ב־1998.

גם מניע יש לכאורה: לישראל יש עניין עצום למנוע מחמאס לפתח מל"טים מתקדמים, ובעיקר מטוסים מתאבדים ללא טייס שעלולים לחדור את מעטפת ההגנה של 'כיפת ברזל'.
אבל הספקולציות יישארו בעינן. במקרה הזה לא תהיה הודאה של ישראל בחיסול, ונראה שגם לא הכחשה. האירוע בתוניסיה, בכל מקרה, שולח זרקור אל פועלו של ראש המוסד, שבדיוק סוגר שנה בתפקיד בימים אלה.
אז מה היה לנו בשנתו הראשונה של יוסי כהן בראשות המוסד? כהן לא חולל מהפכות בתקופתו הראשונה בתפקיד, אך היה אחד האנשים המשפיעים על הביטחון הישראלי ב־2016 וימשיך להיות דמות מרכזית גם בשנה האזרחית הבאה.
סיבה מרכזית לדומיננטיות של כהן היא הנסיבות - הפנימיות והאזוריות. בירושלים, וגם בתל־אביב, מספר האנשים שראש הממשלה מעריך את דעתם הביטחונית והמדינית נמוך מאוד. סביבתו של בנימין נתניהו דלה בדמויות בעלות רקע ומשקל, ואחרי כל כך הרבה שנים כראש ממשלה, נתניהו מתנהל כמי שלא באמת מעריך את דעתם של חברי הקבינט, שרובם "ירוקים" בנושאים ביטחוניים ומדיניים. גם המטה לביטחון לאומי אינו פונקציה משמעותית. ראש הממשלה אפילו לא מינה עד כה מחליף קבוע ליוסי כהן, שעמד בראש המטה לפני מינויו לראש המוסד.

נתניהו מקיים מפגשים קבועים גם עם שר הביטחון ועם ראשי השב"כ ואמ"ן, אבל משקלו של יוסי כהן כמי שמקורב אליו ומוערך על ידו גבוה במיוחד.
גם הנסיבות האזוריות מבליטות את יוסי כהן, שכן שום דבר שנראה בהן מעל פני השטח אינו דומה לדמותו בהיבטים שמתחת לפני השטח: מטורקיה, דרך מצרים, ערב הסעודית, רוסיה, ירדן, אירופה וכמובן ארה"ב - בריתות נרקמו ב־2016, וכך גם הסכמים בכתב ובעל־פה, ובכל הזירות, ככל הנראה, יש למוסד שתחת פיקודו של יוסי כהן חשיבות רבה.
בתוך המוסד עצמו ביסס כהן בן ה־55 את מעמדו כ"בוס" במהירות רבה. בקהילת המודיעין רבים מודעים לקרבתו המיוחדת לנתניהו, ובמקרים שלא - כהן מזכיר בדרך אגב את שמו של ה"ראש" ומשתמש בקלף הזה לא מעט.
קודמיו בראשות המוסד חוללו מהפכות בשנתם הראשונה בתפקיד. מאיר דגן, למשל, הגדיל את שורות המוסד בצורה דרמטית וכיוון אותו למלחמה בגרעין האיראני. תמיר פרדו, יורשו, ביצע שינוי מהותי במבנה הארגוני.
כהן, לעומת זאת, נמנע עד כה משינויים מרשימים, אבל מחליף חלק גדול מבעלי התפקידים בצמרת הארגון, כך שיהיו בדיוק כלבבו. כך, לדוגמה, באחרונה מונה ראש חדש לאגף המודיעין של המוסד - ב' החליף את ז', איש אגף המודיעין של צה"ל בעברו. כמו בתפקידיו הקודמים, כהן הוא וורקהוליק, דלתו פתוחה לאורחים מזדמנים שרוצים להציג לו עניין מסוים גם בלי תיאום מוקדם, והוא משמר את התדמית המלווה אותו מצעירותו כ"דוגמן" - מהלבוש היוקרתי והמוקפד ועד ריקוד לעין המצלמות בהופעה של שלמה ארצי לאחרונה. גם יכולותיו הבינאישיות הפנומנליות באות לידי ביטוי במגעים עם אנשיו ועמיתיו.
מעל לכול, יוסי כהן היה ויהיה איש מבצעים, קצין איסוף ברמ"ח איבריו, אמן של מבצעים כמו המבצע האחרון שהיה או לא היה בתוניסיה. העניינים המבצעיים עומדים בראש מעייניו, והמלחמה בטרור ממשיכה להיות חובקת עולם. גם ענייני איראן לא נכנסו להקפאה: תפקידו הנוכחי של המוסד הוא להביא הוכחה חותכת לכך שאיראן מפרה את ההסכם עם המעצמות - מה שיקרה במוקדם או במאוחר.
בעניין המבצעים החשאיים התהילה איננה אפשרית. המבצעים המוצלחים ביותר של המוסד הם אלה שבודדים בלבד יודעים על עצם קיומם. לעומת זאת, הכישלונות, כמו בחיסול מבחוח בדובאי כפי שיוחס למוסד או בפרשת חאלד משעל, נודעים ברבים. כהן יעדיף לסיים את הקדנציה בלי ששום מבצע יפורסם.
ומהמוסד לצה"ל. החלטתו של ראש אגף כוח אדם האלוף חגי טופולנסקי להתפטר מתפקידו ראויה להיות מופת ללקיחת אחריות אישית. אבל הצעד המוגזם לכאורה מעורר גם סימני שאלה.
הסיבה העיקרית לתהיות היא העובדה שטופולנסקי הגיע לתפקיד ראש אכ"א כתקופת המתנה ו"התבשלות" לקראת הקרב על תפקיד מפקד חיל האוויר הבא, שייכנס לתפקידו בקיץ 2017. טופולנסקי הוא מטובי טייסי הקרב ומפקד מוערך בחיל האוויר, והסביבה של אגף כוח אדם אינה האזור הטבעי שלו.
לאחרונה התבשר טופולנסקי כי האלוף עמיקם נורקין יהיה מפקד חיל האוויר הבא, ולא הוא. הוא היה אמור להישאר עוד שנתיים בתפקיד ראש אכ"א. ספק גדול אם טופולנסקי היה מתפטר אילו ידע שימונה למפקד חיל האוויר הבא. בעצם, אין ספק. הוא לא היה מתפטר.