אביב גפן, לא יפה לך המרמור
במקום להמציא את הגלגל המוזיקלי מחדש יחד עם סטטיק ובן אל, אביב גפן בוחר להתחפר במשבצת האמן הממורמר שיורה לכל הכיוונים. זה עצוב, ובעיקר מיותר
אני הולכת לבכות קצת על אביב גפן אז נקווה שהוא יהיה חזק שם למעלה, במרומי האולימפוס בכיסא המסתובב של דה וויס. מעולם לא חשבתי שיום אחד אבקר את מי שבמשך שנים היה אליל נעוריי. אבל כן, גם אני הקטנה, נערה בחצאית מבית סרוג, הייתי לגמרי ילדת אור ירח. בפעולה הראשונה שהעברתי בתנועת הנוער חילקתי לחניכים את "שיר תקווה" ודיברנו במשך שעה על כמה שחשוב להקשיב לאביב גפן כי הוא מבטא קול של דור שלם. גם כשהורינו אמרו שאביב הוא משוגע שמטיף לסרבנות ולאובדנות, הטרנזיסטור המגזרי סירב להסכים איתם. שיריו של גפן התנגנו בלופ במאות אוטובוסים של בני עקיבא, וכל דוס מתבגר ידע לפרוט בעל פה את האקורדים של "השיר שלנו".
אלא שלאחרונה נבחר גפן למקום הראשון במצעד שופטי הריאליטי של ידיעות אחרונות, ולרגל המאורע העניק ריאיון בועט לרז שכניק. הציבור עוד לא הספיק להתאושש מהכתבה המתבכיינת של גפן לטלוויזיה הגרמנית, שבה טען שמחצית מהישראלים רוצים במותו ושהוא מוגן על ידי מאבטחים, והנה הוא מכה שנית עם זעקת הקוזאק הנגזל. באורח פלא, סביהם של רוב מותקפיו של גפן לא נולדו בקרקוב: "מה שמפריד בין אייל גולן למחמוד דרוויש הוא ברית מילה ורני רהב", אמר, והוסיף על עמיתתו מירי מסיקה: "עם איך שהיא נראית, צריכים הומור".
אביב גפן. בונה קריירה על מרמור וייאוש.
צילום: אוהד רומנו וטל גבעוני
אביב, אנחנו הרי יודעים את האמת. למרות הניסיונות לאמץ תדמית של טרול טלוויזיוני, מעין חצרוני של עולם הריאליטי, עבור רוב הישראלים אתה עדיין קונצנזוס. האולמות שלך מלאים בכיפות ובגורמטים, גלגלצ ממשיכים לפמפם את הלהיטים שלך, וגם אם אתה לא מצליח למלא את היכל נוקיה כמו אייל גולן - אתה לא ממש רעב ללחם.
"מפריע לי שלא יודעים מה המנטורים לא אוהבים", אמר גפן באותו ריאיון, "הם כאילו אוהבים הכול כל הזמן. הכול מרגש אותם, מדהים להם ויפה".
ואולי, אביב, זה מה שמציק לך באמת. לא הפופולריות של אייל גולן, גם לא המוזיקה או המילים הרדודות, אלא המסר האופטימי, שמנוגד למשקפיים המלנכוליים שדרכם אתה תופס את המציאות הישראלית. הפופ המזרחי אולי שואף להמוניות, אבל מבקש להעביר מסר לא פחות חתרני משלך: הזכות לעסוק במוזיקה אינה נחלתו של מילייה קטן ואיכותי, אלא שייכת לכולם, גם לעדן בן זקן מהפריפריה. בזמן שאתה בונה קריירה על מרמור וייאוש, הם מנסים לכונן מהפכה של שמחה; אימפריה שמבוססת על באסה עם סלסולים. האמונה שלהם בטוב שיכול להיות כאן במדינה למרות כל הרע שמסביב, היא זו שמוציאה אותך מדעתך.
אביב גפן. עבור רוב הישראלים עדיין קונצנזוס.
צילום: קוקו
בדיוק כמו "עכשיו מעונן" בשנות התשעים, גם סטטיק ובן אל זועקים את קולו של דור מצוין, שבמשך שנים נאמר לו שהתרבות שלו לא ראויה להגדיר את הישראליות. והם מתעקשים שלנסוע על כביש החוף עם פרחה במרצדס זה ישראלי כמעט כמו נשיקה בתחנת רכבת ישנה. ואתה אביב, באיזו זכות אתה מונע מהם את פריבילגיית המחאה? איך אפשר לשיר "בואו נצעד לחלום" ועל הדרך לגנוז חלומות של אחרים? וכשאתה מפזם ב"עורי עור" על אלימות והשפלה ושנאת אחים שבכל יום גוברת, ולמחרת בבוקר כותב שצריך לשלוח את השירים של ליאור נרקיס לעזה, לאיזה סוג של קירוב לבבות אתה בעצם מתכוון?
כל עוד כוכבי הזמר המזרחי היו החבר'ה מהשכונה עם הגורמט והמילים הרדודות, עוד אפשר היה לבטל אותם. להגיד "כן, הם אולי פופולריים אבל לא אינטליגנטיים כמוני". אלא שאז נוחת סטטיק על כיסא השיפוט עם אנגלית משובחת ומפזר סביבו ארומה של שנינות מעודכנת באווירת אינסטגרם, ופתאום זה מפחיד. מפחיד לגלות בגיל 43 שאתה לא השובב היחיד בשכונה, שאולי כרטיסי הכניסה לפנתיאון עומדים להתחלק מחדש, ושאולי צמד הבנים בטוניקות אינם אפיזודה חולפת כפי שקיווית שיהיו. אבל יחד עם זאת, קצת מוזר שאתה, אביב, אלוף הסתגלתנים שחתך מהשוליים היישר לעבר כיסיה העמוקים של תעשיית הריאליטי, לא רואה במציאות המשתנה סוג של הזדמנות מוזיקלית, וחוזר למשבצת החתרן הממורמר, בזמן שמה שנכון לעשות הוא להציע לכתוב לסטטיק ובן אל שירי איכות ולהמציא ביחד גלגל חדש.
לקראת יום הכיפורים האחרון התקיים בהיכל התרבות בתל־אביב מופע בשם "כביש 1" בחסות מקור ראשון, שציוות אמנים לדואטים. גפן השתתף במופע אך בא עם הצימוד הוותיק שלו, אביתר בנאי, שלא ממש מגיע מעולם מוזיקלי שונה. אולם מי שלא שמע את עמיר בניון מסלסל את "ככה זה" של ברי סחרוף ואת נינט מפייטת את "המלך תביאני חדריך" עם שי צברי, לא שמע איכות מימיו. כמה יפה יכולה הייתה להיראות סצנת המוזיקה בישראל אם גם שם היו מתחילים להתרחש קצת יותר נישואי תערובת. אבל עד אז, בבחירה בין שני הקצוות המוזיקליים, אני מעדיפה את ילדיי מפזמים לצלילי סטטיק ובן אל מאשר שוקעים לתוך מיטת הייאוש לקול הנהי של גפן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם