
יעמיד לדין או לא? הדילמה האכזרית של מנדלבליט
אם היועמ"ש יחליט להעמיד לדין את רה"מ, יהפוך לקיסר החדש של רחוב שוקן, ואם לא יואשם בבגידה מקצועית ונשיאת פנים לשררה. אולם מכיוון שנתניהו לא סיים את שליחותו, ההחלטה היא ציבורית לאומית, לא פחות משהיא הכרעה משפטית יבשה
במסגרת שיחות סגורות בשנה האחרונה, אפשר היה להבין שהנושא המשפטי החמור ביותר שטורד את מנוחתו של ראש הממשלה נוגע לחוקיות הישובים ביהודה ושומרון. הבעיות המשפטיות הבינלאומיות שעולות בנושא של ההתיישבות השאירו רושם קשה, הייתי אומר, אצל מי ששמע מנתניהו על בעיותיה של המדינה. אם הבעיות המשפטיות שנוגעות לו אישית יכריעו את הכף לכתב אישום, לפחות ירד ממנו המטרד המוחי הקשה. וזאת הסיבה העיקרית שנתניהו רצה את מנדלבליט בתפקיד החשוב ביותר במערכת המשפט מלבד בית המשפט העליון. מנדלבליט הוא גם מומחה שאין שני לו בגלל הנסיון הרב שצבר בשטח בנושא המשפט הצבאי, הנוגע לשדות הקרב המיוחדים שבהם פועל צה"ל.אבל עכשיו זה שדה קרב אחר, וכולם בטוחים שהוא עומד בפני דילמה אכזרית. בסופו של דבר הוא יצטרך להכריע אם הראיות שהצטברו לפחות בתיק המתנות של ראש הממשלה ורעייתו מגיע לרף של כתב אישום. ואם המשטרה תמליץ על כתב אישום, האם לאשר זאת?

צריך להקדים ולומר, שהעיסוק בנושא קצת מוקדם ולא בטוח בכלל שהציבור יודע מספיק כדי להעריך אם הדילמה של מנדלבליט בכלל קיימת. בפשטות אפשר לומר: אם יחליט להעמיד לדין את ראש הממשלה לפחות בתיק אחד, הוא יהפוך לקיסר החדש של "מדינת העומק", הקיסר של רחוב שוקן, אני לא יודע אם יהיו מספיק בקבוקי שמפניה ורודה במדינת ישראל כדי לפתוח אותם בקול פיצוץ ההתפוקקות הזאת הנשפכת בחופזה אל הכוסות כדי לא להפסיד ולו בועה אחת. מנדלבליט ישיר, והם שם בדירות הצפוניות, הגבוהות, ישקשקו במחרוזות הפנינים. מנדלבליט יכריז, והם ימחאו כפיים כמו בוועידת המפלגה. לאחר מכן, אם יתברר שיכולת התפקוד של נתניהו הולכת ומתפוגגת מחמת ההליכים המשפטיים, ימשיך מנדלבליט כבורר עליון של ראש הממשלה הבא. הוא יעלה על מסלול מהיר לנשיאות בית המשפט העליון.
אבל אם מנדלבליט יחליט הפוך ממה שמנהלת בית הספר שכותבת את מאמרי המערכת של 'הארץ' חושבת, אוי מה שיקרה לו. כבר עכשיו אנחנו מקבלים את הקדימונים למתקפה התקשורתית-פוליטית שמחכה לו. "היועץ המשפחתי" יהיה כינוי חיבה ליד ההאשמות נגדו בבגידה מקצועית, נשיאת פנים לשררה, יאשימו אותו שמורא המלכות כופף אותו. ידרשו את התפטרותו וכל זה כמובן יהיה מלווה בעתירה לבג"ץ מצד מתנדבים רבים, ביניהם בוודאי אליעד שרגא והתנועה לאיכות השלטון, אחד הגופים שפגעו בדמוקרטיה לאורך הדור האחרון כשסייע לבית המשפט העליון להשליט את עצמו על הממשלה הנבחרת ובוודאי על הגוף הריבוני המחוקק במדינה.
כל זה למראית עין. אפשר להעריך שככל שמלאכתו של היועץ המשפטי מנדלבליט תהיה מסובכת, כך היא תהיה פשוטה. היא תהיה מסובכת כמו פרימה של כיפה סרוגה. היועץ ילך עקב בצד אגודל בעקבות הראיות כשהחוק הוא המצפן המנווט אותו. אם יראה שנמצאה עבירה חמורה, הוא בהחלט עשוי להכריע שהעניין צריך ללכת לבית המשפט כדי לעשות צדק. אם מבחינת החוק היבש לא תימצא עבירה, מלאכתו תהיה קלה – למרות כל זעקות השבר הפוליטיות. כל אלה הן ספקולציות.

בעבר, היועץ המשפטי אהרן ברק, הפך למנהיג "מדינת העומק" המתהדרת בנאורות. זה היה כשעל חגורתו תלויה קרקפתו של יצחק רבין בממשלתו הראשונה. בתקופה המודרנית, היה זה מני מזוז שבניגוד להמלצת פרקליטת המדינה עדנה ארבל סגר את תיקי שרון ואיפשר לו להמשיך להנהיג את המדינה עד לאחר ההתנתקות בקיץ 2005.
אותו מני מזוז, היום שופט בית המשפט העליון, הכריע על העמדתו לדין של אהוד אולמרט. אז היתה הרגשה ציבורית של ניקוי אורוות. ויש מקום להשוות את הרקע הציבורי פוליטי בין מצבו של אולמרט ב-2007-2008 לבין מצבו של בנימין נתניהו ב-2016-17. במדינת ישראל יש חוק בלתי כתוב שהוא חלק מהמורשת הדמוקרטית שלנו, והוא אומר כך: אם שליחותך לטובת האומה עדיין בתוקף; אם אין באופק אישיות שיכולה למלא את האתגרים לפחות כמוך ברגע הנתון – אז האומה באמצעות חותמת הכשרות המשפטית מאפשרת לך להמשיך בתפקידך-שליחותך, תחת אזהרה.

ואולם, אם ברור מבחינת ציבורית ששליחותך תמה. שאיבדת כל תמיכה ציבורית, שמנהיגותך קרסה – אזי אתה כראש ממשלה חייב ללכת. להתפטר. זה מה שהיה מצופה מאהוד אולמרט לאחר מלחמת לבנון השנייה ולאחר דוח וינוגרד. אם היה מתפטר, ספק אם היו מבשילים הליכים משפטיים נגדו. אלא שלפחות אחד מחברי ועדת וינוגרד, יחזקאל דרור, פירש את הדוח בתקשורת ככזה שמאפשר לאולמרט להמשיך – כיוון שזה האינטרס של קידום השלום. בכך עשה שירות רע לאולמרט.
נתניהו לא נתפס היום כמי שסיים את שליחותו. ייתכן שיש רבים שמנהיגותו מאוסה עליהם; אך רבים אחרים תומכים בו – בייחוד לאחר שמונה שנים שבהן הוביל את המדינה בדרך חתחתים וחילץ אותה מהמצר; מנהיגותו בעינה עומדת – כפי שהוכח בבחירות האחרונות. האם זה יעמוד לנגד עיניו של היועץ המשפטי? לא סתם העניק החוק ליועץ המשפטי את הסמכות הבלעדית להכריע אם להעמיד ראש ממשלה לדין. זו החלטה ציבורית לאומית לא פחות משהיא הכרעה משפטית יבשה. אם העבירות המיוחסות לראש הממשלה אינן בגדר "שוחד", אלא משהו אמורפי מעונן חלקית – למנדלבליט לא תהיה בעיה להחליט. גם אם זה לא ימצא כן בעיני אחדים, וביניהם מנהלת בית הספר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg