ראשי » חדשות » דעות

שיטת מצליח

בתיק החקירה נגד הרצוג היו ראיות ברורות לשיתופי פעולה בעייתיים, ובכל זאת הוא נסגר. וגם: בהסכמתו לעסקת הטיעון ויתר הרב מצגר על אפשרות סבירה להקלה בעונש

המערכת החיסונית המשובחת של בוז'י הרצוג הוכיחה השבוע שוב את יעילותה המבצעית. כזכור, מבחנה הראשון היה ב־1999. "נקודת המפגש שבין כסף לפוליטיקה", "סכנה מוחשית שגורמים פליליים יחפשו את דרכם למערכות השלטון", "פגיעה קשה בשלטון החוק וביסוד חשוב של חיינו הדמוקרטיים": מי זוכר בכלל את הביטויים הקשים שטבע מבקר המדינה בדו"ח שפרסם על העמותות שניהל הרצוג במטרה להביא לבחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה?

המבקר חשף אז את השיטה שלפיה הוזרמו "מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים לגופים שפעלו לבחירת ברק". המיליונר אוקטב בוטנר מינה את עורך דינו יצחק הרצוג למנהל נכסיו בישראל, וכשבוטנר מת והותיר קרנות רבות במקלטי מס ברחבי העולם, העביר הרצוג - אז איש סודו של ברק - מאחת מהן, קרן קמליה - את הכסף הגדול למימון הקמפיין. אך הדו"ח הזוחל לא התקשה לגולם ולא בקע לכדי כתב אישום, והרצוג פרש כנפיו והמריא אל שמי הפוליטיקה.
 
השבוע פרסם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את החלטתו לסגור את תיק החקירה הנוכחי נגד הרצוג. תחילתה של הפרשה במרץ 2015, זמן קצר לפני הבחירות לכנסת הנוכחית. יו"ר המחנה הציוני סייע לחברות כוח אדם סיעודי במאמץ לטרפד רפורמה גדולה שתוכננה בכנסת ביחס לענף. בסמוך לכך מימן גלעד רמות, הבעלים של חברת כוח אדם סיעודי, קמפיין נגטיבי שהפיק מטה הרצוג במטרה להשחיר את פניה של שלי יחימוביץ'. מנהל הקמפיין של הרצוג, שמעון בטאט, מימן את הפרויקט על ידי המחאות של חברה שבבעלות רמות. בינגו לכאורה.

במסגרת החקירה שעליה הורה היועמ"ש דאז יהודה וינשטיין אותר מבצע הקמפיין, עורך דין בשם דניאל כהן. התברר כי התבצעו שיחות טלפון ישירות גם בין רמות לכהן וגם בין רמות לבטאט, ופעילים מחברת כוח האדם הסיעודי העידו שהרצוג פנה אליהם ישירות כמה פעמים בבקשה שיעסיקו את כהן. רמות הודה אמנם שהוא שהעביר לכהן את הצ'קים, אך טען שההעברה הייתה תמורת "ייעוץ משפטי". ואולם, הוא לא ידע להסביר איזה שירות משפטי בדיוק הוא קיבל מכהן. כהן מצדו הודה שקיבל את הכסף בתמורה להפקת קמפיין להשחרת שלי יחימוביץ'. היועמ"ש מנדלבליט קבע השבוע שבטאט ורמות חשודים בעברות שוחד ומימון מפלגות.

ומה עם החתן, הרצוג? הוא כמובן הכחיש הכול: טען שהתנגדותו לרפורמה בענף כוח האדם הסיעודי איננה קשורה ל'תרומה' של רמות לקמפיין שלו, הכחיש שידע בכלל על קיומו של קמפיין נגטיבי נגד שלי יחימוביץ', והכחיש שהיה מעורב בסיכומים עם כהן. היועמ"ש בחן את הראיות וקבע כי "גרסתו של הרצוג, לפיה לא ידע בזמן אמת על כך שמתקיים קמפיין שלילי נגד יחימוביץ'... במסגרת הקמפיין שלו, אינה עולה בקנה אחד עם עדותו של כהן שיש לה תימוכין נוספים בחומר הראיות". אם נתרגם את זה לעברית פשוטה: הרצוג שיקר.

מנדלבליט קובע שאפשר ללמוד מהראיות שהרצוג סיכם גם סיכם עם כהן שהאחרון יפיק קמפיין נגטיבי, אבל מוסיף שאין הוכחה שהרצוג ידע שרמות משלם בכספו על הקמפיין. "אין בתיק ראיה ישירה ברף הדרוש במשפט הפלילי, גם בהתבסס על ראיות נסיבתיות או על הגיונם של הדברים". 

בואו נעשה אחד ועוד אחד. הרצוג פונה לאיש צללים ומבקש ממנו להבאיש את ריחה של יחימוביץ'. זה הוכח. האם הגיוני שהם לא דיברו על התמורה לעבודה הזו? למה שכהן ילכלך את ידיו בעבור הרצוג בחינם, בגלל פני התינוק היפות שלו? ולמה שבעלים של חברת כוח אדם לסיעוד יתנדב לשלם 40 אלף שקל בתרומה שחורה שאיננה מוכרת לשום דבר? מדאגה לשלום הציבור? האם הגיוני שסכום כזה יוצא ממטה בחירות מבלי שהפוליטיקאי - עורך דין ממולח שירידה לפרטים איננה הצד החלש שלו - ידע בדיוק מי נתן כמה ועבור מה?

בסוף הדיון האחרון במשפט מצגר - אחרי שהודה באשמה ונגזרו עליו 3.5 שנות מאסר וקנס בגובה חמישה מיליוני שקלים - קם הרב הראשי לשעבר, מחה דמעה, ניגש אל סגן פרקליטת מחוז ירושלים עו"ד דניאל ויטמן (שניהל את התיק יחד עם עו"ד איילה גלבר), ואמר לו: "אין לי שום טענות כלפיכם, אתם לא אשמים. זה אני שצריך לתת דין וחשבון לבורא עולם".

"זוהי הודאה דרמטית שניתנה כבר מהיום הראשון של התיק", אומר עו"ד ויטמן. "אין נאשמים בדרג כזה שקמים ואומרים טעיתי ולוקחים אחריות. ההודאה הזו היא משמעותית ולוקחים אותה בחשבון בהסדר טיעון".
 

ויטמן לא אהב מה שכתבתי פה בשבוע שעבר, שהעונש שקיבל הרב מצגר היה קל מדי, וביקש להעמיד דברים על דיוקם. חוץ מההודאה יש לדבריו עוד סעיפים מקלים בתיק מצגר, כאלה שמעמידים את התוצאה הסופית באור אחר לגמרי. "מצגר תיווך בין הפונים אליו לבין רב שמגייר בחו"ל, אולם לא התערב בתהליך הגיור עצמו, ואין בדל של ראיה שהוא קידם גיורים פיקטיביים", מבהיר התובע. החוק קובע שני פרמטרים משמעותיים בהקשר של עבירת שוחד: הראשון, האם היא נעשתה בליבת העשייה של עובד הציבור, כלומר קשורה לפעילות שהיא חלק מהעשייה המקצועית שלו.

במקרה של מצגר מדובר בכספים שהתקבלו תמורת פעילויות שאינן חלק מתפקידו: אין מתפקידו לתווך בין מבקשים לרבני גיור, אין מתפקידו לגייס תורמים לעמותות וארגונים, ואין מתפקידו להסתובב בחתונות ובר־מצוות של משפחות עשירות ברחבי העולם. אלא שבבית המשפט העליון נתגלעה פעם מחלוקת, והשופט שמגר הרחיב את ההגדרה וטען שגם 'פעולה המתאפשרת במסגרת תפקידו של איש הציבור' אסורה. ההרחבה הזו היא שאפשרה להעמיד את מצגר לדין. 

התנאי השני הוא שצריכה להיות 'סטייה מן השורה', כלומר שמקבל השוחד פועל בצורה שונה כתוצאה מהשוחד שקיבל. במקרה של מצגר אין שום הוכחה שפעילויותיו המקצועיות חרגו מהנורמה; הוא לא חילק סמיכה פיקטיבית לרבנות או תעודות כשרות כוזבות לבתי עסק.

נקודה נוספת היא הקנס הכספי: "הרב מצגר קיבל קנס בגובה של חמישה מיליון שקלים. מדובר בקנס גבוה מאוד וחריג מאוד, חסר תקדים כמעט בדין הפלילי. קח את כל התיקים הגדולים שנוהלו פה, כולל בפרשיית הולילנד, ולא תמצא קנס שמתקרב בכלל לאזור הזה. המהנדס של הולילנד קיבל שישית מהקנס של מצגר, ושם הייתה 'סטייה ענקית מן השורה'", מסביר הפרקליט.

גם הרושם שנוצר כאילו התשתית הראייתית הייתה מוצקה אינו נכון. לדברי ויטמן, "עד המדינה נתן את הפלטפורמה. הוא תיאר את השיטה, איך עבדה המערכת. על גביה היו לנו עוד חיזוקים וראיות, אבל באשר לפרטים הקטנים ולהיקפי הסכומים ששולמו אין לנו תמיכות חיצוניות מלבד אמירותיו של עד המדינה. בתיק הזה לא הצלחנו לעקוב אחר מסלול הכסף, אפילו דולר אחד לא נמצא בחשבונות בארץ או בחו"ל. אם התיק היה מגיע לניהול ראיות חלקים גדולים היו נופלים, לא בשיטה ובמסגרת אלא בהיקפים ובפרטים. ההגנה יכלה לערער על אמינות הזיכרון של עד המדינה".

ההסבר של ויטמן משכנע. משך המאסר שקיבל מצגר בהסדר הטיעון לא רחוק מזה של בכירים כמו בניזרי ודרעי שהורשעו בעבירות דומות ללא הסדר טיעון. בפרקליטות העריכו שיגיעו עם מצגר להרשעה עם מאסר שינוע בין שנתיים לשש שנים, יחד עם קנס קטן הרבה יותר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

יהודה יפרח

ראש הדסק המשפטי של nrg ומקור ראשון

לכל הטורים של יהודה יפרח