לשמאל חשוב יותר להפיל את נתניהו מלהשיג שלום

המנטרה שמובילה את האופוזיציה לגבי נתניהו היא: 'לנתניהו לא צריך לעזור להשיג שלום; את נתניהו צריך להפיל'. מאז דעיכת סדר היום של עקבה, מתעצם קמפיין החקירות נגד נתניהו ופחות מחודש אחרי כישלון המגעים עם הרצוג, ברק כבר הכריז על ממשלת פשיזם

אמנון לורד | 19/2/2017 23:55
תגיות: בנימין נתניהו, א-סיסי,עבדאללה
הסיפור שהביא ברק רביד בעיתון "הארץ" על פסגת עקבה בהשתתפות נתניהו, א-סיסי והמלך הירדני עבדאללה פורסם אולי מסיבות פוליטיות עכשוויות, אך הוא מקפל בתוכו משמעויות חשובות; הוא מהווה המשך למסורת אמריקאית של בוגדנות כלפי ההנהגה הישראלית, מסורת שקיימת לאורך כל שנות המדינה, מאז החלו להתקיים משאים ומתנים בין ישראל לבין גורמים ערבים.
  
צילום ארכיון: ראובן קסטרו
יצחק רבין, ביל קלינטון והמלך חוסיין צילום ארכיון: ראובן קסטרו

אחד האחרונים שסבל מהנטייה האמריקאית למעול באמון מנהיגי ישראל היה יצחק רבין. רבין מסר בידי וורן כריסטופר, מזכיר המדינה דאז, ובידי הנשיא קלינטון את מה שנקרא "הפיקדון" - מכתב שבו הבהיר כי במידה שיתמלאו תנאיה של ישראל לשלום, היא תהיה מוכנה לסגת מרמת הגולן לקווי הארבעה ביוני 1967. המכתב לא היה אמור להיחשף והפרסום הפך לאחד המכשולים בדרך ל"שלום" הזוי כזה או אחר, בין ישראל למדינה סורית שהייתה פעם.

מעבר לזה, הסיפור על פסגת עקבה, שבה דחק המזכיר לשעבר ג'ון קרי בנתניהו לקבל את הפרמטרים הידועים להסדר הקבע, משלים חלק חשוב בפאזל הפוליטי של השנה שעברה. הוא חושף עד כמה יצחק (בוז'י) הרצוג חלש כמנהיג "המחנה הציוני". הוא חושף גם את מאבק הכוחות בין האופוזיציה לנתניהו, שכן אם הרצוג וגורמים נוספים במרכז המפה הפוליטית חשבו שזה רעיון טוב להצטרף לממשלה כדי לסייע בהשגת הסדר שלום - הרי שהכוחות המתנגדים השפיעו יותר. לאלה יש מנהיגים מסוגם של אובמה ואהוד ברק, חלקים בתקשורת ומרכיבי השמאל הרדיקלי בעבודה.
 
צילום: אמיר מאירי
חשף עד כמה הרצוג חלש כמנהיג ''המחנה הציוני''. הרצוג ואהוד ברק צילום: אמיר מאירי

זמן קצר לאחר האפיזודה של הניסיון להגיע לממשלת אחדות, ראיינתי את אחד מאנשי האגף הימני בעבודה, מיכאל בר זהר, והוא טען שהיה תוכן אמתי, שבאותה עת עוד לא היה ברור מהו, ביוזמת השלום שבמוקד הצטרפות המחנה הציוני. הרצוג היה איטי, הססן וחששן, ונתניהו נע במהירות כדי לחזק את ממשלתו באמצעות שר ביטחון חדש, אביגדור ליברמן.

המנטרה המובילה של האופוזיציה לגבי נתניהו היא: 'לנתניהו לא צריך לעזור כדי להשיג שלום; את נתניהו צריך להפיל'. מאז דעיכת סדר היום של עקבה, שלא היה ידוע עד עכשיו, אנחנו רואים את התעצמות קמפיין החקירות נגד נתניהו. פחות מחודש אחרי כישלון המגעים עם הרצוג, אהוד ברק כבר הכריז על ממשלה שמידרדרת לפשיזם, שחייבים לעשות הכל כדי להפיל אותה.
 
צילום: AFP
עדיף שאת יוזמת קרי תוביל ממשלת מרכז-שמאל יחד עם הילארי קלינטון צילום: AFP

החשבון של הנשיא אובמה, שלא סמך ידו על יוזמת קרי, ושל אהוד ברק ושותפיו, היה בדיוק כמו בסוף 1998 אחרי ועידת וואי: שנתניהו ייתקע עם הימין. לא צריך להתקדם בתהליך השלום - צריך להפיל את נתניהו. הסיסמא מאז ועד היום היא: 'הניצחת וגם רצחת?' החשבון של המנהיגות הדמוקרטית בארצות הברית ושל השמאל בישראל היה שאם יושיטו לנתניהו יד בנושא יוזמת קרי, הוא ישרוד את כהונת אובמה - אבל עדיף שאת יוזמת קרי תוביל ממשלת מרכז-שמאל יחד עם הילארי קלינטון.

בעזרת ליברמן שרדה ממשלת נתניהו את אובמה, ועם קצת עזרה מידידים, ראש הממשלה ישרוד גם את הקמפיין שמורכב ממטענים עודפים של תחקירים לעת חירום. אפשר גם ללמוד על ההבדל בין דרכו של נתניהו במשא ומתן לבין דרכם של קודמיו, ביניהם ברק ואולמרט. על אף שנערכה פגישה והונחו על השולחן ההצעות המפורטות-מדי של קרי, נתניהו לא השאיר עקבות.

לפי הנוהג שהשתרש, הפלשתינים לא צריכים לעשות כלום, הם יכולים להמשיך לפגע ולסרב, ואילו מנהיג ישראלי שנכנס למשא ומתן על קווים כאלו ואחרים, כבר רושם את מחויבות ישראל להסדר לפי "הפרמטרים" שעליהם הסכים. זה כבר בכספת. עידן טראמפ גם אם אינו מוחק את ה"צוויישטאטן" (מתווה שתי המדינות, א"ל), הוא מוחק את "הפרמטרים". אם לשנתיים הקרובות תצטרף "יש עתיד" לממשלה, אפשר לנהל משא ומתן על בסיס שונה. זו המשמעות של עידן טראמפ.
 

צילום: AP
עם קצת עזרה מידידים, ראש הממשלה ישרוד גם את קמפיין החקירות הנוכחי, שמורכב ממטענים עודפים של תחקירים לעת חירום. נתניהו צילום: AP

בסוף התהליך, עם אותם המשתתפים מעקבה בתוספת ערב הסעודית, אפשר יהיה להגיע להבנה על רוב ההתיישבות, על גבולות, על שליטה ביטחונית. אז גם יוכלו האמריקאים להעביר את השגרירות שלהם לירושלים. הפלשתינים יצטרכו להחליט איך לקרוא לשטח שבשליטתם.

הבעיה הנצחית היא: לקמפיין החקירות יש שתי מטרות. האחת, אם אפשר - להפיל את נתניהו. השנייה - אם לא להפיל - להפוך אותו לרדיואקטיבי ולדחוק אותו לימין ולמנוע מלפיד ו/ או מהרצוג מלהתקרב אליו. עם עליית טראמפ נוצרו אולי לראשונה תנאים להתקדמות אמתית, כאשר האמריקאים ינסו להשתית את מדיניותם על אמיתות היסטוריות ולא על שקרים מוסכמים. אבל בלי פרטנר נוסף בפוליטיקה הישראלית - ההזדמנות הזאת תוחמץ.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

אמנון לורד

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים ביניהם ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי, 'רצח בין ידידים'. ספרו האחרון: "הדור האבוד" על מלחמת יום הכיפורים.

לכל הטורים של אמנון לורד

המומלצים

פייסבוק