ראשי » חדשות » דעות

צניעות זה לא עניין דתי: בין אדל לאסתר המלכה

באופן אבסורדי, חג הפורים הפך בשנים האחרונות מחג גדול לילדים, לחג ההתערטלות הלאומי שבו ילדים וילדות מתחפשים בלבוש זנותי. הגיע הזמן לגאול את ערך הצניעות מהקונוטציה הדתית שלו ולהחזיר את החברה שלנו למקום בריא יותר

לפני מספר שבועות התקיים בלוס אנג'לס טקס הגראמי שבו זכתה הזמרת הבריטית אדל בחמישה פרסים. איני נוהג לצפות בטקסים אלו, ואני רחוק מלהיות בקי בעולם התרבות העכשווי, אבל מה ששבה את עיני בכתבות שהתפרסמו לאחר הטקס, הוא דווקא לבושה של אדל, לבוש יפה וצנוע, ושמלות שכאילו יצאו עכשיו מחנויות האופנה היוקרתיות ביותר בבני-ברק. מסתבר שזה אינו מקרי, אלא הולם את תפיסת עולמה של אדל. בעבר ציינה הזמרת שסוד ההצלחה שלה הוא הצניעות, צניעות הבאה לידי ביטוי הן בלבושה והן בהתנהגותה. לא בכדי היא סירבה לקבל את הפרס היוקרתי בטקס האחרון וטענה על הבמה שמתחרתה, הזמרת ביונסה, ראויה יותר לקבלת הפרס.

צניעות אינה ערך דתי או הלכתי גרידא. צניעות היא ערך אוניברסלי שאמור להביא לעולם יציבות חברתית ובריאות מינית. ערך הצניעות ירד לעולם עם בריאתו, מיד לאחר חטאם של אדם וחווה. החטא גרם ליצורים הראשונים עלי אדמות לגלות שהם עירומים וכמענה למבוכתם אלוקים מכין עבורם לבוש מיוחד: "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם".
 
לרבי מאיר, מחכמי ישראל בתקופת המשנה, הייתה גרסה אחרת לפסוק ובמקום "כותנות עור" גרס "כותנות אור". גרסת רבי מאיר מסמלת הבנה מהותית לגבי ערך הצניעות. טרם החטא, אדם וחווה היו בעלי ראיה פנימית - הם ראו את הנפש והתבוננו בפנימיות של בן זוגם ולכן לא שמו לב לכך שהם עירומים. החטא הביא את האנושות למצב של ראייה חיצונית, שבה מראה משכר עלול להיות גם מראה משקר. במקום לראות את ה-אור הפנימי של הנשמה, אנו נוטים להסתנוור ממראה ה-עור הגס של הגוף.

הבגד שניתן לאדם וחווה היא מתנתו של הקב"ה לאנושות שלאחר החטא, אנושות המתמכרת למראה החיצוני ומתקשה למצוא את האור הפנימי והרוחני שבאדם. מתנה זו הינה למעשה ערך הצניעות, מתנה העתידה לסייע לאדם לגלות את העומק המסתתר תחת המעטה החיצוני. הצניעות לא באה על מנת לכער או לדכא, שהרי יופי הוא ערך חשוב ומרכזי ביהדות, ערך "המרחיב דעתו של אדם" בלשונם של חז"ל. הצניעות באה על מנת לעדן ולהעמיק, לתקן ולהמתיק. הצניעות מכסה טפח מהיופי החיצוני, על מנת לגלות טפחיים מהיופי הפנימי, ומגינה בפני שכרון מוחלט מן המראה החיצוני של "ויראו כי עירומים הם".
 
סיפורה מגילת אסתר מתגלגל גם הוא סביב ציר זה. הסיפור נפתח במופע עירום פומבי שמתכנן אחשוורוש למלכה ושתי המסרבת לשתף פעולה ומוצאת להורג בשל כך, ומסתיים בכינון מלכותה של אסתר, המועמדת שנבחרה על פני אלפי נשים אחרות, זו שנשאה חן בעיני המלך אחשוורוש יותר מכולן דווקא בשל צניעותה.

במשך אלפי שנים אנו חוגגים את נס פורים ואת סיפור ההצלה של העם היהודי שהובלו באומץ על ידי מרדכי ואסתר. ייתכן שזו אחת מן הסיבות שאת חגיגת פורים אנו מציינים דווקא דרך תחפושות, להזכיר לנו את חשיבותם של הבגדים וערכי הצניעות להצלתה של החברה היהודית. באופן אבסורדי, חג הפורים הפך בשנים האחרונות מחג גדול לילדים, לחג ההתערטלות הלאומי בו ילדים וילדות מתחפשים בלבוש זנותי כבר מגיל צעיר מאוד. הגיע הזמן להוקיע תופעה זו ולדאוג לכבודם של ילדנו ובפרט לכבודן של הבנות, שלא תתחפשנה כפרוצות ותיתפסנה כאובייקט מיני. השארת המלחמה על הצניעות לדתיים בלבד - יש בה פספוס עצום לכלל החברה. זהו לא ערך דתי אלא ערך אוניברסלי.

יש לי הצעה פשוטה מאוד להורים ולמחנכים. לקראת פורים הקרב ובא, הבה נשתף את סיפור ההצלחה של הזמרת אדל כמודל לחיקוי. הבה נגאל את ערך הצניעות מהקונוטציה הדתית שלו ונחזיר את החברה שלנו למקום בריא יותר וראוי יותר מבחינה נפשית ומינית.

הכותב הינו נשיא ארגון ואהבת"א, יהדות נוסח תל אביב
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

טור אורח

Nrg מעניק במה לכותבים אורחים

לכל הטורים של טור אורח