שמאל שמתחפש למרכז? עדיף שתתחפשו לפודל
בפורים מתחפשים, וזה טוב ויפה. אבל בשאר ימות השנה, עדיף שכל אחד ישמור על זהותו האמיתית ולא ינסה להפוך למשהו אחר
לבי־לבי לדוקטורנט מהמאה ה־23 שינסה להבין מדוע אצל הילדים הפכה הפיג'מה לסמל של יציאת מצרים. אף אני, שאינני דוקטורנט וגם לא מהמאה ה־23, לא כל כך הבנתי למה הילד בא לגן בפיג'מה כשלומדים על עשר המכות. ואז הסבירו לי שבשנים שחלפו מאז שהייתי דרדק בגן יבנה שבטבעון מישהו חיבר שיר מופת, לאמור: "פרעה בפיג'מה באמצע הלילה". מאז הפכה הפיג'מה לסמל המובהק של יציאת מצרים אצל דור העתיד שלנו.
אך מה לנו כי נלין על הפיג'מות לקראת פסח, בעוד כולנו עוטים תחפושות בפורים? הקשר בין תחפושות לבין מגילת אסתר אינו נהיר יותר. אבל שערי דרשנות לא ננעלו, ואם אנחנו הרבנים מסוגלים לקשר את פרשת תזריע־מצורע לשבע ברכות או להלוויה, לסירוגין, ודאי נצליח גם להסביר למה התחפושות קשורות לפורים. אבל רק לפורים; כי ביתר ימות השנה, תחפושות הן כבר ממש לא במקום. כמו אלו שברשימה הבאה.
השתוללות שמתחפשת לח זו תחפושת שאסורה גם בפורים.
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
אנגלית שמתחפשת לעברית. אנשים שאומרים "מסביב לשעון" (יומם ולילה), "לקחת תמונה" (לצלם); אנשים שקוראים לחניה שלהם "מוסך"; והתפלצת הלשונית החדשה: "זה מרגיש לי". בלשון הקודש אני יכול להרגיש את זה, אבל "זה" לא יכול להרגיש לי. ומי שאומר "עושה שכל" כתרגום מילולי של "make sense", יכול באותה מידה לומר "רצתי החוצה מכסף" כאשר הוא סובל מחסרון כיס (I ran out of money).
זית שמתחפש לפודל. פעם היו שותלים בכיכרות דקלים מהאיים הקנריים. לפני כמה שנים החלו העיריות לשתול במקום הדקלים עצי זית, שהם הרבה יותר יפים, והם גם עץ אמיתי, ולא לולב על מוט. אך בחודשים האחרונים החלו גנני ישראל לגזום את עלוות עצי הזית במין כריות עגולות תפוחות, כאילו היו כלב פודל מפונק. זה זית, אנשים. זה עץ קשוח, עץ של גולני, עץ שחמש שנות בצורת רצופות לא מזיזות לו. ואתם עשיתם ממנו פודל.
קנאי שמתחפש למתון. מורי ורבי, הרב ליכטנשטיין, היה אדם מתון בדעותיו. אבל הוא היה מתון גם במתינותו. כששוחח עם אנשים קיצוניים ממנו, משני הצדדים, תמיד נהג בהם בכבוד, וגם שקל ברצינות את טענותיהם. אבל הרב תמיד היה אדם נדיר. הרבה יותר שכיח הדפוס של המתון הקנאי, איש האינקוויזיציה הליברלית הקדושה, שמוכן לחנוק אותך למוות בשתי ידיו החשופות אם לא תסכים לדעותיו הליברליות המתונות.
שמאל שמתחפש למרכז. מחקר של מכון פיו (Pew) הראה שרק שמונה אחוזים מהישראלים מגדירים עצמם אנשי שמאל. בנסיבות הללו, אין זה פלא שמפלגות השמאל בישראל החלו לכנות עצמן "שמאל־מרכז", או בקיצור: "מרכז". מבין התחפושות שברשימה הזו, דומני שזו הפחות מוצלחת. עדיף כבר להתחפש לפודל.
מוכר שמתחפש לחבר. האם אתה באמת חושב שאם תפתח את שיחת הטלפון השיווקית במילים "שלום חיים!" זה ימס את לבבי הערל, ומיד אֲפנה חצי יום לפגישה חינם עם יועץ הביטוח שלכם?
יום חול שמתחפש למועד. אף אישה לא קמה בבוקר מאושרת בגלל "יום האישה הבינלאומי"; שום רווק לא מתהלך גאה כטווס ב"יום הרווקים הסיני"; אף אחד לא עצוב ב"יום השואה הבינלאומי".
הפגנה שמתחפשת לבית כנסת. בית כנסת עם אג'נדה, בית כנסת עם פרינציפ, בית כנסת שלא נוסד כדי להתפלל בו, אלא כדי להפגין נגד משהו. בית כנסת מתקדם, בית כנסת חדשני, בית כנסת טבעוני. בית כנסת שכבר לא מספיק לחבריו סתם לבוא ולהתפלל כמסורת אבותיהם, כמו שיהודים היו עושים פעם.
אוכל שמתחפש לבריא. אם מוסיפים ליוגורט גושים זה לא הופך אותו לטבעי; אם צובעים את הלחם בחום זה לא הופך אותו לאורגני; אם מקטינים את האריזה זה לא הופך את החטיף למרזה.
סתימת פיות שמתחפשת לליברליות. "לא נרשה אירוע שירה בכיכר בלי זמרות, כי אסור לסתום פיות"; "לא נרשה לסטודנטיות להציב מחיצה במסיבת הפקולטה, כי הן לא מבינות שזה מקטין אותן".
השתוללות שמתחפשת לחג. זו תחפושת שאסורה גם בפורים, והשל"ה הקדוש תיאר אותה במדויק: "נדמה לרוב המון שבפורים היתר לכל אדם לפרוק עול תורה ומצוות מעליו, וכל המרבה להיות משוגע הרי זה משובח. וכל זה הוא בלי ספק רע ומר והוא עוון פלילי".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם