אופורטוניסט זגזגן: פניו האמיתיות של ליברמן
עוד לפני שהיה שר ביטחון, יושב ראש ישראל ביתנו לא הפסיק לזגזג. כשר ביטחון הוא האיש המושלם בידי נתניהו להחרבת ההזדמנות ההיסטורית שנוצרה ליישב את יהודה ושומרון
מי אתה אביגדור ליברמן? איש ימין קיצוני, "טורף ערבים", אדם שאצלו מילה זו מילה? מה הכיסוי לאמירה כגון "אני אומר לך, ואתה יכול לתפוס אותי במילה (...) אם אני שר הביטחון, אני נותן לאדון איסמעיל הניה 48 שעות - או שאתה מחזיר את הגופות והאזרחים או שאתה מת" (3.2016)? חודשיים לאחר מכן התמנה ליברמן לתפקיד, אך הניה עדיין חי. הפתעה? הנה עוד כמה כאלה.בשנות התשעים נהג ליברמן להתפאר שמימינו נמצא רק הקיר, אך בשנת 2000 סיפר אהוד ברק כי "ליברמן וחבריו הציעו ליאסר ערפאת "חכו לנו ואיתנו תעשו עסקה טובה יותר". שגריר ארה"ב דאז, מרטין אינדיק, אישר בספרו: "ליברמן נועד עם ידידו מוחמד ראשיד לאחר ניצחון אריאל שרון בבחירות 2001, והציע לו ויתורים מדיניים מפליגים".

ליברמן וטילרסון בפגישתם. מי צריך להפסיק לקשקש?
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון
באוקטובר 2001 היו ליברמן ורחבעם זאבי 'גנדי' חברי אותה מפלגה. לאחר שראש הממשלה שרון הפתיע וצידד במדינה פלסטינית הכתיב גנדי פרישה מהממשלה. יום לאחר הפרישה גנדי נרצח, וטרם התקררה גופתו זגזג ליברמן חזרה לממשלה. אלא שזו בעיה לימני להגיע לבחירות מתוך ממשלה התומכת במדינה פלסטינית, וליברמן פרש ממנה כחצי שנה לפניהן. אחרי הבחירות חזר לממשלת שרון, ולכיסוי הישארותו בממשלת ההתנתקות אמר: "אין ספק שהאחדות חשובה יותר, ועדיף ויתור על שטחים" (2004). הוא נותר שם עד ששרון סילק אותו ביוזמתו.
ב-2006 עולה אהוד אולמרט לשלטון עם תוכנית 'ההתכנסות' – התנתקות מיהודה ושומרון. ליברמן רצה כיסא והכריז: "אני ימין מעשי, לא קיצוני". ההזדמנות נולדה בעקבות משבר מלחמת לבנון, וליברמן הצטרף לממשלת אולמרט והצילה. גם שם הוא זגזג ואמר: "אני תומך במסירת נשק לאבו-מאזן" (28.12.06), אך בהמשך ניפק גם את ההפך: "כבר הוכח שהעברת נשק וכסף לפת"ח משמשים לחיזוק הטרור ולא למאבק בו" (22.6.07). ב-2008 אולמרט הסתבך, הבחירות נראו באופק וליברמן נטש "מסיבות אידיאולוגיות".
לפני בחירות 2009 שוב היה ליברמן בימין: "מתכונת מפת הדרכים תוביל רק לעוד עימותים", הוא הצהיר, ובהמשך הדרך אמר: "ישראל מחויבת רק למפת דרכים". אגב, הסכם אוסלו הוא פיקניק בהשוואה לאותה 'מפת דרכים'. באותה שנה ציין יושב ראש ישראל ביתנו כי "פתרון שתי מדינות לא יביא לקץ הסכסוך, הוא יביא את הסכסוך אל תוך גבולות 1967", וכעת כשר ביטחון אמר: "אני תומך בשתי מדינות".
דיבורים 2016: "נגד הטרור צריך יד ברזל בלתי מתפשרת (...) צריך להרוס את בתיהם של מחבלים שלא הצליחו להרוג (...) צריך להתחיל להשתמש בכלי הגירוש לעזה (...) להפסיק את העברת הכסף לפלסטינים כשהטרור משתולל". זמן קצר לאחר מכן מונה ליברמן לשר הביטחון ולא היה שינוי במערכת - בדיוק כמו הגינוי שהשמיע השבוע לחיילים בג'יפ המותקף. הוא השר הממונה, הוא אינו משנה את המדיניות והנהלים ורק מתלהם כדי לשמור על תדמיתו הימנית.

ליברמן. אופורטוניסט הנוטה לשמאל, המכסה על הכול בהתלהמות בריונית ריקה.
צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ליברמן הוא חברו של המיליארדר האוסטרי מרטין שלאף, שיחד עם ערפאת חלק בעלות על הקזינו ביריחו - שייצג אותו חבר נוסף של שלאף, עו"ד דב וייסגלס, מאדריכלי ההתנתקות. ב-2009 ביקש שר החוץ ליברמן למנותו כשליח לארה"ב. חבר נוסף שלו הוא חיים רמון, שכמו ליברמן ("ניתן להעביר שכונות בירושלים לשליטה פלסטינית") תומך בחלוקת ירושלים. חבר אחר הוא מוחמד ראשיד, איש הכספים של ערפאת, ש'וויקיליקס' פרסם שהוא מועמדו של ליברמן כיורש לאבו-מאזן. מעניין.
לאורך הקריירה שלו לא הותיר ליברמן חותם חיובי משמעותי כלשהו, כי סכום המהלכים הסותרים הוא אפס. נזק, לעומת זאת, הוא כבר גרם כשנתן את המתנה הגדולה ביותר לערביי ישראל, שנגדם הוא אינו מפסיק להתלהם: העלאת אחוז החסימה ביוזמתו איחדה את הסיעות הערביות והוסיפה להן שני חברי כנסת, וכן גרעה שלושה נציגים מהימין של אלי ישי, שלא עברו את אחוז החסימה. זו תוצאה שדווקא מקדמת את כוונתו ליצור גבול על כביש 6.
"צריך להספיק לקשקש. כל הדיבורים על החלת ריבונות, בנייה בכל מקום – זה דבר בלתי אחראי. אנו צריכים להבין את מקומנו ואת מגבלות הכוח שלנו": זה ליברמן האמיתי, אופורטוניסט הנוטה לשמאל, המכסה על הכול בהתלהמות בריונית ריקה. כשר ביטחון הוא האיש המושלם בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו להחרבת ההזדמנות ההיסטורית שנוצרה ליישב את יהודה ושומרון ולבטל את האפשרות להקמת מדינה פלסטינית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg