אלימות כלפי צוות רפואי: די עם היד הרכה
מדינת ישראל מוציאה על בריאות סכום נמוך בהשוואה למדינות המפותחות האחרות. הקצאת המשאבים המועטה נותנת את אותותיה בשטח וחלק מתופעות האלימות הן ביטוי לחוסר האמון במערכת
הרצח המזעזע שאירע אתמול (ג') הוא רק קצה הקרחון של אירועי אלימות המתרחשים יום יום במערכת הבריאות. בנסיון להעריך את מה שקרה, יש צורך להבחין בין אירוע קיצוני של רצח על ידי חולה נפש שקשה לחזות מראש, לבין המצב הקשה הקבוע של מערכת הבריאות.מדיניות האוצר נקבעה על בסיס ההנחה שמערכת הבריאות היא מערכת בזבזנית שיש לדאוג שתפעל תמיד בתנאי מחסור וכך יהיה לה תמריץ להיות יעילה וחסכונית יותר. כדי להבטיח את זה, נמנעה הוספת משאבים למערכת ובניית בתי חולים חדשים לא אושרה במשך כשלושים שנים. אפילו הוספת מיטות אשפוז הכרחיות אושרה בקמצנות שלא אפשרה אפילו להדביק את גידול האוכלוסייה.
זירת השריפה בחולון בה נהרגה טובה קררו. לקבוע מדיניות של אפס סבלנות ביחס לאירועי אלימות כלפי צוות רפואי.
צילום: דני מרון, באדיבות המשפחה
תוצאה בלתי נמנעת ממגמה זו היא צפיפות האשפוז, אשפוז חולים במסדרונות והצפת חדרי המיון עד לסגירת חלק מהם לשעות רבות בגלל עומס בלתי סביר. במצב צפיפות כזה נוצרים חיכוכים רבים בין הצוות למטופלים ובני משפחותיהם. מפגש בין צוות עמוס לעייפה לבין חולים ובני משפחותיהם במצב של לחץ, הם מצב נפיץ שמוביל מדי יום לאירועים אלימים שבחלקם מתדרדרים לאלימות פיזית.
גם במרפאות הקהילה המצב לא יותר טוב. יחד עם המחסור ברופאים ובאחיות, נדרש הצוות המועט מדי לתת מענה לחולים רבים, ושוב עולה התמונה של צפיפות יתר, זמן קצר מדי המוקדש לכל חולה וכתוצאה מכך וסר שביעות הרצון של המטופלים ובני משפחותיהם. בנוסף לבעית האלימות יש חשש להופעת זיהומים צולבים, דבר המאפיין מקומות טיפול צפופים.
החשוד ברצח אשר פרג'. הלקוח תמיד צודק?
צילום: יוסי זליגר
מדינת ישראל מוציאה על בריאות סכום נמוך בהשוואה למדינות המפותחות האחרות ומקבלת רפואה טובה יחסית עם תוחלת חיים גבוהה יותר (לא רק בזכות מערכת הבריאות) אבל הקצאת המשאבים המועטה, נותנת את אותותיה בשטח וחלק מתופעות האלימות הן ביטוי לחוסר האמון במערכת על רקע זה.
בעיה נוספת המחייבת התייחסות דחופה היא מדיניות היד הרכה כלפי המאיימים והפוגעים בצוות הרפואי. מקרים של אלימות מילולית ופיזית לא מובאים לדין וגם כשכן, לא ניתן עונש שיש בו הרתעה ציבורית. השופט הרחמן נמנע מלקבוע עונשים משמעותיים והצוות הרפואי נדרש להמשיך לטפל באדם האלים ובבני משפחתו.
במקרים רבים נמנעת הנהלת המוסד הרפואי מלתת גיבוי לאיש הצוות שנפגע מתוך רצון "לשמר את הלקוח". המטופל שהפך ללקוח הוא כמובן "תמיד צודק" וכך נשחק הצוות הרפואי ובמקרים רבים לא מוכן להמשיך לעבוד במערכת שלא יודעת להעריך את מסירותו ומפסידה עקב כך את שירותיו.
על קובעי המדיניות לפעול לשינוי מהיר ככל הניתן בשני המישורים: יש להקציב למערכת את המשאבים הנחוצים לה ובמקביל יש לקבוע מדיניות של אפס סבלנות ביחס כל אירוע של אלימות כלפי צוות רפואי.
הכותב הינו יו"ר חטיבת המרפאות בקופ"ח כללית לשעבר, ראש אגף בתי החולים במשרד הבריאות לשעבר. זוכה עיטור נשיא המדינה על טיפול התנדבותי באוכלוסיות מצוקה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם