המשבר בין הולנד לטורקיה: תחילת המאבק על אירופה?
אחרי שנים רבות של כניעה לגחמות של ארדואן, הצעדים ההולנדים נגד כניסת שרים טורקים לשטחה מבטאים התפכחות בכל אירופה - שמתבטאת בעליית הימין הקיצוני. לאירופים נשבר מהנשיא הטורקי, שגילה פתאום שלהולנד יש כבוד עצמי
ברקע המשבר הנוכחי בין הולנד לטורקיה נמצאת היסטוריה של יותר מ-400 שנים של יחסים דיפלומטיים בין המדינות. הולנד היא אחת המשקיעות הגדולות במשק הטורקי. יותר מאלפיים חברות הולנדיות פועלות בטורקיה, הסחר בין שתי המדינות עולה על עשרה מיליארד דולר בשנה - ומדי שנה מגיעים לטורקיה יותר ממיליון תיירים הולנדים. בהולנד גרים כארבע מאות אלף טורקים, בערך 2.5 אחוז מתושבי הולנד. רקע טוב למדי, ואפילו מצוין.
מפגינים מניפים דגלים טורקיים מחוץ לקונסוליה הטורקית ברוטרדם, הולנד
צילום: AP
מה שקורה בימים האחרונים בין המדינות הוא תוצאה של שנים ארוכות של כניעה אירופית לגחמותיו של ארדואן, לאימפולסיביות שלו, לגסות הרוח וגסות הפה שלו, ולאופן שבו הוא הציף את אירופה בפליטים סורים ומהגרים אחרים - שרובם הגדול מוסלמים. ההולנדים במקרה היו הראשונים, אבל הסכסוך מתרחב גם למדינות אירופיות אחרות.
הסבב האחרון של הדם הרע בין טורקיה לאירופה החל בימים האחרונים, כשארדואן ניסה לשלוח לאירופה שרים ממפלגתו. זאת כדי שיעודדו את מיליוני אזרחי טורקיה החיים באירופה - ושהם בעלי זכות הצבעה בטורקיה - להצביע עבור התיקונים בחוקה שיחזקו את מעמדו ויהפכו את טורקיה למדינה שבה הנשיא אינו רק דמות סמלית אלא גם אוחז במושכות הרשות המבצעת, כמו בארה"ב.
הולנד עוברת תהליך של התפכחות, שהביא להתחזקות הימין הקיצוני ומנהיגו חירט וילדרס. הוא המועמד הרציני ביותר להנהגת המדינה, אחרי שרק לפני חמש שנים הוא היה מוקצה מחמת גזענות. היום העם ההולנדי מבין שהנחמדות וסבר הפנים היפות שבו קיבלו ההולנדים את המהגרים המוסלמים הפכו את הולנד ליעד הגירה מועדף, ועכשיו הם מיישרים קו לימין כדי להציל את מולדתם מהפלישה האסלאמית שרק הולכת וגוברת.

לאירופים נשבר ממנו. רג'פ טאיפ ארדואן
צילום: AFP
למרות האווירה הטעונה, האנטי אסלאמית הזו, שולח ארדואן – ראש מפלגה אסלאמית בסגנון האחים המוסלמים – את שריו להולנד כדי לחזק אותו עוד יותר. השתגע? בכלל לא, הוא פשוט לא סופר את האירופים ממטר כבר שנים רבות, אחרי שהם מוותרים לו על כל דרישה מאז שעלה לשלטון בשנת 2002. ההולנדים החליטו שלא, וסירבו לאפשר לשרים הטורקים להגיע להולנד ולדבר אל קהל בוחריהם.
ארדואן נפגע אישית, כי פתאום התברר שלהולנדים יש רצון משלהם, וחמור יותר: כבוד עצמי. הם כבר לא כורעים ומשתחווים לסולטאן. הם סירבו לאפשר למטוסו של שר החוץ הטורקי לנחות בהולנד, כפי שסירבו לאפשר למכוניתה של שרת המשפחה הטורקית להגיע דרך היבשה. בתגובה על העלבון איים ארדואן על הולנד בסנקציות כלכליות ובמניעת נחיתת מטוסים הולנדים על אדמת טורקיה. הוא גם השווה אותם לנאצים ולפשיסטים, למרות שהולנד הייתה קרבן הנאציזם. בהמשך השתמשו שני הצדדים בנשק של משיכת שגרירי המדינות זו מזו.
אבל הולנד לא לבד: גם גרמניה, דנמרק, אוסטריה ושוויץ אינן תומכות ברצונו של ארדואן להפוך לנשיא כל-יכול, וגם הן הטילו מגבלות על הגעת שליחיו ודובריו לשטחן. עכשיו ארדואן קורא לגופים בינלאומיים להעניש את הולנד.
האם אנחנו רואים את ניצני המאבק על אירופה בין הימין העולה לבין האסלאם המשתלט? האם זו תחילת השינוי בתהליך האסלאמיזציה של אירופה? האם יש עתיד אירופי לאירופה? ימים ובחירות יגידו, אבל גם כדאי שהאירופים יתחילו לעשות ילדים, כי בלעדיהם האירופים צועדים בגאון אל תוך המוזיאון.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg