קואליציה אנטי-ישראלית עדיין אפשרית בהולנד
הבחירות הסוערות בהולנד הציתו מהומות שבהן שוב התברר שאנטישמיות עבור חלק מהמוסלמים בהולנד היא מרכיב עיקרי בזהותם. האם הולנד היא עדיין בין הידידות הטובות שיש לישראל באירופה כפי שנוטים לומר? לא בטוח בכלל
בתוך מהומת התגובות לבחירות שהתקיימו בהולנד ב-15 במארס, הוקדשה תשומת לב מועטה להשלכות האפשריות של תוצאותיהן על ישראל ועל יהדות הולנד. זה קרה בעיקר בגלל המתיחות הפתאומית בין הולנד לטורקיה. ממשלת הולנד בראשותו של מארק רוטה, מנהיג המפלגה הליברלית VVD החליטה ימים מספר לפני הבחירות לא לאפשר למטוסו של שר החוץ הטורקי מלווט קאבוסוגלו לנחות בשדה התעופה של אמסטרדם.בעקבות זאת, כינה הנשיא הטורקי ארדואן את בת בריתו בנאט"ו, הולנד, "שרידים של נאצים ופשיסטים".
פאטמה בטול סאיאן קאיה, שרת המשפחה הטורקית, נעצרה לפני שהספיקה להגיע לקונסוליה הטורקית ברוטרדאם. לאחר מכן גורשה מהולנד. שני השרים הטורקים ביקשו לשכנע את הטורקים ההולנדים להצביע במשאל העם של 16 באפריל לטובת הרחבת הסמכויות של הנשיא ארדואן.
אפשר לתהות האם רוטה היה נוקט בצעדים נחרצים כאלה אם לא היו בחירות בתוך כמה ימים לפרלמנט. כל המפלגות החשובות תמכו בהחלטת הקבינט. המפלגה הטורקית-מרוקאית הנחשבת לפרו-ארדואנית התנגדה להחלטה.
המהלך של רוטה נגד השרים הטורקים השתלם. VVD שמרה על מעמדה כמפלגה הגדולה ביותר עם 33 מושבים מתוך פרלמנט של 150; בכל מקרה היא איבדה שמונה מושבים. מנהיג עבר של המפלגה האנס ויגל אמר שמר ארדואן עזר קצת למפלגתו. מפלגת החירות של חירט וילדרס הפכה למפלגה השנייה בגודלה לאחר שהגדילה את כוחה בחמישה מושבים. בין נבחרי המפלגה לפרלמנט ישנו גם פעיל מרכזי בקהילה האשכנזית בשם גידי מרקוזוור.
השותפה של הליברלים בקואליציה, מפלגת הלייבור, נשחטה ואיבדה 29 מתוך 38 המושבים שלה. זו הייתה המפולת הפרלמנטרית הגדולה ביותר בבחירות מאז מלחמת העולם השנייה. הלייבור, מפלגת PVDA, הפכה לחבורה של מסיתים אנטי-ישראלים. מחרחר השנאה הראשי שלה מישל סרוואס – המזכיר באופן קבוע את העובדה שאימו יהודייה – לא יהיה חבר בפרלמנט. גם שר החוץ האנטי-ישראלי של הלייבור, ברט קנדרס, לא יחזור למושבי הפרלמנט.
ועם זאת, בסבירות גבוהה שמפלגה אנטי-ישראלית אחרת, הליברלים השמאליים D66 יחברו לקואליציה של הממשלה החדשה. מנהיג מסע הבחירות שלהם היה סשורד סשורדסמה, הדובר האנטי-ישראלי הראשי של המפלגה. הוא דיפלומט הולנדי בדימוס. ועם זאת, הממשלה הבאה תורכב מארבע או חמש מפלגות. ל-D66 יש רק 19 מנדטים, ולכן השפעתה תהיה פחותה מזו שהיתה למפלגת הלייבור בממשלה היוצאת. אך אם הממשלה הבאה תכלול בתוכה גם את מפלגת השמאל-הירוק המצב ישתנה לרעה. זו המפלגה שהבחירות היטיבו איתה יותר מכל המפלגות האחרות כאשר הגדילה כוחה מ-4 מושבים ל-14.
בשנים עברו, הדמוקרטים הנוצרים (CDA) שהגדילו כוחם מ-13 ל-19, מילאו תמיד תפקיד מפתח בעמדות הפרלמנט כלפי ישראל. להוציא מקרה אחד, הדמו-נוצרים אף פעם לא תמכו בצעדים אנטי-ישראלים שהוצעו על ידי מפלגות השמאל. עלייתו של דונלד טראמפ לנשיאות בארצות הברית עשויה לחזק את המפלגה בהתנהלותה כלפי ישראל, אך אם זה לא יקרה, הפרלמנט עלול לשנות כיוון נגד ישראל.
ישראל איבדה את אחת מתומכיה הגדולות, זו מפלגת VNL הקטנה, שהתפצלה בקדנציה הקודמת ממפלגת החירות. היא לא חוזרת לפרלמנט. שני הנציגים שלהם בפרלמנט, יורם ואן קלוורן ולואיס בונטס נהגו תמיד להציג שאילתות לשרים בממשלה ההולנדית על אירועים שליליים שנחתו על יהדות הולנד או על מדינת ישראל.
התפתחות שלילית נוספת היא שהמפלגה הטורקית-מרוקאית תיוצג בפרלמנט על ידי שלושה נבחרים, שניים ממוצא טורקי והשלישי ממוצא מרוקאי. ברוטרדאם זכתה המפלגה ב-8 אחוזים מהקולות. זו תהיה כנראה המפלגה הכי אנטי-ישראלית בפרלמנט. מנהיגה טונהאן קוזו זכה לפרסום עולמי (לתשומת לבך, סרנה) כאשר סירב ללחוץ את ידו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו בעת ביקורו בהולנד.
הפעולה נגד השרים הטורקים הציתה מהומות ברוטרדם. טורקים הולנדים זרקו חפצים שונים על היחידה המיוחדת של משטרת הולנד. בין הסיסמאות שהם צעקו שם אפשר היה לשמוע "יהודים" ו"יהודי סרטן". שוב התברר שאנטישמיות עבור חלק מהמוסלמים בהולנד היא מרכיב עיקרי בזהותם.
יש כאלה שתוהים אם האלימות הטורקית הזאת בתוך הולנד עלולה לחזור על עצמה אם וכאשר ישראל תצטרך שוב לתקוף ברצועת עזה. אחרי מהומות רוטרדאם (שבקושי דווחו בעולם ובישראל), נשאל על כך הרב הראשי של הולנד בניומין יעקובס. הדוגמא למהומות אנטי ישראליות נלקחה מצרפת ב-2014. הרב יעקובס ענה, כי "אני מקווה שאני טועה, אבל לא אופתע אם זה יתרחש גם כאן".
דוברים ישראלים נוהגים לומר לציבור מדי פעם שהולנד היא בין הידידות הטובות שיש לישראל באירופה. הם היו קרובים יותר לאמת אם היו שומרים על שתיקה בנושא. מי שסיכם את המצב בצורה מדויקת לפני כמה שנים היה שר החוץ ההולנדי לשעבר אורי רוזנטל בניתוח שעשה. רוזנטל אמר אז שלאורך השנים התמיכה שישראל זוכה לה במערכת הפוליטית ההולנדית פחתה מאוד.
זמן קצר לפני הבחירות מפלגת השמאל הסוציאליסטי הקיצונית הגישה הצעת החלטה שהאיחוד האירופי ישעה את הסכם הזיקה עם ישראל. ההצעה נפלה, אבל בכל זאת קיבלה את תמיכתן של השמאל הירוק, הלייבור ו-D66.
ד"ר גרסטנפלד הוא מומחה להולנד וסקנדינביה והוציא מספר ספרים על האנטישמיות באירופה
אקו"ם