סוטי מין אכזריים? האמת על לקוחות הזנות
ההתייחסות ללקוחות הזנות כקבוצה הומוגנית מזיקה למאמצים הכנים לשיפור מצבם של נשים בזנות. הדמוניזציה של גברים שמשלמים עבור סקס לא מאפשרת דיון פתוח ופרודוקטיבי על המדיניות הציבורית הרצויה כדי לשפר את תנאי העוסקות בתחום
קידום החוק להפללת לקוחות הזנות נכנס להילוך גבוה. יו"ר ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ח"כ עליזה לביא הצהירה בדיון בנושא כי "שנת 2017 יכולה להיות שנת הבשורה שבה ישראל תצטרף למדינות ראשונות שאימצו חקיקה מתקדמת כנגד הזנות, והבהירו כי גופה של אישה אינה סחורה הנקנית בכסף". ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי), מיוזמות החוק, אמרה בדיון אחר כי בכוונתה לקדם את החקיקה בנושא כבר במושב הקרוב של הכנסת. לאחרונה נמסר כי גם שרת המשפטים איילת שקד סבורה ש"המודל השבדי" של הפללת לקוחות זנות הוא אפקטיבי ותומכת בקידומו.ייאמר מיד: חוק המפליל את לקוחות הזנות – מטיל עליהם קנסות, מאסר וחובה להשתתף בסדנאות חינוך מחדש – לא יועיל ולא ישפר במאומה את מצבן של נשים בזנות. כפי שנכתב כאן בעבר, הנסיון המחקרי והמעשי מלמד כי המודל השבדי מטיל על נשים בזנות קשיים רבים שפוגעים ברווחתן, בריאותן, וביטחונן האישי. זאת בניגוד למודלים של מיסוד ודה-קרימינליזציה, שהופכים את תעשיית הזנות לבטוחה יותר ולכזאת שבה זכויות האדם של נשים בזנות נשמרות טוב יותר. אפילו ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" הפועל למען זכויות אדם, פרסם דו"ח רשמי המבקר בחריפות את המודל השבדי וקובע כי לא ניתן לרדוף את הלקוחות מבלי לפגוע באופן חמור בעוסקות בזנות עצמן.
בְּרָם דומה כי גם ההתנגדויות הרבות לחוק הפללת הלקוחות לא מעזות לערער על ההאשמות החמורות וההשמצות הבוטות שזוכים להם לקוחות הזנות. קשה לחשוב על קבוצה מוכפשת ומבוזה יותר בחברה (בעיקר – אבל לא רק - בקרב פעילות פמיניסטיות) מאשר גברים שמשלמים על סקס. אותם גברים מוצגים כאלימים, נצלנים, סוטי מין וסוציופטים שמאמינים שנשים נולדו כדי לשרת את הפורקן המיני שלהם. למשל, כותבת ורד לי ב"הארץ" כי "הגיעה העת שישראל לא תאפשר ללקוחות הזנות, הממשיכים לקנות גוף אדם גם כשהם מודעים להרסנות ולניצול שבתופעת הזנות, לחמוק מעונש". פעמים רבות הזנות מתוארת כתופעה אלימה אינהרנטית כנגד נשים; כפי שזעקה ח"כ מועלם בהפגנה למען קידום החוק: "זנות זה אונס, ועוד אונס ועוד אונס".
אבל מה באמת אנחנו יודעים על לקוחות הזנות, מעבר לסופרלטיבים השליליים שמוטחים בהם מכל עבר? מעיון בספרות המחקרית שבחנה את השאלה עולה תמונה מורכבת, שמנפצת סטריאוטיפים רבים ביחס לצרכני זנות.
בספרו "מדוע גברים משלמים על מין: בחינת לקוחות של עובדות מין", סקר הקרימינולוג פיליפ בירץ' מאוניברסיטת מערב סידני את המחקרים הרלוונטיים ומצא כי לקוחות זנות מגיעים מרקעים שונים ומגוונים, אשר לרוב מונעים ממניעים פסיכולוגיים, חברתיים ובריאותיים מורכבים בבואם לקנות סקס. למשל, תחושת בדידות ורצון באינטימיות מתגלה כמוטיבציה עיקרית בקרב גברים אלה. בניגוד לתפיסה הרווחת, מרביתם של הגברים אינם פונים לזנות מדחפים שוביניסטיים ורצון לשליטה והשפלה, אלא דווקא כאפיק לניהול "רומן בתשלום", והם נוהגים לתאר את עובדות המין במילים חיוביות ומכבדות כגון "מקסימה", "פתוחה ומבינה", ו"שנונה ואינטליגנטית".
מסקנות מחקר שנערך באירלנד ושהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Sexualities שוללות אף הן את תפיסת לקוחות הזנות כזנאים מיזוגניים וחסרי אחריות חברתית, ואת תעשיית הזנות ככזו שדרך קבע מעורבים בה ניצול ואלימות. עבור רוב לקוחות הזנות שנבחנו, הסיפוק המיני אינו המוטיבציה היחידה ואף לא העיקרית לסקס בתשלום. כפי שמציינים החוקרים: "מין בתשלום כרוך באינטראקציות חברתיות והיבטים רגשיים, אשר ממלאים תפקיד חשוב עבור לקוחות רבים - עובדה שמתעלמים ממנה כאשר גברים שמשלמים עבור סקס מוצגים כסוטי מין אכזריים אשר מתייחסים לנשים כמצרך שהם יכולים לקנות עבור הסיפוק המיני שלהם".
באותו מחקר (כמו במחקרים רבים נוספים), נמצא כי קליינטים רבים מעדיפים לפקוד זונות ונערות ליווי קבועות, שאתן הם מפתחים יחסים חברתיים, רגשיים ומיניים. אותם גברים נוהגים לשוחח עם עובדות המין על היבטים אישיים בחייהן, לקנות להן מתנות, ואף ללמוד על העדפות המיניות שלהן ולחפש סיפוק מיני הדדי. גם התפיסה כי גברים שמשלמים עבור סקס מחפשים גוף נשי פאסיבי שבו יוכלו לעשות כרצונם, התגלתה במחקר כתופעה שולית שאינה מאפיינת את כלל הלקוחות. למעשה, לקוחות רבים מביעים דאגה כנה לרווחתן של הנשים בזנות שאותן הם פוקדים, מכבדים את דרישותיהן וכלליהן (למשל בנוגע לאקטים מיניים, הקפדה על היגיינה, תשלום מראש) ונמנעים מלשלם עבור סקס כאשר נראה להם כי עובדת המין מצויה במצוקה או עובדת תחת איומים או כפיה.
ממצאי המחקרים בנושא בהחלט תואמים את תגובתה של עובדת מין בריטית בשם לורה לי לאמירה הנפוצה ש"אנשים שמשתמשים בזונות הם אנשים שאונסים ומתעללים": "לא זו בלבד כי מדובר בהצהרה שקרית, זו גם אמירה מעליבה ופוגענית כלפי כל לקוח שאי פעם פגשתי". ראיונות שנערכו עם קליינטים חושפים כי רבים מהם מזדעזעים מקניית סקס עם נשים פגיעות, מיואשות, או שכאלו שהעיסוק נכפה עליהן. למרות זאת, התפיסה כי לקוחות הזנות הם רשעים, אלימים ושונאי נשים עדיין רווחת, ומשמשת כקרדום לחפור בו עבור קידום האג'נדה הפמיניסטית רדיקלית מחד, והאג'נדה השמרנית-מוסרנית מנגד.
יותר מכל, ההתייחסות ללקוחות הזנות כקבוצה הומוגנית מזיקה למאמצים הכנים לשיפור מצבם של נשים בזנות. הדמוניזציה של גברים שמשלמים עבור סקס באשר הם, לא מאפשרת דיון פתוח ופרודוקטיבי על המדיניות הציבורית הרצויה כדי לשפר את תנאי העוסקות בתחום, כיצד ניתן באמת לשפר את בטחונן ורווחתן (גם אם דרכים אלו אינן עולות בקנה אחד עם הזעם הפמיניסטי-רדיקלי), ומהן הדרכים שיאפשרו לנשים בזנות להגן על עצמן מפני מיעוט הלקוחות האלים והמסוכן. לא בכדי ארגוני עובדות מין בכל העולם מתנגדות בחריפות להפללת הלקוחות. האם נשכיל להקשיב להן לפני שיהיה מאוחר מדי?
ד"ר אמיר שני הוא פעיל חירות ומרצה בכיר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (קמפוס אילת)
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם