ערבי זרק יהודייה מהחלון ולא שמענו על זה
דווקא בחג שבו אנו מצווים לספר על יציאתנו מעבדות לחירות, אל לנו לשכוח את אחינו בגולה שסיפורי הצרות שלהם לא עולים כאן לראש סדר היום
משחר נעוריי למדתי שאם רוצים לעשות מלאכה בחול המועד, צריך לעשותה בשינוי. איזה שינוי? כך למשל, לכתוב ביד שמאל. ואכן, את הטור הזה אני כותבת ביד שמאל - ולא בגלל חול המועד, אלא מכיוון ששברתי את יד ימין ואני מגובסת לשבועות הקרובים.
שבר ביד החזקה מונע אותה מפעילות רגילה, ומותיר פנאי כפוי לדברים אחרים. בזמן הפנוי שנוצר לי הרהרתי בשתי הנשים שנפלו אל מותן השבוע ובשבוע שעבר. סיוון לביא קפצה אל מותה אחרי שבנה היחיד, אדם בן ה-12, נמצא ללא רוח חיים בדירה שבה התגוררו. סיוון ואדם חזרו לדירתם לאחר שפרצה בה שרפה שכובתה, ואדם כנראה שאף אדים רעילים ונפטר. אמו לא יכולה הייתה לשאת את החיים בלעדיו, ושמה קץ לחייה. אמא ובן שרק לפני שבוע ניהלו חיים שגרתיים כבר לא נמצאים בעולם הזה, וגם בלי להכיר אותם הלב פשוט נשבר אל מול שבריריות החיים.
הלב אף נשבר מול סיפור אחר בארץ אחרת, על אישה ושמה שרה לוסי חלימי, מחנכת יהודייה בת 67, שנפלה אל מותה ברובע 11 בפריז בשבוע שעבר. מי שדחף אותה מחלון ביתה היה השכן המוסלמי שלה, שעל פי הטענה הכה אותה ואז השליך אותה תוך כדי קריאות "אללה אכבר".
מרין לה פן. לטענת היהודים מיתוג הרצח של שרה חלימי כאירוע אנטישמי היה עלול להבעיר את הרוחות.
צילום: Gilles Bassignec
שרה חלימי הובאה לקבורה בארץ בהר המנוחות, ומשפחתה ביקשה מהציבור לבוא ללוות אותה בדרכה האחרונה, מכיוון שרוב משפחתה מתגוררת בצרפת. השבוע גם התקיימה בפריז הפגנה שבה השתתפו כאלפיים יהודים. הם מחו נגד מה שבעיניהם הוא ניסיון טיוח של הרצח בידי המשטרה וגורמים פוליטיים.
הבחירות בצרפת צפויות להתקיים ב-23 באפריל, ולטענת היהודים מיתוג הרצח של שרה חלימי כאירוע אנטישמי או כפיגוע היה עלול להבעיר את הרוחות ולגרום להטיות פוליטיות בבחירות לכיוון הימין הקיצוני. מסיבה זו, בראייתם, הרשויות מנסות להשתיק ולטייח את הרצח: הרוצח המוסלמי נשלח להסתכלות פסיכיאטרית בטענה שפעל מתוך חוסר שפיות, מבלי שגורמים מוסמכים התייחסו למניע האנטישמי והמוסלמי שלו. גם התקשורת הצרפתית דיווחה על הרצח כמוות בנסיבות מסתוריות ולא כעל פיגוע.
אותי אישית הדהימה העובדה שבישראל נדחק לרוב סיפורה של חלימי לשולי החדשות. שמעתי עליו במקרה, ולכן ישבתי לקרוא עצמאית על האירוע הזה חומרים, כולל בתרגום של 'גוגל' מתוך אתרים בצרפתית.
איני יודעת אם פערי השפה יוצרים גם חסכים במידע שמגיע אלינו, או שרווינו כבר צרות כאן בארץ עד שקשה לנו להתרגש ממותה של יהודייה בפריז שנזרקה מחלון ביתה. עם זאת, ברור שאין לנו בלעדיות על הטרור והאנטישמיות. צרפת הפכה למוקד של תוקפנות כלפי יהודים, ואני מקווה שראשי ואנשי הקהילה שם לא מרגישים לבד או סבורים שלא אכפת לנו מהם. הרי הם לא זוכים לדי תמיכה וחיבוק משלטונות המדינה שבה הם חיים, ואולי הם גם לא מקבלים מספיק תמיכה מאיתנו הישראלים, הן ברמה האישית והן ברמה של עם, מדינה וממשלה בישראל.
סיפורה של שרה חלימי הזכיר לי חלימי אחר, אילן חלימי, בחור יהודי בן 24 מפריז שנחטף, נשבה למשך שלושה שבועות ועונה למוות בידי שוביו המוסלמים אחרי שחוטפיו ביקשו כופר תמורתו. אף המקרה של חלימי לא הוכר כרצח על רקע אנטישמי, ודובר בו על רצח כלכלי שמעורבים בו סממנים אנטישמיים. חלימי נקבר בירושלים, בדומה לשרה חלימי, וסיפור חטיפתו ומותו תועד בידי אמו בספר שהוציאה, ומאוחר יותר עובד לסרט.
בין הרצח של אילן חלימי לרצח של שרה חלימי עברו 11 שנים. שניהם היו יהודים צרפתים שנרצחו על רקע היותם יהודים. היעדר הסיפור שלהם מחיינו צריך לעורר בנו שאלות.
דווקא בחג שבו המהות היא לספר את סיפור יציאתנו מעבדות לחירות, מצווה עלינו לספר גם את הסיפורים החשובים שנדחקו לשולי החדשות. דווקא בתקופה שבה אנו דנים בשבטים החיים פה בישראל, חשוב לזכור גם את השבט הנוסף, של אלה שהם חלק מאיתנו אבל גרים במקום אחר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם